שליח ציבור שטעה בתפילת הלחש ולא שאל גשמים

  • הרב שמואל דוד
 
הצגת השאלה
 
שליח ציבור שטעה בימות הגשמים ולא שאל גשמים, רוצה לומר: לא אמר "ותן טל ומטר" (למנהג האשכנזים) או אמר "ברכנו" ולא אמר "ברך עלינו" (למנהג הספרדים). ולא נזכר עד אחר שהתחיל רצה. שלגבי היחיד שטעה כך, הדין הוא שאם התחיל רצה, חוזר לברך עלינו. והשאלה היא לגבי שליח ציבור, שאם יחזור לברך עלינו, תהיה כאן טרחה דציבורא, שימתינו לו זמן רב. ולכן עלתה השאלה, האם ישלים את תפילתו, ויתקן בתפילת החזרה, אולם אז אנו גורמים לו ברכה לבטלה לברכות האחרונות של תפילת העמידה, שיאמרם לשווא. או אולי יפסיק מיד, במקום שנזכר, ויתקן בתפילת החזרה, או אולי יתקן בברכת שומע תפילה.
 
יחיד שטעה
 
יחיד שטעה בזה, ולא שאל גשמים ונזכר לאחר שסיים ברכת שומע תפילה והתחיל את ברכת רצה, נחלקו ראשונים להיכן חוזר. תוספות ועוד ראשונים למדו מן הירושלמי שחוזר לשומע תפילה. כיון שברכת שומע תפילה היא תחנה שאפשר לתקן בה אם טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים, גם אם טעה ושכח לשאול בשומע תפילה, יחזור לשומע תפילה. מאידך, רוב הראשונים כתבו שחוזר לברכת השנים משום שזו מקומה של שאלת הגשמים. נתנו לו חכמים אפשרות לתקן בלי לחזור, אבל אם שכח אף שם, חוזר למקומו הראשוני, לברכת השנים.
 
רב האי גאון והרי"ף כתבו שחוזר לראש, אך הרא"ש פירש שרב האי לא התכוון שחוזר לראש התפילה, כי למה שיחזור לשם, אלא כוונות שחוזר לראש הברכה שטעה בה, היינו לברכת השנים. וכך יש לפרש גם בדברי הרי"ף. אולם יש ראשונים שהבינו את דברי הרי"ף כפשוטם שיחזור לראש. ובטעם הענין צריך לומר, שחכמים נתנו לאדם תחנות תיקון, אם לא תיקן בהם, עליו לומר את כל התפילה מחדש. או אולי, אם טעה ושכח לשאול גשמים גם בברכת השנים וגם בשומע תפילה, סימן שאין הוא מכוון היטב בתפילה בלבד, הוא מתפלל, וליבו ומוחו בל עימו, ומה שווה תפילתו זו?! ולכן חוזר לראש.
 
הכרעה בין הדעות
 
את ההבנה שחוזר לראש התפילה דחו הראשונים. ונשארה המחלוקת אם חוזר לברכת השנים או לשומע תפילה. מרן מחבר השולחן ערוך הכריע כדעת רוב הראשונים ובהם הרמב"ם והרא"ש, ובהנחה שזו גם דעת הרי"ף שחוזר לברכת השנים. ולכאורה קשה מדוע אינו חושש לספק ברכה לבטלה, שחוזר על יותר ברכות מאשר אם היה חוזר לברכת שומע תפילה?
 
וצריך לומר כי אדרבה, אם יחזור לשומע תפילה, נמצא כי לדעה שצריך לחזור לברכת השנים, שכל תפילתו היתה לבטלה. לעומת זאת הסובר שחוזר לשומע תפילה, אם חוזר לברך עלינו, רק הברכות שמברכת השנים ועד לשומע תפילה הן לבטלה.
 
חשש ברכות לבטלה
 
לדעת הסוברים שחוזר לשומע תפילה – החוזר לברכת השנים מסתבך בברכות לבטלה.
 
לדעת הסוברים שחוזר לברכת השנים – החוזר לשומע תפילה מסתבך עם ברכות לבטלה, לא רק משומע תפילה ואילך אלא מכל הברכות כולן מתחילת תפילת העמידה, אם את כל תפילתו הוא צריך לומר מחדש.
 
אולם, יתכן מאד כי אין כאן ברכות לבטלה. לדעה שחוזר לברכת השנים, אם יחזור לשומע תפילה, תפילתו תפילה, אלא שלא עשה כתקנת חכמים שחוזר לברכת השנים. ולכן בשליח ציבור צריך לומר כי חוזר לשומע תפילה משום שחכמינו חששו מאד מטורח ציבור.
 
הכרעה לענין שליח ציבור
 
בפשטות יש לומר שגם שליח ציבור שטעה בתפילת הלחש ולא שאל גשמים עד שהתחיל ברכת רצה, יחזור לברכת השנים. אולם יתכן כי כאשר משקללים את טורח הציבור שיגרם מכך, יש לומר שהנפסק שיחזור לברכת השנים הוא בתפילת היחיד, אבל בתפילת שליח הציבור, שיש גם טורח הציבור, יש לפסוק כדעת הגאונים והתוספות שיחזור לשומע תפילה.
 
כך אכן נוטה לבי. אולם מוחי אומר לי שאף שליח ציבור שטעה בתפילת הלחש ושכח מלשאול גשמים עד אחר ברכת שומע תפילה ותחילת ברכת רצה, שיחזור לברכת השנים.