תולדות עבודת ה' במזבחות | 44 | איסור הבמות | 21

שלב ביניים בין שילה לנוב – חלק ב'

בשיעור הקודם הצגנו את דעתו של ר' יצחק אייזיק הלוי ביחס להיתכנותה של תחנת ביניים של המשכן בגלגל, בין חורבן שילה לבמה הגדולה בנוב. טענה זו נתמכה בעובדה שמיקום המשכן בגלגל מהווה חזרה טבעית למקום שבו הוא עמד במשך ארבע עשרה שנה לפני העברתו לשילה. בהתייחסנו לדבריו, טענו כי אין הכרח בחיבור שבין הגלגל למקום המשכן, ואף אם אמנם יש בכוחם של מאפייניו הייחודיים של הגלגל להסביר את בחירתו כמקום מועדף לעריכת אירועים ציבוריים בעלי משמעות רוחנית ולאומית, הרי שייתכן ובמקביל הבמה הגדולה אכן הוצבה בנוב.

בשיעור זה נמשיך לעמוד על ייחודיותו של הגלגל[1].

בבראשית י"ז מציג הקב"ה בפני אברהם את הקשר שבין ירושת הארץ לשמירת בריתו –

"וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים: וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (ח-י).

קיים קשר פנימי בין הברית עם ה' ב"גופה" של האומה – ארץ ישראל, ובין הברית עם ה' בגופו של כל יהודי – ברית המילה. לכן אין זה מקרה כי במקום הכניסה והחניה הראשונה בארץ – הגלגל – נערכת הברית הכפולה עם ה' – ביחס לגוף וביחס לארץ. בגלגל מתרחש שינוי מהותי ובעל משמעות.

מה בפועל קרה בגלגל[2]?

• עם הכניסה לארץ מצווה עם ישראל לקחת מן הירדן שתים עשרה אבנים מתחת כפות הכהנים שעברו עם הארון בירדן ולהניחם בגלגל.
• הגלגל הוא מקום החניה הראשון של בני ישראל ממערב לירדן (יהושע ה', יט-כד).
• כנזכר לעיל, בגלגל נערכת ברית המילה עם הכניסה לארץ (יהושע ה', ב-ט) ובכך בא לידי ביטוי הקשר היסודי בין ברית המילה לארץ ישראל, כהמשך להבטחת ה' לאברהם. בכניסתו לארץ כורת עם ישראל ברית עם ה', ולכן בגלגל – "גלותי את חרפת מצרים". בכך הושלם הניתוק הסופי ממצרים.

• עשיית הפסח הראשון (יהושע ה', י).
• הגלגל הוא בסיסו של מחנה ישראל בכל פרקי כיבוש הארץ. לאחר כל מסע או מלחמה חוזר יהושע אל מחנה ישראל בגלגל (יהושע ט', ב; י', ו-ז, ט, טו, מג).
• חלוקת הארץ הראשונה לשנים וחצי השבטים (יהודה, אפרים וחצי שבט המנשה) ממערב לירדן (יהושע י"ד, ו).
• על פי חז"ל, בגלגל שוהה המשכן במשך ארבע עשרה שנות הכיבוש וההתנחלות.

כעת נסקור אירועים נוספים המתרחשים בגלגל בתקופות מאוחרות יותר ונעמוד על חשיבותם:

מלכות שאול:

• במסגרת משיחת שאול למלך, מצווה אותו שמואל לרדת לגלגל ולהמתין שם שבעה ימים עד שיבוא להקריב את הקרבנות ויודיע לו מה לעשות (שמ"א י', ח). במובן מה נראה כי מעשה זה משלים את משיחת שאול למלך. ואכן, לאחר השלמת המערכה נגד עמון, אומר שמואל אל העם "לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה" (שמ"א י"א, יד-טו).
• לאחר המלכת שאול בגלגל, נואם שמואל בפני כל ישראל את נאומו המפורסם ונפרד מן העם כמנהיג.
• הגלגל הוא המקום שבו העם מתכנס לקראת המלחמה בפלשתים, וזהו גם מקום חטאו הראשון של שאול שאינו ממתין לשמואל ולפיכך מתבשר כי ממלכתו לא תקום.
• לאחר מלחמת עמלק, שאול יורד לגלגל, ושם נערך הבירור על אודות קיום שאול את דבר ה' ביחס לעמלקים ורכושם. שאול מתבשר כי ה' מאס אותו ממלוך על ישראל[3], ושם שמואל משסף את אגג לפני ה'[4].

אם כן, בגלגל מתרחשת המלכת שאול אך גם התבשרותו כי מלכותו לא תתמיד.

מלכות דוד:

·         לאחר מרד אבשלום שבמהלכו לא שימש דוד בפועל כמלך מפני שהעם תמך באבשלום, באים אנשי יהודה לגלגל להמליך מחדש את דוד (שמ"ב י"ט, טז). עם כניסתו המחודשת של דוד ממערב לירדן, המקום הראשון שבו שבט יהודה מבקש להמליך מחדש את דוד הוא הגלגל.

אליהו ואלישע:

·         הגלגל הוא התחנה האחרונה לפני חציית הירדן מזרחה, ולפני עליית אליהו השמיימה (מל"ב ב', א). לאחר עליית אליהו השמיימה, אלישע חוזר לגלגל (שם ד', לח).

הושע, עמוס ומיכה:

·         לקראת סוף ימי הבית הראשון, נביאים אלו ניבאים נבואות קשות על הגלגל. נצטט מספר דוגמאות: "בֹּאוּ בֵית אֵל וּפִשְׁעוּ, הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ" (עמוס ד', ד), "אִם זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אַל יֶאְשַׁם יְהוּדָה וְאַל תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן וְאַל תִּשָּׁבְעוּ חַי ה'" (הושע ד', טו), "כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם כָּל שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים" (הושע ט', טו), "אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי" (הושע י"ב, יב)[5].

על פניו, נראה כי בני ישראל עובדים את ה' בגלגל בדרך שאינה רצויה. הכתוב אינו מפרש בדיוק מה החטא בגלגל ובבית א-ל, ויש הסוברים כי במקומות אלו שורה קדושה מיוחדת המסוגלת להגן על הבאים מאליה מכל פגע[6].

כידוע, בגלגל הייתה במת ציבור בזמן היתר במות, ואי לכך אנו מוצאים כי מקריבים שם קרבנות לאחר חורבן שילה (שמ"א י, ח). ייתכן שעם פירוד הממלכה, חזרו בני ישראל וקידשו את הבמות העתיקות שהיו בגלגל ועבדו בהם.

 

אם ננסה לעמוד על אופיו של המקום נבחין כי מאפיינות אותו כמה תכונות בולטות:

ראשית, הגלגל הוא מקום שמבליט את הראשוניות. ראשוניות זו באה לידי ביטוי כבר בתחילת אחיזת בני ישראל בארץ, ואף זוכה לציון בדמות הצבת אבנים המעידות על כך (וממילא כל המתרחש שם בכניסה לארץ חתום בחותם של ראשוניות – ברית המילה, הפסח הראשון בארץ, חלוקת הארץ הראשונה ותחנתו הראשונה של המשכן בארץ), והן מצד קביעתה של המלכות הראשונה בארץ. הראשוניות אמנם מטביעה את חותמה במקום, אך נראה שאין לה המשך לאורך זמן.

שנית, הגלגל מקבל מעמד של מקום קדוש. על פי חז"ל, המשכן שוכן בו ארבע עשרה שנה, כל שנות הכיבוש והחלוקה, ובימי שמואל שלאחר חורבן שילה מוצבת בו ככל הנראה במת הציבור המרכזית. כמו כן, ייתכן מאד כי בפרקי זמן שונים המקום משמש כמקום פולחן.

שלישית, זהו מקום המבטא ניגודיות ומעבר: מחד, מקום שבו מובעת הראשוניות, ומנגד גם מקום הסתלקותו של אליהו. מחד מקום קדושה, ומנגד מקום שיש להחריבו בגלל פולחן שאיננו ראוי. מחד, מקום ייסודה של המלכות בישראל, אך מנגד גם מקום ביטולה.

על פי הבנה זו, ייתכן שישנו קשר בין מהות המקום לשמו – דברים מתגלגלים, משתנים ומתהפכים[7].

 

ייתכן כי המשכן ממוקם במקום שבו הונחו האבנים. האבנים אמורות להזכיר לבני ישראל את חציית הירדן והמעבר הנסי ביבשה, וממילא להביע את הכניסה הנסית לארץ. בוודאי גם עובדה זו מתקשרת לשם המקום; 'גלגל', על שם גל האבנים.

במקום זה נכרתת ברית מילה, בריתו של כל יחיד עם האומה, וכן נערך הפסח, בריתה של כנסת ישראל כולה עם הקב"ה[8]. במובן זה, היותו של הגלגל מקום הברית מסביר את קביעת המשכן בו בשנים שלאחר מכן עד סוף ההתנחלות. הקשר בין הראשוניות, כריתת הברית הראשונית וקדושת המקום מובנת מאד. הראשוניות מסמלת גם את המעבר בין שנות הנדודים במדבר לראשית ההיאחזות בארץ, אפילו באופן זמני. אמנם קדושתו של המקום נפגמה בעטיו של פולחן זר, אולם הוא מעיד על כך שגם שנים רבות לאחר דור באי הארץ, המשיך הגלגל להיות מקום פולחן משמעותי.

 

מבנה המשכן ואופיו

אין התייחסות מפורשת למבנה המשכן עצמו בגלגל, אולם מן העובדה שלאחר אזכור המשכן בגלגל מתארת המשנה את המשכן בשילה כ"אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן", סביר מאד להניח כי מבנה המשכן בגלגל זהה למבנה המשכן במדבר. על אף שמאפייני מבנה זה הולמים מכל הבחינות את המסע במדבר, הרי שככל הנראה ארעיותו של המשכן בגלגל אפשרה את המשך קיומו כפי שהיה במציאות המדברית.

המשנה בזבחים (קיב:) קובעת כי בגלגל הותרו הבמות, והסיבה העיקרית לכך היא כי בתקופה זו הארון עדיין נודד ונוטל חלק פעיל במלחמות בכיבוש הארץ, ועל כן בפרק זמן זה קיים היתר במות.

נראה כי שני פרטים אלו ביחס למבנה המשכן ותפקידו מבטאים גם הם את הראשוניות והזמניות של המשכן בגלגל.

על פי דברינו, מובן מדוע מתרחשים שלושת האירועים המוזכרים דווקא בגלגל: הדרישה של שמואל משאול להגיע לגלגל היא חלק ממכלול משיחת שאול למלך. פניית שמואל לעם ללכת לגלגל לחדש שם המלוכה קשורה באופן ישיר להכרת העם כולו במלכותו של שאול בתחילתה, ואילו חזרת שמואל ושאול לגלגל לאחר חטא עמלק מסמלת במובנים מסוימים את סוף מלכותו של שאול. כפי שהסברנו, זהו ביטוי לגלגל הראשית והאחרית הקשורים למלכות. ממילא הנהייה הטבעית היא דווקא לגלגל. מהות המקום מתקשרת באופן ישיר לאירועים המתרחשים בו.

לכן, נראה שאף על פי שהמשכן היה באותה עת בנוב, בחר שמואל הנביא באופן מכוון להגיע דווקא לגלגל. לענייננו, נראה שאפשר לכלכל היטב את דברי חז"ל כי לאחר חורבן שילה מעברה של הבמה הגדולה לנוב הוא ישיר. הסברנו כי לאירועים מסוימים הקשורים במלכות שאול ישנה משמעות מיוחדת בגלגל בגלל אופיו המיוחד, ואין הכרח לומר כי המשכן עמד בו באותה העת.

 

סיכום

בשיעורים האחרונים התייחסנו לעמדתו של ר' יצחק אייזיק הלוי כי מקום המשכן עבר בגלגל לפני שהגיע לנוב. לדעתנו, לאחר חורבן שילה ועל אף שהמשכן היה בנוב, התרחשו מאורעות מרכזיים בגלגל בשל ייחודיותו של המקום הקשורה לראשוניות האחיזה בארץ ישראל, הן בקדושה והן במלכות, וממילא ביכולת כריתת הברית עם הקב"ה בארץ, בברית המילה ובפסח. מיקום המשכן במקום זה, המהווה זיכרון חי למעבר הירדן באמצעות הצבת האבנים, תואם ומבטא את מהות המקום כפי שנסינו להראות בשיעור.