שבת דף קא – הני ביצאתא דמישן

  • הרב ירון בן צבי
בדרך כלל מותר לטלטל בספינה שגובהה עשרה טפחים, משום שהיא נחשבת רשות היחיד. כאשר אין לספינה מחיצות של עשרה טפחים, אך שטחהּ הוא ארבעה טפחים על ארבעה טפחים – דינהּ ככרמלית, ומותר לטלטל בה רק בתוך ארבע אמות. על אף האמור, הגמרא בסוגייתנו דנה בספינה שיש לה מחיצות של עשרה טפחים, אך אסור לטלטל בה:
"אמר רב הונא: הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה".
רש"י (ד"ה ביצאתא) מסביר שמדובר על ספינות שהן רחבות מלמעלה ודפנותיהן בנויות בשיפוע, וכך תחתית הספינה צרה ביותר. בהמשך דבריו (ד"ה אין מטלטלין) הוא מסביר שמכיון שבתחתית הספינה אין ארבעה טפחים, היא אינה נחשבת רשות היחיד ואין מטלטלים בתוכה. בעלי התוספות (ד"ה הני ביציתא) הקשו על דברי רש"י: לכאורה מקום שגבוה עשרה טפחים ואין בו ארבעה על ארבעה אינו כרמלית אלא מקום פטור, ומותר לטלטל בו.
בעקבות קושיה זו הסבירו חלק מן הראשונים (ריטב"א, ר"ן ועוד) שרק רשות היחיד, שהיא מדאורייתא, צריכה שקרקעיתה תהיה ברוחב ארבע טפחים, ובכך תהיה ראויה לשימוש. כרמלית, שהיא רשות מדרבנן בלבד, אינה זקוקה לכך.
אולם ניתן להסביר את דעת רש"י באופן נוסף, בעזרת דין "בור בכרמלית". כך כתב הרמב"ם (הלכות שבת יד, ו):
"בור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית, אפילו עמוק מאה אמה, אם אין בו ארבעה".
המגיד משנה על אתר מסביר שלדעת הרמב"ם לא יכול להיות מקום פטור בכרמלית, משום ש"מצא מין את מינו ונעור" – מקום פטור יכול להתקיים רק ברשות ששונה ממנו באופן משמעותי, כמו רשות הרבים, ואילו בכרמלית, הדומה יותר למקום פטור, הדמיון לרשות שסביבו מבטל את מעמדו של הבור ומעניק לו מעמד של כרמלית. יתכן שדעת רש"י בסוגייתנו מבוססת על הבנה דומה – הספינה נמצאת בים, שהוא כרמלית, ולכן אינה יכולה להיות מקום פטור.