שאלת הסבל בעולם

  • הרב איתיאל גולד

שאלת הסבל בעולם

אחת הבעיות האמוניות הקשות ביותר היא שאלת הסבל בעולם. העולם הסובב אותנו מלא בצרות וברוע, שקשה ליישבם עם האמונה בדבר הנהגתו הטובה והצודקת של הקב"ה. הסבל מתרחש בכל שכבות החברה האנושית, ואף נראה שהוא שולט ברחבי הטבע - בעלי חיים ניזונים מהריגת חיות אחרות, כך שחייהם מתבססים על סבל הנגרם ליצורים אחרים. כיצד נוכל להאמין על אף הסבל כי ה' הוא "א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" (דברים כ"ו, ד)?

האמת היא כי אין תשובה ברורה וחד-משמעית לבעיה זו. אין ביכולת שכלנו האנושי והמוגבל להבין את הנהגתו של הקב"ה, הרואה מסוף העולם ועד סופו ומראשית הדורות ועד אחריתם. הגמרא מספרת כי אפילו משה רבנו, גדול הנביאים, לא הבין את הנהגתו של הקב"ה והתקשה בשאלת 'צדיק ורע לו' (ברכות ז ע"א). למרות זאת, מנסה ריה"ל לקרב את הנושא להבנתנו.

ריה"ל מפנה אותנו להתבונן בגדולתו ובחכמתו של הבורא כפי שהיא משתקפת בטבע. השכלול והחכמה האינסופיים שאנו מוצאים בבריאה (ובייחוד לאור המדע, שגילה עד כמה הטבע מדהים) מראים לנו כי העולם פועל ומתוכנן לאור כוונה מאת הבורא, ואין בו מקריות סתמית. הבריאה כולה פועלת בהרמוניה מופלאה, בה תחומים שונים מתמזגים ביחד ופועלים בשלמות ובהתאמה, ולא באופן מקרי. מכך ניתן להבין כי גם דבר שנראה לנו כסבל חסר תכלית, מהווה חלק מהתכנון המושלם של הקב"ה.

כך אומר ריה"ל בנוגע למה שנראה כסבל בעולם הטבע, בו החיות טורפות אחת את השנייה: "אילו היה ציד הארנבת על ידי הצבוע וציד הזבוב על ידי העכביש דבר שבמקרה, הייתי מאמין שהכול מקרה; אולם הרי אני רואה כי החכם הצדיק המנהיג נתן לאריה גבורה ויכולת... וכן שם בעכביש את רוח התחבולה לעשות לו את אריגתו... מה אומר אפוא, אם לא כי כל זה בא מחכמה שאין אני משיג אותה?" (ג', יא).

עצם העובדה שהטבע אינו פועל במקריות, אלא בחוקיות ובהתאמה, מראה כי הקב"ה אינו עושה דברים סתמיים חסרי תכלית, אלא מנהיג את העולם בחכמה ובתבונה מופלאים. אין אנו יכולים להבין מדוע הוא עושה את הדברים כך ולא אחרת, אך לפחות אנו יכולים להאמין בוודאות כי יש לדברים תכלית ומטרה, גם אם הם מעל להבנתנו.

ריה"ל מוסיף כי מי שיצליח להגיע למדרגה כזו, של אמונה כי לכל דבר בעולם, על אף שהוא נראה כרע, יש תכלית ומטרה, יחיה חיי נחת ושלווה: "ומי שנתיישב כל זה בדעתו יגיע למדרגה המספרת על נחום איש גמזו, אשר על כל צרה שהיתה באה עליו היה אומר: 'גם זו לטובה!'. ויחיה חיי נחת תמיד, כי תקלנה בעיניו הצרות" (שם).