שבת דף סג – הוצאת כלי נשק

  • הרב אברהם סתיו
המשנה (סג ע"א) מביאה מחלוקת ידועה בין רבי אליעזר לחכמים:
"לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח, ואם יצא – חייב חטאת.
רבי אליעזר אומר: תכשיטין הן לו.
וחכמים אומרים: אינן אלא לגנאי, שנאמר: 'וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'".
הגמרא על אתר מביאה מן הברייתא נוסח מורחב יותר של העימות בין רבי אליעזר לחכמים:
"תניא, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח?
אמר להן: לפי שאינן צריכין, שנאמר 'לא ישא גוי אל גוי חרב'.
ותהוי לנוי בעלמא!
אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא...
ואיכא דאמרי, אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח?
אמר להן: אף לימות המשיח אינן בטלין".
מהו יסוד מחלוקתם של רבי אליעזר וחכמים?
מן הנוסח האחרון של הדברים אפשר להבין שנחלקו בשאלה האם יהיה שימוש בכלי נשק בימות המשיח. המהרש"א על אתר הקשה על הבנה זו, שהרי לכולי עלמא יבטלו כלי הנשק לעולם הבא, ואם כך מה אכפת לן אם לא יבטלו בימות המשיח? אפשר ליישב את קושיית המהרש"א אם נבין שלדעת חכמים הגנאי שבכלי המלחמה הוא בכך שהם מזכירים לנו את הגלות, וממילא אם יהיה שימוש בכלי נשק גם בימות המשיח – הרי שאין בהם תזכורת לגלות, גם אם במציאות האידאית של העולם הבא לא יהיה בהם צורך.
ר' משה פיינשטיין (אגרות משה או"ח ד, פא) ביצע מהפך מפתיע בהבנת הנוסח הראשון של מחלוקת רבי אליעזר ורבנן. בדבריו הוא מנסה להתמודד עם השאלה: כיצד השיבו רבנן לרבי אליעזר על טענת "לפי שאינן צריכין"? לכאורה אין צורך אמיתי שרבנן יענו על כך, שהרי מדובר בתשובת רבי אליעזר לקושיה שהקשו עליו, ואין בכך קושי על דעת רבנן. עם זאת, הרב פיינשטיין מניח שרבנן חלקו על תשובה זו של רבי אליעזר, והם סבורים שאם לא היה גנאי בכלי הנשק כבר בעולם הזה – לא היו מפסיקים ללכת איתם לעתיד לבוא, אף שכבר לא יהיה בהם צורך.
מתוך כך מסיק הרב פיינשטיין מסקנה מרחיקת לכת: לדעת רבנן עצם העובדה שאין צורך בחפץ לעתיד לבוא איננה סותרת את הגדרתו כתכשיט בעולם הזה, כאשר אין הוא מסמל גנאי בעולם הזה. דווקא בנוגע לכלי נשק סבורים רבנן שאין הם נחשבים תכשיט משום שעצם הצורך להילחם נגד האומות נובע מחטאיהם של ישראל, והוא נחשב כגנאי. בשל כך מתיר הרב פיינשטיין לאנשי 'הצלה' לצאת לרשות הרבים עם מכשירי קשר הצמודים לבגדיהם, שהרי הצורך באנשי 'הצלה' הוא צורך טבעי שאין בו גנאי, אף שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך (כמו כן, מדברי הרב פיינשטיין עולה שאנשי 'הצלה' ימשיכו ללכת עם מכשירי הקשר גם לעתיד לבוא, כאשר לא תהיה שום תועלת מעשית בכך, כאות כבוד על פעילותם בעולם הזה).