שבת בלבנון: ענייני הלכה
מאת הרב רפי אוסטרוף (מחזור י"ז)
בהתקרב השבת, עלו מספר נקודות הלכתיות הטעונות בירור עקב המצב המיוחד בו שהינו:
1. נרות שבת
לא היו לנו נרות שבת רגילים ועל כן הייתי צריך למצוא נרות חלופיים. לקחתי מכסה של קופסת שימורים, עיקמתי לקערית, שפכתי לתוכו שמן של דג טונה וכפתילה השתמשתי בבד יוטה.
המשנה בתחילת פ"ב בשבת דנה בסוגי השמנים והפתילות המותרים בשימוש לנר שבת. להלכה נפסק כחכמים, שכל השמנים מותרים חוץ ממה שנמנה לאיסור במשנה, ובכללו שמן דגים, אך השו"ע (רס"ב, ה) כתב שאין מדליקים נרות העשויים מקרבי דגים. נראה לי ששמן טונה אינו נכלל בזה והוא בכלל השמנים המותרים, ועיין במשנ"ב רס"ד, כא.
בד יוטה - איני יודע ממה הוא עשוי והאם ניתן היה להשתמש בו, אך עשינו ניסוי לפני שבת ונראה לנו שהשמן נמשך אחר הפתילה, ולכן השתמשנו בו.
2. אבנים
כיון שהבניין היה באמצע בנייה והוא גם הופגז ע"י הצבא, ישנו, ישבנו ואכלנו על הרצפה שהייתה שרועה באבנים בגדלים שונים, ואף השתמשנו בבלוקים לצרכים שונים. האם אבנים אלו היו מוקצה, או שמא כיוון שאי-אפשר היה להימנע מהמגע עם האבנים ומלהזיזן, הן יצאו מכלל מוקצה לשבת זו?
נראה לי שאבנים קטנות אכן נשארו מוקצה, אך בלוקים ששימשו בסיס לשולחן שבת מאולתר - הקצינו לשימוש עוד לפני השבת. האם מלכתחילה מותר היה להזיזם כדי לשבת עליהם? לא יכולנו לבחור מערב שבת אבן ספציפית ולהשתמש דווקא בה, ולכן נראה לי שהאבנים כולן נשארו מוקצה. העצה היא, לכאורה, להכין את כל הבלוקים הגדולים ולהשתמש בהם.
3. עשיית כלי
ניסינו לערוך שולחן שבת כמיטב יכולתנו. הכנו סלט מטונה ותירס, וביקשנו כלי הגשה כדי לשים על השולחן. מישהו חתך לפני שבת בקבוק מי עדן לאורכו, כדי להשתמש בו כקערה. בשבת ברור שאסור היה לעשות זאת מפני איסור עשיית כלי, וע"כ נערכנו כראוי לפני השבת.
4. כוס לקידוש
האם ניתן להשתמש ככוס לקידוש בבקבוק פלסטיק החתוך לרוחבו? לא היו לנו כוסות, והאפשרויות שעמדו בפנינו היו להשתמש בבקבוק חתוך או בפחית קולה ריקה. כמובן, שתי ה'כוסות' הללו אינן עונות לדרישות שמציב השו"ע בפני כוס הקידוש (סי' קפ"ג).
ובכן, במקרה שאין כוס לקידוש, האם עדיף לקדש על היין בלי כוס או שמא עדיף לקדש על שתי החלות? למעשה, אי אפשר היה לקדש על חלות, כיוון שהשתתפו בקידוש כל החיילים החילוניים והמסורתיים, וקידוש על חלות במקום על יין היה נראה בעיניהם מן המתמיהין.
למסקנה, העצה היא לקדש על בקבוק היין עצמו, וכדי שה'כוס' תהיה מלאה, ניתן למלאות אותו מבקבוק יין אחר.
5. הקדמת כניסת שבת בגלל הסעודה
בבית שבו שהינו, ברגע שירד הלילה השתחרר חושך מוחלט בבית. מה עדיף: להקדים את קבלת השבת ולאכול באור, או לקבל את השבת בשעה הרגילה ולאכול בחושך? הבעיה בקבלת שבת מוקדמת היא שאנו נאלצים לחלל את השבת בגלל פיקוח נפש - כגון: דיבור במכשיר קשר, נשיאת מוקצה וכד'. לכן, לכאורה, עדיף לאחר את קבלת השבת ככל שניתן, על מנת לצמצם את הצורך בחילולי שבת.
בפועל, הקדמנו את קבלת השבת לפלג המנחה כדי להספיק לאכול באור אחרון מדין שלום בית, כמו שכתב השו"ע (רס"ג, ג) בדינו של מי שאין לו כסף גם לנר וגם ליין.
6. תפילת "מגן אבות" בערבית של שבת
השו"ע (רס"ח, י) פוסק שאין מברכים את ברכת מגן אבות במקום שאינו מקום תפילה קבוע. אמרתי שלא נברך גם בבית שבו שהינו, כיוון שמתפללים בו באופן חד-פעמי.
אמנם, שמעתי ממישהו שהיום נוהגים תמיד לברך "מגן אבות". אמנם, הטעמים שמביא המשנ"ב שלא לברך שייכים גם כיום, ולכן לא בירכנו ברכה זו בתפילה. יצויין שב"כף החיים" (רס"ח, נ) מובא שעל פי הסוד תמיד מברכים "מגן אבות".
7. בניית שולחן
את שולחן השבת שערכנו בנינו מבלוקים בגובה של כ-30 ס"מ. על הבלוקים הונחה דלת מעץ, ואנו ישבנו על הרצפה.
לכאורה, יש בכך בעיה של עשיית אוהל. אך כיוון שהשו"ע פוסק ששולחן שנעשה לשימוש על גביו בלבד, ולא מתחתיו, מותר לבנותו - קבענו שמותר להניח קודם את הבלוקים ולהניח את פלטת העץ על גביהם.
בוגר הישיבה, ראש מועצה הדתית גוש עציון, משמש ראש המחלקה לתוכניות שנתיות של תנועת בני עקיבא העולמית. לוקח חלק במיזם הנישואין של ארגון רבני 'צהר'
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)