רפואות סגוליות וטבעיות

  • הרב אביעד ברטוב

רפואות סגוליות וטבעיות

בשבוע שעבר עסקנו בשימוש בתרופות קונבנציונאליות בשבת. בשנים האחרונות רבים מאתנו שבים לטבע ומשתמשים בתרופות הומופטיות וכד'. האם מותר ליטול אותן בשבת?

בעניין רפואות סגוליות כמו קמיע, כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (יומא פ"ח מ"ד): "אבל הריפוי בסגולות - לא, לפי שעניינם חלוש, לא יחייבהו ההיגיון, וניסיון רחוק". אמנם, בשו"ת יביע-אומר (ח"ה או"ח סי' ל"ב אות ה) מובא בשם בעל ה"תורה תמימה" הסיפור הבא: "הרה"ג המקובל הרש"ש היה כותב שמות הקודש על נייר בכתב אשורית, ונותן למי שבלע סם המוות לבלוע הנייר עם מים. ופעם אחת איש אחד אכל סם המוות ביום שבת, וימהר הרש"ש לכתוב בעצם יום השבת השמות הללו, והחולה בלע אותם ויחי מחוליו".

כיצד חלק הרש"ש על הרמב"ם וחילל שבת על כתיבת קמיע? מסתבר, שהוא סמך את יתדותיו בתשובת הרשב"א (ח"א סי' תי"ג), שהתפלמס עם הרמב"ם שאסר להשתמש בתרופות סגוליות משום חשש לדרכי האמורי. הרשב"א מביא מעשה מהרמב"ן, שהתיר לעשות לחולה קמיע של צורת אריה, ולא חשש לאיסור דרכי האמורי. חשוב להדגיש שהרשב"א כלל אינו עוסק בשאלת חילול השבת, אלא בחשש לדרכי האמורי ששייך גם בימות החול; אך כנראה שיש דמיון בין שני התחומים, שכן נימוקו של הרמב"ם בשני העניינים הוא שקמיע הוא מיסטיקה ולא רפואה. כיוון שהרשב"א חולק על הרמב"ם בנקודה זו, וטוען שכל רפואה המוכיחה את עצמה נחשבת לרפואה, הרי שהוא סובר שהיא מותרת בשימוש ואף מותר לחלל עליה שבת. ראיה לדברי הרשב"א ניתן להביא מהגמרא בשבת סה ע"א, המתירה להשתמש במטבע לריפוי יבלות ברגליים, אם כי לא ברור שריפוי זה הוא מיסטי, וייתכן שהמטבע שימשה מעין מדרס (וכך הסביר הרב עדין שטיינזלץ בפירוש "העולם" שבגמרא בהוצאתו).

להלכה, ה"ציץ אליעזר" (ח"ח סי' טו - קונטרס משיבת נפש פ"ח) פסק לאסור לכתוב קמיעות בשבת: "ונראה דבזמננו, ולפי הדור הירוד בעוונותינו הרבים, אין כל מקום להתיר לחלל שבת אפילו בעשיית רפואות סגוליות ככתיבת קמיעות וכדומה, דמי הוא זה שיוכל להרהיב בנפשו עוז לומר אנוכי הרואה ולפני נגלו בבירור תעלומות חכמה נסתרת זאת". אמנם, ביחס לתרופות הומופטיות וטבעיות (בניגוד לתרופות מיסטיות), ה"ציץ אליעזר" הסיק שאם רואים שתרופות אלו עוזרות - מותר להשתמש בהן בשבת.

על תרופות כמו ויטמינים, המשמשים גם אנשים בריאים, כתב השו"ע (שכ"ח, לז): "כל אוכלים ומשקים שהם מאכל בריאים - מותר לאוכלן ולשתותן, אע"פ שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מילתא דלרפואה עביד - אפילו הכי שרי". אמנם, ה"מגן אברהם" וה"משנה ברורה" אסרו ליטול תרופות כאלו לשם רפואה ממש, אך ה"ציץ אליעזר" (חי"ד סי' נ') התיר זאת. בספר "שמירת שבת כהלכתה" (ל"ד, כ) פסק: "אסור לאדם לקחת ויטמינים או שמן דגים בשבת, אפילו אם הוא רגיל לקחתם מדי יום ביומו, אלא אם כן הוא חולה, אף שאין בו סכנה. אולם במקומות שבהם רגילים לקחת ויטמינים בכל ארוחה, יש מקילים לקחתם גם בשבת, ויש מחמירים מלקחתם אלא אם כן הויטמינים באים כתחליף למזון מסויים".