שבת דף עט – אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה

  • הרב ירון בן צבי
הגמרא בסוגייתנו מביאה ברייתא הקובעת שכאשר יש לאדם ספר תורה או תפילין שבלו – אסור לו לקחת מתוכם את הפרשיות המתאימות ולהופכן למזוזה:
"תפילין שבלו וספר תורה שבלה – אין עושין מהן מזוזה, לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה".
רש"י במסכת מנחות (לב ע"א ד"ה תפילין) מסביר שחומרתה של קדושת התפילין ביחס לקדושת המזוזה היא שבתפילין כתובות ארבע פרשיות, בעוד במזוזה ישנן שתי פרשיות בלבד.
הרי"ד (בפסקיו שם) תמה על הסבר זה: על פי הסברו של רש"י נראה שקדושתו של ספר תורה אמורה להיות חמורה מקדושת התפילין, שהרי יש בו פרשיות רבות יותר, אך הגמרא אינה מזכירה איסור להפוך ספר תורה לתפילין. בעקבות קושיא זו הסביר הרי"ד שקדושתן היתרה של התפילין נובעת מכך שהן מונחות על הראש, בעוד המזוזה מונחת על פתח הבית, שהוא מקום פחות מכובד (לכן גם אסור להפוך תפילין של ראש לתפילין של יד, משום שהראש מכובד מהיד). כך גם ביחס לספר תורה – ארון הקודש הוא מקום מכובד יותר מאשר פתח הבית, ולכן קדושת ספר התורה חמורה מזו של מזוזה, אולם מותר להכין תפילין מספר תורה שבלה, משום שקדושתן של התפילין, המונחות על הראש, חשובה משל ספר תורה, המונח בארון הקודש.
הט"ז (אורח חיים קנד, ז) חידש שכאשר חפצי הקדושה שבלו כבר אינם ראויים לשימושם המקורי, עדיף למחזר אותם ולהשתמש בהם לקדושה קלה מאשר לגנזם:
"דהא דאמרי' בהנך מילי דאסור לעשות מקדושה גדולה קדושה קלה היינו כ"ז שראוי' לקדושה גדולה אבל אם אינה ראויה לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשו בה לכל הפחות קדושה קלה ממה שתהיה פנוי' ותגנז".
אולם הברייתא שבסוגייתנו מזכירה את האיסור בנוגע לספר תורה ותפילין שבלו, ולכאורה אינם ראויים עוד לשימוש המקורי שלהם.
הרב וואזנר (שו"ת שבט הלוי א, ל) הציע שדבריו של הט"ז נאמרו רק בנוגע לתשמישי קדושה, כלומר בחפצים הטפלים לחפצי הקדושה, אך בנוגע לחפצים שהם עצמם קדושים – מודה הט"ז שעדיף לגונזם ולא להורידם לקדושה קלה.
יתכן גם שדבריו של הט"ז עוסקים במקרה שבו ניתן להשתמש בחפץ כולו לצורך הקדושה הקלה, ואילו הברייתא עוסקת במקרה שבו גם על ידי ההורדה לקדושה קלה ניתן להציל רק חלק מהחפץ, ולא את כולו.