שאלות ותשובות בעניין חובת נשים בסוכה

שאלה

מדוע נשים פטורות מסוכה? הרי הן היו באותו נס של ענני הכבוד, וגם הן ישבו בסוכות בעת יציאתן ממצרים!

גם מצד מילוי מחויבויותיה לבעלה הייתה צריכה להיות מחויבת בסוכה, שהרי הגבר מצווה לישון בסוכה, ולכן היה מקום לחייבה להיות עם בעלה.

תשובה

שלום רב!

א. שאלתך יפה, ולמעשה כיוונת לשאלת התוספות בפסחים קח: ד"ה היו. תשובת התוספות היא, שהמחייב של "אף הן היו באותו הנס" מועיל במצוות דרבנן בלבד, ולא במצוות דאורייתא. התוספות אינם מנמקים זאת, אך נראה כי התשובה הפשוטה היא שבמצוות דאורייתא אין אנו לומדים את פרטי ההלכות מטעמיהן, שהרי כלל נקוט בידינו כי אין דורשים טעמא דקרא; זאת בניגוד למצוות ותקנות דרבנן, אשר להן טעם ברור שתוקנו על פיו, ולאורו ניתן לפסוק את פרטי המצוה.

ב. אשר לחיוב האישה בסוכה מחמת חובותיה לבעל, נראה לעניות דעתי כי החובה לבעל כשלעצמה, אין בה כדי לחייבה, שהרי הסוכה היא מקום פחות נוח מן הבית, ואין לבעל רשות להוריד את רמת החיים של אשתו מזו שהיא רגילה לה (כתובות סא.). אמנם מצד דיני שמים ייתכן שהיא אכן מחויבת לסייע לבעלה בקיום מצות סוכה; לדעת הרמ"א, אין הבעל מקיים "'תשבו' - כעין תדורו" אם אין אשתו ישנה עמו בסוכה, ואכן, בסימן תרל"ט הוא פוסק כי מי שיש לו סוכה מיוחדת, שיכולים לישון בה הוא ואשתו באופן צנוע, יש להחמיר ולישון שם שניהם.

אשמח מאוד לענות על שאלות נוספות, בנושא זה או בנושאים אחרים. להלן כתובתי: [email protected]. אנא, אל תצרפו את הכתובת לרשימות תפוצה למיניהן; השתמשו בה רק להתכתבות בנושאי השיעור.

ברוך.

שאלה

שלום.

ראיתי את השאלה ואת התשובה. יישר כוח.

לגבי הנקודה הראשונה, נדמה לי שיש הסבר בשם ר' משה סולוביצ'יק (או מישהו אחר מבני משפחת סולוביצ'יק) שהמחייב של "אף הן היו באותו הנס" קיים רק במצוות שמטרתן פרסומי ניסא - עיין על כך בשיעורים שונים ב-VBM בעניין "אף הן היו באותו הנס".

לגבי הנקודה השנייה, זו הוה אמינא של הגמרא בקידושין לד. למטה: "תשבו כעין תדורו" - ולכן היה מקום לחשוב שהאישה תהיה חייבת בסוכה, ועל כן כתבה התורה במיוחד "האזרח", כדי לפטור את הנשים.

כל טוב,

אביתר רבינשטיין.

תשובה

אביתר שלום.

תודה לך על ההערות הנאות.

ישנם ב-VBM מספר שיעורים בנושא "אף הן היו באותו הנס" (חיפוש בשם זה יעלה אותם), ואכן ניתן להחכים מהם יותר מאשר מן התשובה שלי.

לגבי הנקודה השנייה, אותה הוה אמינא של הגמרא אינה עונה לשאלה שנשאלתי. הגמרא דנה בחיוב הנשים עצמן מצד "תשבו כעין תדורו". השאלה שנשאלתי היא שהנשים יחויבו בדירה בסוכה מצד המחויבות לקיום מצות הבעל. הראיה לכך שהגמרא בסוכה דנה בחיוב הנשים מצד עצמן, ולא מצד הבעל, הִנָּהּ פסיקת הרמ"א בסימן תרל"ט, כי דירת הנשים בסוכה אכן נצרכת, על אף שהגמרא מביאה את גזרת הכתוב של "האזרח". מסתבר, כי הרמ"א הבין שגזרת הכתוב הנ"ל פוטרת את הנשים מצד עצמן, אך גדר הדירה של הבעל עדיין דורש את לינת אשתו עמו.

כל טוב,

ברוך.