שבת דף קכה – פקק החלון

  • הרב אברהם סתיו
לקראת סוף פרק 'כל הכלים', הדן ברובו בדיני מוקצה, נראה שהמשנה (קכה ע"ב) סוטה לדיון אחר שמוקדו הוא מלאכת בונה:
"פקק החלון, רבי אליעזר אומר: בזמן שהוא קשור ותלוי – פוקקין בו, ואם לאו – אין פוקקין בו. וחכמים אומרים: בין כך ובין כך פוקקין בו".
באופן פשוט נראה שמחלוקת התנאים עוסקת בגדרי מלאכת בונה, ובגמרא על אתר מבואר שנחלקו האם מותר להוסיף על אהל עראי בשבת. בהמשך הגמרא (קכה ע"ב – קכו ע"א) נאמר שגם חכמים, שחולקים על רבי אליעזר ומתירים לפקוק את החלון בפקק שאינו קשור ותלוי בו, דורשים שהפקק יהיה "מתוקן", היינו שיהיה מוכן מאתמול לשימוש זה.
מדוע יש צורך לייחד את הפקק מראש לפקיקת החלון?
מדברי רש"י לאורך הסוגיה עולה שהטעם לכך הוא משום מלאכת בונה: "דכיון דמתוקן מאתמול להכי, לאו בונה הוא" (קכו ע"א ד"ה המונח). כאשר הפקק הוגדר מראש כחלק מן המבנה, שוב אין בפקיקה מלאכה של בנייה, שהרי אין היא מוסיפה חלק חדש לבניין.
מאידך, התוספות (קכו ע"א ד"ה בין) חולקים על רש"י ומסבירים את הצורך בתיקון מאתמול באופן אחר:
"וטעמא משום טלטול, ולא משום בנין".
כלומר, מצד דיני מלאכת בונה אין חשיבות לשאלת ההתקנה מאתמול, אלא שכדי שהפקק לא ייחשב כמוקצה יש להכין אותו מאתמול לשימוש זה.
ייתכן שמחלוקת זו, אשר התגלגלה גם לפוסקים האחרונים (עיין ביאור הלכה סי' שיג ד"ה מערב), תלויה במחלוקת אחרת של רש"י והתוספות, שבה נדון בעיון הבא. במשנה (קכו ע"ב) נאמר שכיסויי כלים ניטלים בשבת, ובגמרא שם הובא בשם ר' יוחנן שהיתר זה הוא דווקא בכיסויים "שיש תורת כלי עליהן". הראשונים על אתר נחלקו בהסבר משפט זה:
א. רש"י (ד"ה ה"ג) הסביר שהכיסוי צריך להיות ראוי לתשמיש אחר, בנוסף לכיסוי.
ב. התוספות (ד"ה וכי) כתבו שאין צורך בכך, ודי בכך שהכיסוי יהיה מוכן מערב שבת לכיסוי הכלים.
ממילא נראה שדווקא לדעת התוספות תיקון הפקק לשם הפקיקה יכול להפקיע ממנו את איסור מוקצה, ולכן הם מפרשים כך את הצורך בהכנה. אך לדעת רש"י אין ההכנה לפקיקה יכולה להפקיע איסור מוקצה, וממילא עליו לומר שתפקיד ההכנה הוא להתיר את איסור הבנין (ובעניין איסור מוקצה צריך יהיה לומר שמדובר בפקק שמוכן לשימוש אחר, ולא שייך בו דין מוקצה גם אם לא הוכן מראש כדי לפקוק בו).