תולדות עבודת ה' במזבחות | 57 | איסור הבמות | 34

בשיעור זה נמשיך לעיין בעבודת ה' בתקופה שבה הבמה הגדולה בנב ובגבעון. נבחן את מלחמת מכמש, ואת הנעשה עם ארון הא-להים, שאמור לייצג את האורים והתומים.

 

מלחמת מכמש[1]

אחיה בן אחיטוב

הכתוב מספר לנו בעניין הכהונה:

"וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן ה' בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן"

                                                   (שמ"א י"ד, ג).

הרד"ק על אתר מסביר שהביטוי "כהן ה' בשילה" מתייחס לעלי, ואילו "נושא אפוד" לאחיה, וממשיך:

"ואחיה זה היה שם במחנה עם ארון הא-להים נושא אפוד והוא כלל החושן והאורים והתומים כי בהם שאלו 'הגישה ארון הא-להים', 'נקרבה הלום עד הא-להים'. ולפיכך היה סיפור זה הנה להודיע כי עדיין לא החלה קללת עלי שהרי מבני בניו היה נושא אפוד כי לא חלה הקללה ההיא עד שהקים צדוק כהן הגדול".

"הגישה ארון הא-להים"

הרד"ק אומר כי אחיה היה עם הארון, כמפורש בהמשך "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, יח); ומבאר הרד"ק:

"רוצה לומר האפוד והאורים והתומים שהיו עם ארון הא-להים לשאול בהם על יונתן".

הביטוי "הגישה ארון הא-להים" צריך עיון. בדרך כלל מצינו שאלה מעין זו ביחס לאורים ותומים, אך בפעמים אלו אין אזכור של "ארון הא-להים"[2].

הרלב"ג מסביר:

"רוצה לומר האורים והתומים שהיה בארון, לשאול בא-להים על דבר יונתן והחרדה הזאת במחנה פלישתים אם ראוי שירדפו אחריהם אם יעמדו במקומם.

"כי היה ארון הא-להים ביום ההוא ובני ישראל – ירצה לפי מה שאחשוב כי ביום שבאו בגלגל על זה הדבר היה בא שם ארון הא-להים ובני ישראל. ולזאת הסיבה קרה כאשר נפץ העם מעל שאול שנשאר שם הכהן הגדול עם ארון הא-להים.

"וכאשר נסעו משם שמואל ושאול והעם אשר עם שאול ללכת הגבעה אשר בבנימין נעתק עמהם הכהן הגדול וארון הא-להים והלכו בגבעה[3]".

הרלב"ג מחדש שמקום אחסון האורים והתומים היה בארון[4]. בתורה עצמה לא מפורש שהאורים והתומים היו בארון, בשונה מחפצים אחרים, אשר לגביהם מוזכר כי הוכנסו לארון במשך הדורות: צנצנת המן (שמות ט"ז, לג-לד); מטה אהרן (במדבר י"ז, כה-כו). לדעת הרלב"ג ברור מדוע כדי לשאול באורים ובתומים צריך להגיש את ארון הא-להים.

שנית, הרלב"ג מבין שהארון הובא לגלגל, ועם עזיבת המנהיגים שמואל ושאול, הארון חזר עם הכהן הגדול לגבעה. מכאן הקשר בין הכהן הגדול לארון.

גם ראשונים אחרים מציעים הצעות דומות לזיהוי הארון אליו התכוון שאול:

1. רש"י אומר שהכוונה לאורים ולתומים ממש. לפי דעה זו מעניין שהאורים והתומים עצמם נקראים "ארון".
2. המצודת דוד כותב "הגישה ארון הא-להים – לשאול לפניו באורים ותומים אם נעלה עליהם... והארון היה עם בני ישראל ובתוכם". לדעתו הגשת הארון מאפשרת להישאל באורים ובתומים, בדומה לפסיקת הרמב"ם "וכיצד שואלין עומד הכהן ופניו לפני הארון והשואל מאחריו" (כלי המקדש פ"י הי"א)[5].
3. הרד"ק מסביר "רצונו לומר האפוד האורים והתומים שהיו עם ארון הא-להים לשאול בהם על יהונתן". המהר"י קרא כותב "'הגישה ארון הא-לוקים' אורים ותומים שבארון היו שם עם אחיה בן אחיטוב".

לדעתם האפוד והאורים והתומים היו עם הארון או בתוך הארון עצמו.

הרב יואל בן נון[6] טוען כי הכניסו את החושן, האפוד, האורים והתומים ואת בגדי הכוהנים לתוך ארון, והם לא נשארו תלויים בחוץ. לא נצטוו על כך כיוון שמדובר בצורך טכני לשמור על בגדי הכהונה[7].

בין השאר מביא הרב יואל את הפסוקים שהזכרנו כדי להוכיח כי יש ארון מיוחד לאורים ותומים, ואותו ציווה שאול להגיש.

הראייה השנייה קשורה לאפוד שבידי אביתר, המוזכר בבריחתו אל דוד: "וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד קְעִילָה אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ" (שמ"א כ"ג, ו). האפוד מוזכר גם בספר מלכים א': "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה' אֱ-לֹהִים לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי" (ב', כו). לנשיאת הארון הזו אין עדות בשום מקום, והארון היה בקריית יערים. לכן נראה שמדובר על הארון לאפוד[8].

ראשית חשוב לציין כי הצעתו של הרב יואל מחודשת מאוד. לא מצינו אזכור לעשיית הארון בכתובים או בדברי חז"ל. היינו מצפים כי במידה ואכן היה ארון נוסף, הדבר יהיה כתוב ומפורש, גם אם הסברה שעומדת מאחורי צורך זה היא חזקה והגיונית.

האם הגיוני ואפשרי שיהיה ארון כזה מבלי שהדבר הוזכר לא בתורה לא בדברי חז"ל? קיים ללא ספק היגיון רב לטעון כי האורים והתומים צריכים להיות בכלי קיבול מסוים ולא זרוקים או מונחים סתם בלא מקום מוגדר, אך האם דווקא בארון, ובארון שייקרא 'ארון הא-להים'?

מעבר לכך, האם סביר כי השם 'ארון הא-להים' משמש בחלק מן המקורות לתיאור הארון הרגיל הנמצא בקדש הקדשים, ובחלק מן המקורות מתייחס לארון שבו האורים והתומים (עיינו לדוגמה שמ"ב ו', ב)?

נזכיר, שכאמור, דעת המהר"י קרא והרד"ק היא שהאורים והתומים היו בארון הרגיל או לצדו, וכך אין צורך לחדש את הארון המיוחד הזה. הזכרנו שבארון המובא בפסוקים אצל אחיה או אביתר, קיומו של ארון נוסף אפשרי אם כי אינו הכרחי[9].

 

 

*	**********************************************************	*
* * * * * * *	כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יצחק לוי, תשע"ה עורך: בנימין פרנקל ******************************************************* בית המדרש הוירטואלי מיסודו של The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash האתר בעברית:                 http://vbm.etzion.org.il האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org   משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5 דוא"ל: [email protected]	* * * * * * *