שיר של יום לחג הסוכות - חג האסיף

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

סוכה דף נ"ה, שיר של יום לחג הסוכות - חג האסיף

חג הסוכות הוא חג האסיף. כשמו כן הוא, מציין לא רק את איסוף התנובה החקלאית, אלא גם מאסף עניינים רבים ומגוונים מעולם הרוח היהודי: חג הסוכות חותם את שלושת הרגלים, חותם את הימים הנוראים, ואף כולל בתוכו מצוות רבות ומגוונות - מהן המיוחדות למקדש (ניסוך המים, זקיפת ערבה), ומהן הנוהגות אף בגבולים. כמו כן, המועד עצמו מורכב משני מועדים שונים (חג הסוכות ושמיני עצרת), אשר מצד אחד מחוברים זה לזה, ומצד שני מהווה כל אחד מהם רגל בפני עצמו.

הפנים הרבות לחג הסוכות באות לידי ביטוי בסידרת שיר של יום הנאמרת בחג זה, כמפורט בסוגייתינו. רש"י כאן האריך להסביר את שיבוצו של כל אחד ממזמורי התהילים במהלך ימי חול המועד, ומדבריו אכן משתקפים היסודות השונים המרכיבים חג זה.

א. בראש ובראשונה, שמחת החג המתפרצת, אשר לכבודה פותחים במזמור "הבו לה' כבוד ועוז". המאירי עומד על כך, שמזמור זה נוגע במיוחד לניסוך המים, שכן נאמר בו: "קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵ-ל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים".

ב. במזמור היום השני נותן רש"י ביטוי לאופיו הכפול של חג הסוכות, כחותם את שלושת הרגלים וכחותם את הימים הנוראים:

"דברי כבושין הן לנאספים לעזרה למצות החג, ושמחים שמחת החג ... כלומר: למה לך לבא לבית זה עם שאר עמי אם אינך חוזר בתשובה?!

ובאותו מזמור ... "ושלם לעליון נדריך" - על שחג הסוכות זמן בל תאחר הוא לשלש רגלים כסדרן".

חג הסוכות הוא הזמן להשלים את הקרבת הקורבנות שלא הושלמה במהלך הרגלים, ואף להתעורר לחזרה בתשובה, כהמשך ישיר לימים הנוראים.

בעניינה של התשובה המיוחדת של חג הסוכות, הוסיף המאירי כאן:

"וכן בינו בוערים בעם לעוררם לתשובה ולהשקיע בלבם אמונתם בהשגחתו יתברך".

הסוכה נקראת בזוהר הקודש "צילא דמיהמנותא", ואכן במובנים רבים חג הסוכות הוא חג האמונה. לדעת המאירי, אותה אמונה בהשגחת ה' על עמו, שהולכים במדבר והגן עליהם ארבעים שנה, היא המפתח לחזרה בתשובה של חג הסוכות.

ג. בהמשך, מרחיב רש"י גם בעניין מתנות העניים, הנוהגות במיוחד בחג האסיף, שבו מכנסים את כלל התבואה.

כללו של דבר, לפנינו מזמורים שונים, המבטאים תכנים רבים הנאספים בחג הסוכות.

ד. בעניינו של מזמור היום השישי כתב הריטב"א כאן:

"בששי ימוטו כל מוסדי ארץ. מפני שהעולם עתיד ליחרב באלף ששי כדאיתא בהגדה".

דברי הריטב"א מתייחסים להיבט נוסף בחג הסוכות, אשר לעניות דעתי נובע מן הדברים שנאמרו לעיל. עמדנו על כך שחג הסוכות מאסף תכנים רבים ומגוונים. אסיף זה נותן ביטוי של השלמה: השלמנו את העונה החקלאית, השלמנו את הרגלים, השלמנו את הימים הנוראים, ואף שמחתנו שלמה ומלאה. מעתה לא נותר איפוא אלא להתקדם אל השלב הבא: אל הגאולה השלמה! חג הפסח, שבפתחו אנו עומדים, מבטא את ראשיתו של התהליך, את ההתעוררות האביבית לאחר שנת החורף הארוכה. חג הסוכות, לעומתו, מבטא את סיומה של הדרך, ובו אנו נושאים את עינינו לקראת השלב הבא, שלב האלף השישי שיביא את העולם לתיקונו ולשלימותו במהרה בימינו אמן.

הרב אביהוד שורץ