דילוג לתוכן העיקרי

נידה | דף מה | שימוש במוך

 

בסוגייתנו מובאת ברייתא העוסקת בנשים שמשתמשות במוך כדי שלא תתעברנה:

"ג' נשים משמשות במוך, קטנה מעוברת ומניקה; קטנה - שמא תתעבר ותמות, מעוברת - שמא תעשה עוברה סנדל, מניקה - שמא תגמול את בנה וימות. ואיזוהי קטנה - מבת י"א שנה ויום אחד ועד י"ב שנה ויום אחד פחות מכאן, או יתר על כן - משמשת והולכת - דברי ר"מ, וחכ"א: אחת זו ואחת זו - משמשת כדרכה והולכת, ומן השמים ירחמו".


לדעת רש"י הסיבה לכך שאסור לשאר הנשים להשתמש במוך היא משום שיש בכך השחתת זרע (רש"י כתובות דף לט עמוד א, ד"ה משמשות).

לדעת ר' מאיר מותר לשלשת הנשים הנ"ל לשמש במוך משום שיש סכנה לחיים של האשה. למרות הסכנה יש לתמוה מדוע מותר להן לשמש במוך, הרי יכולות לצאת מכלל סכנה על ידי המנעות מתשמיש. לאמור, מדוע שיהיה מותר לעבור על איסור כשיש אפשרות להמנע ממנו לחלוטין?

הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אבן העזר א, סג) תירץ את קושיה זו בכך שההיתר של האשה לשמש במוך אינו משום פיקוח נפש, אלא משום שאיסור השחתת הזרע קיים רק כאשר הוצאת הזרע היא לבטלה. במקרה של שלש הנשים הנ"ל הנחת המוך היא לצורך מצוות עונה, והוצאת הזרע היא בדרך תשמיש, ממילא אין איסור של השחתת זרע. לדעת הרב פיינשטיין איסור השחתת זרע קיים רק כאשר אין שום צורך במוך כדי לאפשר מצוות עונה או במקרה של השחתה ארצה (ראה בראשית לח, ט ורש"י שם).

יוצא לפי דברים אלה שהקטנה עליה מדובר היא מי שנמצאת בתוך השנה השתים עשרה שלה. אולם, מי שגדולה משתים עשרה, שאין בה סכנה, או קטנה מגיל שתים עשרה שאינה יכולה להתעבר, אסורה לשמש במוך. דין זה, האוסר על קטנה לשמש במוך, תמוה, משום שהקטנה לא יכולה להתעבר בין כה וכה וממילא המוך לא מוסיף דבר!

מסיבה זו, הריטב"א (חידושי הריטב"א מסכת יבמות דף יב עמוד ב ד"ה שלש נשים משמשות במוך) מפרש ששאלת הסוגיה אינה האם מותר לנשים אלה לשמש במוך או לא (כדברי רש"י דלעיל), השאלה היא האם הן חייבות או לא. מי שקטנה מגיל שתים עשרה או גדולה מגיל שתים עשרה, לא חייבות – מי שקטנה וממילא המוך לא מוסיף או מוריד מותרת במוך ומי שגדולה ויכולה ללדת אסורה לשמש במוך.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)