ראש השנה - התקיעה בשופר
התקיעה בשופר
שיאו של ראש השנה הוא תקיעת השופר - תקיעה שכל כולה אינו אלא קול הבוקע מתוך השופר, שלכאורה אינו מביא עמו מסר חד וברור לשומעיו. מה מהותה של תקיעה זו ומדוע דווקא בה אנו פותחים את השנה החדשה?
"וזהו התקיעות שהוא קול בלי דיבור, שדיבור הוא התחלקות הקול לתנועות נפרדים ושונים, אבל הקול אחד מיוחד דבוק במקורו". ההבדל בין קול לדיבור הוא שהקול אינו מכיל שום תוכן ספציפי, אולם הוא נוכח במלוא עוצמתו. הקול קודם לדיבור; הדיבור אינו אלא חיתוכו של הקול באופנים שונים. על אף שהיינו מצפים שהדיבור ייחשב לעליון על הקול, שכן תוכנו מיוחד ומשתנה מדיבור לדיבור, רומז ה"שפת אמת" שחיתוך הדיבור הוא פחוּת בערכו ובחשיבותו מהקול שמאחורי המילים, שאינו ניתן לחיקוי ומשתנה מאדם לאדם. זו הסיבה לכך שהקול מייצג את שורש הדברים, שכן הוא יוצא מהמקור עצמו ורק אחר כך נחתך בקצה הפה והופך לדיבור.
תקיעת השופר, דווקא בהיותה חסרת תוכן מוגדר, מחזירה את האדם למצב בראשיתי יותר - למצב הנביעה של הדברים, טרם עיבודם ואיבודם על ידי האדם. ראש השנה הוא יום שבו האדם אמור להניח לענפים, ולחזר אחר השורש. ללא הצטדקות וללא אשמה ותחנונים, רק באמצעות הקשבה עדינה לקול הבראשיתי ביותר של השופר: "לשמוע קול שופר- עיקר המצווה זו השמיעה".
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)