שיחת ראשי הישיבה לפרשת ניצבים- הרב משה ליכטנשטיין

  • הרב משה ליכטנשטיין

לעילוי נשמת סבי אברהם הרמן שנפטר בי"ח באלול, 
ולעילוי נשמת סבתי בלה הרמן שנפטרה בערב ראש השנה כט אלול.
שתהיה שנה טובה ושיתקבלו תפילותינו בתוך תפילות עם ישראל - משפחת וינר

 

ברית ראשונה וברית שנייה*

 

שלוש בריתות

פרשת ניצבים פותחת בברית ערבות מואב:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ: לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם: לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם".

(דברים כ"ט, ט-יד)

הגמרא במסכת חגיגה מביאה את שיטת רבי עקיבא הטוען שהיו שלוש בריתות בין הקב"ה לעם ישראל:

"ורבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב".

(בבלי חגיגה, ו ע"ב)

מדוע ישנו צורך בשלוש בריתות? הגמרא בשבת מספרת עד כמה היה חמור עוון העגל:  

"אמר עולא: עלובה כלה מזנה בתוך חופתה. אמר רב מרי ברה דבת שמואל: מאי קרא עד שהמלך במסבו נרדי וגו' ".

(בבלי שבת, פח ע"ב)

אם כן, ברור מדוע נדרשת ברית נוספת – עם ישראל הפר את הברית הראשונה, ועל כן הקב"ה חוזר וחותם עימם ברית באוהל מועד עם בניית המשכן. אך מדוע נדרשת ברית נוספת גם בערבות מואב?

 

בפשטות ניתן לראות את הצורך בברית השלישית כנובע מהכניסה לארץ הקרבה ובאה, אך ננסה להציע סיבה שורשית לאור הפרשה הקודמת. רש"י בתחילת הפרשה מביא:

"והוא יהיה לך לאלהים - לפי שדבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת, לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו, שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם. עד כאן פירשתי לפי פשוטו של פרשה. ומדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו".

(רש"י דברים, כט י"ב)

עם ישראל שואל – כיצד ניתן לעמוד בדרישותיו הקב"ה לאור הניסיון הקשה והקללות המאיימות?! יש לשים לב שהקללות בפרשת בחוקותי מסתיימות בנימה אופטימית, אך הקללות של פרשת כי תבוא מתארות כמעט אובדן מוחלט של עם ישראל:

"וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה".

(דברים כח, סח)

לאור חתימה שכזו, איך עם ישראל יכול להתחייב לקשר עם הקב"ה מחדש, אחרי שייתכן מצב כה קשה?!

 

אתגרי הברית

שאלה זו ניתנת להישאל על כל ברית – בין מדינות ולאומים, בין בני זוג או אפילו על בין חברים. כיצד אדם יכול להתחייב בהווה על משהו שיתרחש בעתיד, כאשר לא בטוח כלל שבעתיד יישמרו האינטרסים של הצדדים מחד, או האופי והתכונות מאידך? מדינות יכולות לפתע לשנות רצונות, הבעל או האישה יכולים פתאום לאבד את האהבה והתשוקה, וחברים יכולים בן רגע להימאס זה על זה. איך בעל ואישה שנישאים בגיל צעיר, בשנות העשרים לחייהם, יכולים להתחייב שיאהבו זה את זה גם בגיל חמשים וששים?!

הקב"ה עונה על שאלה זו בברית ערבות מואב:

"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה".

(דברים ל, א-ג)

ברית זו כוללת את האפשרות המובנית לכך שיהיה משבר. כך גם נאמר בפרשת וילך:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי".

(דברים ל"א, טז-כא)

הקב"ה מודע לכך שיהיו משברים, אבל הוא גם יודע שנצא מהם. הדבר נכון גם לגבי משברים בזוגיות או בין חברים – ישנם ויכוחים קטנים או מריבות פה ושם, אבל ישנם גם משברים מהותיים יותר, פערים משמעותיים שמתגלים פתאום, הבדלים שלא ניתן להתעלם מהם, אך גם אותם אפשר לעבור יחד ולא חייבים להתנתק.

 

עוצמתה של ברית אמת

אחרי משבר מהותי ועמוק, בני הזוג, החברים, ההורים וילדיהם או הקב"ה ועם ישראל, יכולים לשבת ולשוחח זה עם זה. כל צד יכול להניח על השולחן את תחושותיו ורגשותיו, לספר איך הוא חווה את המשבר ואיך הוא יוצא ממנו. אחרי משבר שכזה האוויר נראה צלול יותר. ישנה תחושה שהשמים מאירים יותר.

בשיר השירים מופיעים תיאורים דומים של הדוד את הרעיה גם בפרק ד' וגם בפרק ו'. מדוע ישנה כפילות? בין התיאורים פגשנו משבר:

"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה: פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם: דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו: קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל: פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי".

(שה"ש ה', א-ו)

כך מסביר הרמב"ן את החזרה על תיאור המשכן שוב בפרשות ויקהל-פקודי. היינו יכולים לחשוב שהסליחה על חטא העגל לא הייתה מלאה ועדיין נותרו משקעים, אך החזרה המפורטת מספרת לנו שהיחסים חזרו להיות כבעבר. שוב עם ישראל והקב"ה מחוברים ומלוכדים ומעורבים זה בזה:

"ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטוה בו מתחלה קודם שבור הלוחות, כי כיון שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם, הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שצוהו תחלה, כמו שאמר (לעיל כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולכן צוה אותם משה עתה בכל מה שנצטוה מתחלה".

(רמב"ן שמות, ל"ה א)

אחרי המשבר הדברים נעשים טובים יותר. בגמרא בברכות נאמר:

"דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק ברישא והדר לקרוב".

(בבלי ברכות, לד ע"ב)

צדיק גמור כל הזמן היה באותו המגרש, ואילו בעל התשובה נתרחק ועכשיו הוא חוזר. בעל התשובה בנוי לקשר שיש בו משברים וקשר כזה חזק ומשמעותי יותר.

 

זו הסיבה שנדרשת ברית שלישית. ברית שאחרי משבר יכולה להיות ברית לעולם, כיוון שהצדדים יודעים שלא מדובר על אהבה רגעית אלא אהבה לנצח. אדם מקבל על עצמו להתחזק אחרי ראש השנה, והתחזקות זו נשארת בימים הנוראים ומעט לאחר מכן, אבל כאשר יש מעט ירידה, אנו צריכים להיות מוכנים לכך. לדעת שהברית שכרתנו מחדש, שהקשר שנבנה, יכול לעמוד גם במשבר, ואפילו משבר רציני. המשברים מחזקים את הברית, ומאפשרים לה את הקיום וההתמדה גם לעתיד.

 

*

**********************************************************

*

* * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב משה ליכטנשטיין

עורך: אלישע אורון, תשע"ו

*******************************************************

בית המדרש הוירטואלי

מיסודו של

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                 http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

* * * * * * *

 

 

 

*     השיחה הועברה בליל שבת פרשת ניצבים ה'תשע"ד, סוכמה על ידי בנימין פרנקל, ונערכה על ידי אלישע אורון. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.