שאילת הכלים מהמצרים

  • הרב אודי סט

שאילת הכלים מהמצרים

הגמ' במסכת ברכות ט ע"א מביאה מדרש מעניין: "'דבר נא באזני העם וגו'' - אמרי דבי רבי ינאי: אין 'נא' אלא לשון בקשה. אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל; בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק: 'ועבדום וענו אותם' - קיים בהם, 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' - לא קיים בהם". בפשטות, נראה מהמדרש שבני ישראל היו צריכים לשאול מהמצרים כלי כסף וכלי זהב כדי לקיים את השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

הייתכן שזוהי הסיבה היחידה? מהי החשיבות הגדולה של שאילת הכלים מהמצרים? המדרש שם ממשיך וקובע שבני ישראל רצו לצאת בלי כלים אלו, כדי לצאת במהירות האפשרית, אך הקב"ה ציווה עליהם לשאול את הכלים כדי לקיים את השבועה!

הראי"ה קוק ב"עין איה" (ברכות ח"א עמ' קיד) מסביר ששאילת הכלים היא חלק מתהליך היציאה מעבדות לחרות. במשך ארבע-מאות שנה, בני ישראל היו עבדים במצרים, והדבר ודאי שינה את המנטליות שלהם למנטליות של עבד, חסר דרישות ומסתפק במה שנותנים לו. ה"אבן עזרא" הסביר שזוהי הסיבה לכך שליד ים סוף, כאשר בני ישראל עמדו בין הים לבין המצרים, הם איבדו את עשתונותיהם ובכו למשה במקום להילחם עם המצרים. עם ישראל חי במנטליות של עבדים, ולא העלה על דעתו מלחמות ומאבקים. כאשר מישהו מציק להם - הם ניגשים לאדונם, בין אם זהו הנוגש המצרי או משה ואהרן, ומתלוננים על המציק.

הקב"ה רצה להוציא את בני ישראל מהמנטליות העבדותית. שיהיו להם דרישות גדולות ומגמות רחוקות. לשם כך, הוא ציווה עליהם לשאול מהמצרים כלים - כדי להעלות את שאיפותיהם ואופק-ראותם. זוהי כוונת המדרש בכך ש"'ויצאו ברכוש גדול' לא קיים בהם": בלי שאילת הכלים, בני ישראל היו נשארים במטליות העבדותית, ולא היו יוצאים באמת מעבדות לחירות. לולא פעולה זו, עם ישראל לא היה מצליח להתפתח כעם.

מעתה, מובן מדוע הקב"ה אמר למשה רק לבקש מבני ישראל לשאול כלים, ולא ציווה עליהם לעשות זאת. בני ישראל היו צריכים להבין שהתכלית אינה השגת הכסף או הכלים, אלא עצם עשיית המעשה - שצריך לבוא מצדם העצמי של בני ישראל, כדי שנפשם תצא מהמנטליות העבדותית.