ריסוק קרח בשבת

  • הרב אביעד ברטוב

ריסוק קרח בשבת

בשבת נא ע"ב מובאת ברייתא האוסרת לרסק קרח בשבת, אך מתירה להפשיר אותו ע"י הכנסתו לכוס מים. הראשונים נחלק בטיב איסור זה: רש"י הבין שהאיסור הוא איסור 'מוליד' - הולדת המים היוצאים מהקרח. הרמב"ם (הל' שבת כ"א, יג) הבין שזוהי הרחבה של איסור סחיטה (שנאסרה משום מלאכת דש), וכשם שאסור לסחוט פירות - כך אסור להוציא מים מקרח. דעה שלישית היא דעתו של ספר התרומות (סי' רל"ה), הסובר שזהו סניף של איסור מוקצה, ושהמים המופשרים אסורים משום נולד.

נפקא-מינה בין שלוש השיטות היא קרח שנמס מאליו. לפי שיטות רש"י והרמב"ם, כיוון שלא נעשתה במים מלאכה אסורה - מותר להשתמש במים אלו; אך לשיטת ספר התרומות - כיוון שהאיסור הוא איסור מוקצה, אסור להשתמש במים בכל אופן.

להלכה, נחלקו בשאלה זו ה"שולחן ערוך" והרמ"א: השו"ע הקל והתיר להשתמש במים שהופשרו מעצמם, ואילו הרמ"א החמיר ואסר זאת. לכן, לכאורה, צריך לאסור על אשכנזים, הנוהגים כמנהג הרמ"א, להכניס קוביות קרח לתוך כוסות מים. למעשה, גם לשיטת ספר התרומות - אם הקרח נמס בתוך נוזל, אנו אומרים 'קמא קמא בטיל': כל טיפה שמופשרת מהקרח מתערבבת בנוזל ומתבטלת בתוכו, ולכן בסופו של דבר מותר לשתות את המשקה.

היתר נוסף בכיוון זה הוא היתרם של הרמב"ן והר"ן, לרסק קרח בידיים בתוך נוזל. לשיטת רש"י והרמב"ם הדבר מותר שכן המים המופשרים אינם ניכרים אלא מתערבים מייד בנוזל. לעומתם, ספר התרומות קובע במפורש שמותר להשתמש בקרח שנמס לתוך מים רק כאשר הקרח נמס מעצמו, כיוון שהוא מעין גרמא, אך אם האדם מרסק את הקרח בידיו בתוך נוזל - אסור להשתמש בו משום נולד. להלכה, ה"מגן אברהם" התיר לעשות זאת אך ה"באור הלכה" (ש"כ, יא) אסר.