שיחה לפרשת שלח - רחב – מקפיטליזם וניצול למוסר ומשפחה

  • הרב משה ליכטנשטיין

שיחה לפרשת שלח*

 

דמותה של רחב

בדברינו הבאים נבקש לעסוק בעיקר בהפטרת פרשת שלח – שליחת מרגלי יהושע בפרק ב, וניגע בפרשה עצמה רק כלאחר יד. ההפטרה נפתחת בהכרזה תמוהה ביותר:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה".

לאן מגיעים המרגלים? "בית אישה זונה ושמה רחב". תיאור קצר זה מעלה שתי תמיהות מרכזיות:

  1. ראשית, מדוע מוזכר המקצוע של רחב ומה הרלוונטיות שלו להגעת המרגלים?! האם ספר יהושע הופך להיות מעין "דפי זהב" בלי סיבה, והרי התנ"ך כולו מלא דמויות שאנו לא יודעים כיצד התפרנסו!
  2. שנית, מדוע ישנה הדגשה כה משמעותית של המקצוע – לא "ויבואו בית רחב והיא אישה זונה" אלא "ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב"? זהו מקצוע שהיינו מצפים מהתורה שלא להזכיר אם אין צורך מיוחד.

נראה, שלדמות הזונה כאן יש משמעות מרכזית. היכן התגוררה רחב?

"כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת".

רחב נמצאת בפריפריה של יריחו. היא מתגוררת בחומה, בין הפנים לחוץ, על הגבול. כך מתוארת דמותה של רחב בספרי זוטא:

"רחב הזונה שהיתה מזנה עם בני המדינה מבפנים ועם הליסטים מבחוץ שנא' כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת"    (פרק י).

כמו ערי הפריפריה, רחב נמצאת בסיכון בטחוני, היא הראשונה שתיפגע ממתקפה ולכן גם נאמנותה אינה מוחלטת. היא מוכנה תמורת תשלום למכור את עצמם לבני המדינה ולליסטים.

איך הגיעה רחב לשפל מוסרי שכזה? חז"ל בגמרא בזבחים מתייחסים לדמותה של רחב, ומתארים אותה כך:

"אמרו: בת י' שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וזנתה [כל] מ' שנה שהיו ישראל במדבר" (קטז:).

ההגעה לזנות יכולה להתרחש בשתי דרכים:

  1. שפל מוסרי עמוק ותפיסה ממוסחרת של ה'אני'. אישה מידרדרת לזנות כאשר היא לא מבינה את החשיבות והעומק הרגשי של האינטימיות. אישה שאינה מבינה זאת, מוכנה תמורת כסף למכור את עצמה בלי בעיה.
  2. בעיה כלכלית קשה שדוחפת את האישה למעשה ייאוש שכזה בדלית ברירה אחרת. אנשים שגדלים בחברה שבה כולם מקבלים משכורת מינימום ואינם מקבלים זכויות כלכליות אלמנטריות, פונים לפתרונות קסם משפילים.

רחב מידרדרת לזנות כבר בגיל עשר. היא גדלה במקום נטול ערכים וחשיבות עצמית, גופה וכבודה נרמסים כבר מגיל צעיר, והיא נמצאת בחברה שבמצב כלכלי קשה. הגמרא בזבחים מסבירה את ההיגיון שבהגעת המרגלים דווקא לביתה של אישה זונה:

"ומנא ידעה? דאמר מר: אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה".

לרחב היה מידע מודיעיני מקיף בעקבות קשריה המפוקפקים. כפי שאנו יודעים, הדרך להשיג מידע מפוקפק היא דרך מקומות מפוקפקים, והמרגלים אף הם הבינו זאת. אך כבדרך אגב אנו מגלים עובדה נוספת על רחב, שיוצרת הנגדה מזעזעת ביחס לאנשי יריחו.

"אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה" – המעמד הכלכלי הנמוך והשפל מבחינה חברתית, היה למרמס של החברה הגבוהה. הקפיטליזם, יחסי הון-שלטון, הפכו את מי שגר בקיר החומה למושפל ומבוזה בידי האליטה.

נזכור שאותם שרים ונגידים שבאים על רחב, הם אנשים נשואים בעלי משפחות, מכובדים ונישאים מעם. ואותם שרים ונגידים בוגדים בנשותיהם, אינם שומרים על הנאמנות הבסיסית ביותר של אדם לאישה שעמה הוא קושר את חייו, והולכים לזונה ממעמד נמוך יותר כדי לנצל את כוחם וממונם.

מלך יריחו אכן מתייחס לרחב בצורה זו, וברור לו שהוא יוכל להשיג ממנה את המידע תמורת כסף, שהרי זו אישה שפלה נטולת נאמנות וחוש מוסרי:

"וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ: וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ".

 

מבגידה לנאמנות

אך פתאום אנו מגלים תגובה שונה:

"וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה: וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם: וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג".

מדוע רחב משקרת בשביל שני המרגלים שהיא אינה מכירה?

נראה, שרחב נחשפה כעת להתנהגות אחרת לגמרי – המרגלים סומכים עליה. היא פתאום מגלה עולם של נאמנות, עולם שבו הכסף הוא לא הדרך היחידה שמניעה אנשים לפעול, עולם שבו אנשים מוכנים למסור את גורלם ביד האחר. המפגש עם עולם שכזה מפעים אותה, והיא משנה את התנהגותה.

מדוע לא מוצאים חיילי המלך את המרגלים? האם הם לא חושבים לבדוק קצת יותר? הגג הוא המקום שאליו לא מגיעים אנשים אחרים. מלך יריחו בטוח שלרחב אין נאמנות כלל ועיקר, וברור לו שאם האנשים אינם נמצאים במרחב הציבורי שבו רחב מוכרת את עצמה, אין סיכוי שרחב תהיה מוכנה להכניס מישהו זר אל הגג שלה, וממילא ברור שאין טעם לחפש שם.

אך רחב השתנתה. היא נכנסת לעולם של נאמנות וכנות וממילא גם מוסרת את גורלה בידיהם של המרגלים, שהרי אם ייחשפו, הם יכולים להלשין עליה. כעת רחב והמרגלים בנו מערכת יחסים בין-אישית המבוססת על נאמנות ומחויבות זה לזה.

רחב מבינה את היכולת להקים תא משפחתי אמתי שאינו בוגד ואינו שפל מבחינה מוסרית:

"וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת: וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אחותי אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת".

בקשה זו מבטאת את העובדה שרחב מפנימה את משמעות למשפחה, ולכן לא מבקשת להציל רק את עצמה אלא גם את כל משפחתה.

חז"ל בגמרא בזבחים חותמים את הדיון בכך שרחב עצמה זוכה ומתגיירת:

"אחר נ' שנה נתגיירה, אמרה: יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים".

וכך גם בגמרא במגילה "דאיגיירא ונסבה יהושע" (יד:). בין אם התגיירה רחב ובין אם לא, היא ודאי הפנימה את העומק והקסם בעולמם של המרגלים.

במדרש במדבר רבה מסופר לנו מי היו אותם מרגלים:

"וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים מי היו שנו רבותינו אלו פנחס וכלב והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן"    (שלח ט"ז, א ד"ה הלכה).

מיהם פנחס וכלב? אלו שני אנשים שעמדו מוסרית מול המון זועם. שני אנשים ששמרו על ההבטחה לנאמנות למרות שעם שלם הוסת נגדם. התנ"ך עצמו אינו מספר לנו בשום מקום את שמותיהם בדיוק מסיבה זו – הם הלכו כשליחים ולא מטעמי כבוד כפי שאנו פוגשים בנשיאים שבפרשה.

והם יוצאים דווקא "מן השיטים", מחטא בעל פעור, שמייצג אצל חז"ל את ההידרדרות המוסרית לעבודה זרה, להדוניזם, ליין ולנשים. מעולם שבו בעלי ההון ובעלי השלטון מנצלים מזכירות ועוזרות בית בלי בושה, מעולם שבו ערכים ואינטימיות הופכים להיות ממוסחרים, מגיעים כלב ופנחס ומציגים מודל של נאמנות ומסירות נפש, שסוחף לתוכו את רחב.

 

*

**********************************************************

*

* * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב משה ליכטנשטיין

עורך: בנימין פרנקל, תשע"ה

*******************************************************

בית המדרש הוירטואלי

מיסודו של

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                 http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

* * * * * * *

 

 

 


*     השיחה נאמרה בערב שבת פרשת שלח ה'תשע"ד וסוכמה על ידי בנימין פרנקל. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.