שילוח הקן וכיבוד הורים

  • הרב יהודה עמיטל
 
 
שתי מצוות בתורה נכתבו בהן שכרן: מצות שילוח הקן, ומצות כיבוד הורים. לשתיהן שכר זהה – אריכות ימים. מצוות אלה הן קוטביות והפוכות במידה מסויימת: שילוח הקן היא מצוה קלה ביותר, כפי שמעיר רש"י על אתר; ואילו כיבוד אב ואם היא מצוה קשה מאין-כמותה, כפי שמתואר בסוגיות בקידושין דף לא. מדוע, אם כן, מבטיחה התורה את אותו השכר על שתי מצוות אלה?
 
יש להבין שלעומת ההבדל הגדול בקושי של קיום המצוה, ישנו קשר הדוק בין שתי מצוות אלה במישור אחר. מצוות רבות אדם מתכונן אליהן, ומכין את עצמו לקראת עשייתן וקיומן. לא כן במצוות כיבוד אב ואם ושילוח הקן. שתי המצוות האלה אינן מתוכננות, אלא מגיעות לפתחו של האדם באופן ספונטני ובלתי צפוי. אדם הולך בדרך, ולפתע רואה בפניו קן ציפור. אמנם כיבוד הורים היא מצוה תדירה ושגרתית, אך הופעתה במקרים רבים אינה צפויה לגמרי; ובכל הזדמנות לקיום המצוה נדרש האדם לנהוג בצורה שונה מאשר בפעם הקודמת. פעם 'מאכיל ומשקה', פעם 'מכניס ומוציא'. גם במצוה זו אין לאדם אפשרות להתכונן כראוי, והוא יודע שמצוה זו עלולה לעמוד בפתחו בכל רגע נתון.
 
מצוות אלה מהוות מבחן גדול עבור היהודי: כיצד הוא מגיב כשניצב בפני מצוה בלתי צפויה? האם הוא שמח שזכה להתחייב במצוה? האם יקיימה בלב שלם? האם יקיימה בשמחה? התורה מבטיחה שכר ליהודי שיקיים מצוות אלו כראוי, כיוון שקיומם מורה על אהבת ה' אמיתית, ומחוייבות עמוקה ומוחלטת לקיום תורה ומצוות.