תולדות עבודת ה' במזבחות (נז) – איסור הבמות (לד)

  • הרב יצחק לוי

בשיעור זה נמשיך לעיין בעבודת ה' בתקופה שבה הבמה הגדולה בנב ובגבעון. נבחן את מלחמת מכמש, ואת הנעשה עם ארון הא-להים, שאמור לייצג את האורים והתומים.

 

מלחמת מכמש[1]

אחיה בן אחיטוב

הכתוב מספר לנו בעניין הכהונה:

"וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן ה' בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן"

                                                   (שמ"א י"ד, ג).

הרד"ק על אתר מסביר שהביטוי "כהן ה' בשילה" מתייחס לעלי, ואילו "נושא אפוד" לאחיה, וממשיך:

"ואחיה זה היה שם במחנה עם ארון הא-להים נושא אפוד והוא כלל החושן והאורים והתומים כי בהם שאלו 'הגישה ארון הא-להים', 'נקרבה הלום עד הא-להים'. ולפיכך היה סיפור זה הנה להודיע כי עדיין לא החלה קללת עלי שהרי מבני בניו היה נושא אפוד כי לא חלה הקללה ההיא עד שהקים צדוק כהן הגדול".

"הגישה ארון הא-להים"

הרד"ק אומר כי אחיה היה עם הארון, כמפורש בהמשך "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים כִּי הָיָה אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, יח); ומבאר הרד"ק:

"רוצה לומר האפוד והאורים והתומים שהיו עם ארון הא-להים לשאול בהם על יונתן".

הביטוי "הגישה ארון הא-להים" צריך עיון. בדרך כלל מצינו שאלה מעין זו ביחס לאורים ותומים, אך בפעמים אלו אין אזכור של "ארון הא-להים"[2].

הרלב"ג מסביר:

"רוצה לומר האורים והתומים שהיה בארון, לשאול בא-להים על דבר יונתן והחרדה הזאת במחנה פלישתים אם ראוי שירדפו אחריהם אם יעמדו במקומם.

"כי היה ארון הא-להים ביום ההוא ובני ישראל – ירצה לפי מה שאחשוב כי ביום שבאו בגלגל על זה הדבר היה בא שם ארון הא-להים ובני ישראל. ולזאת הסיבה קרה כאשר נפץ העם מעל שאול שנשאר שם הכהן הגדול עם ארון הא-להים.

"וכאשר נסעו משם שמואל ושאול והעם אשר עם שאול ללכת הגבעה אשר בבנימין נעתק עמהם הכהן הגדול וארון הא-להים והלכו בגבעה[3]".

הרלב"ג מחדש שמקום אחסון האורים והתומים היה בארון[4]. בתורה עצמה לא מפורש שהאורים והתומים היו בארון, בשונה מחפצים אחרים, אשר לגביהם מוזכר כי הוכנסו לארון במשך הדורות: צנצנת המן (שמות ט"ז, לג-לד); מטה אהרן (במדבר י"ז, כה-כו). לדעת הרלב"ג ברור מדוע כדי לשאול באורים ובתומים צריך להגיש את ארון הא-להים.

שנית, הרלב"ג מבין שהארון הובא לגלגל, ועם עזיבת המנהיגים שמואל ושאול, הארון חזר עם הכהן הגדול לגבעה. מכאן הקשר בין הכהן הגדול לארון.

גם ראשונים אחרים מציעים הצעות דומות לזיהוי הארון אליו התכוון שאול:

  1. רש"י אומר שהכוונה לאורים ולתומים ממש. לפי דעה זו מעניין שהאורים והתומים עצמם נקראים "ארון".
  2. המצודת דוד כותב "הגישה ארון הא-להים – לשאול לפניו באורים ותומים אם נעלה עליהם... והארון היה עם בני ישראל ובתוכם". לדעתו הגשת הארון מאפשרת להישאל באורים ובתומים, בדומה לפסיקת הרמב"ם "וכיצד שואלין עומד הכהן ופניו לפני הארון והשואל מאחריו" (כלי המקדש פ"י הי"א)[5].
  3. הרד"ק מסביר "רצונו לומר האפוד האורים והתומים שהיו עם ארון הא-להים לשאול בהם על יהונתן". המהר"י קרא כותב "'הגישה ארון הא-לוקים' אורים ותומים שבארון היו שם עם אחיה בן אחיטוב".

לדעתם האפוד והאורים והתומים היו עם הארון או בתוך הארון עצמו.

הרב יואל בן נון[6] טוען כי הכניסו את החושן, האפוד, האורים והתומים ואת בגדי הכוהנים לתוך ארון, והם לא נשארו תלויים בחוץ. לא נצטוו על כך כיוון שמדובר בצורך טכני לשמור על בגדי הכהונה[7].

בין השאר מביא הרב יואל את הפסוקים שהזכרנו כדי להוכיח כי יש ארון מיוחד לאורים ותומים, ואותו ציווה שאול להגיש.

הראייה השנייה קשורה לאפוד שבידי אביתר, המוזכר בבריחתו אל דוד: "וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד קְעִילָה אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ" (שמ"א כ"ג, ו). האפוד מוזכר גם בספר מלכים א': "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה' אֱ-לֹהִים לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי" (ב', כו). לנשיאת הארון הזו אין עדות בשום מקום, והארון היה בקריית יערים. לכן נראה שמדובר על הארון לאפוד[8].

ראשית חשוב לציין כי הצעתו של הרב יואל מחודשת מאוד. לא מצינו אזכור לעשיית הארון בכתובים או בדברי חז"ל. היינו מצפים כי במידה ואכן היה ארון נוסף, הדבר יהיה כתוב ומפורש, גם אם הסברה שעומדת מאחורי צורך זה היא חזקה והגיונית.

האם הגיוני ואפשרי שיהיה ארון כזה מבלי שהדבר הוזכר לא בתורה לא בדברי חז"ל? קיים ללא ספק היגיון רב לטעון כי האורים והתומים צריכים להיות בכלי קיבול מסוים ולא זרוקים או מונחים סתם בלא מקום מוגדר, אך האם דווקא בארון, ובארון שייקרא 'ארון הא-להים'?

מעבר לכך, האם סביר כי השם 'ארון הא-להים' משמש בחלק מן המקורות לתיאור הארון הרגיל הנמצא בקדש הקדשים, ובחלק מן המקורות מתייחס לארון שבו האורים והתומים (עיינו לדוגמה שמ"ב ו', ב)?

נזכיר, שכאמור, דעת המהר"י קרא והרד"ק היא שהאורים והתומים היו בארון הרגיל או לצדו, וכך אין צורך לחדש את הארון המיוחד הזה. הזכרנו שבארון המובא בפסוקים אצל אחיה או אביתר, קיומו של ארון נוסף אפשרי אם כי אינו הכרחי[9].

 

 

*

**********************************************************

*

* * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב יצחק לוי, תשע"ה

עורך: בנימין פרנקל

*******************************************************

בית המדרש הוירטואלי

מיסודו של

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                 http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

* * * * * * *

 

 

 

[1]   בהקרבת הקרבן בגלגל בפועל על ידי שאול, דנּו בשיעור הקודם.

[2]   כך לדוגמה כאשר דוד שואל את אביתר האם בעלי קעילה יסגירו אותו (שמ"א כ"ג, ט), וכאשר הוא שואל האם ינצח את גדוד האויבים (שם ל', ז-ח).

[3]   הרלב"ג ממשיך: "ואולם מקום ארון הא-להים היה אז בנב" על אף פשט הפסוקים שהארון היה בקריית יערים, ועל אף שנוכחות הארון בנוב לכאורה אוסרות הקרבה בבמות.

[4]   חשוב לחדד – ברור שבזמן השאלה באורים ובתומים הם היו על לב אהרן. הדיון מתחיל מתוך השאלה היכן הם היו מאוחסנים כשלא היו בשימוש.

[5]   לשון הגמרא ביומא (עג.) היא "תנו רבנן כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל והנשאל פניו כלפי שכינה". ומסביר רש"י "מלך או אב בית דין... פניו כלפי נשאל – כלפי כהן". כלפי השכינה, כלפי אורים ותומים והשם המפורש שבתוך החושן. הרמב"ם מבאר את הביטוי "פניו כלפי שכינה" – לפני הארון, בעוד רש"י מפרש כלפי האורים והתומים, ועיין כסף משנה על אתר ואכמ"ל.

[6]   במאמר "ארון הברית ומעמדו בספר שמואל" מתוך החוברת בעקבות ארון ה' – לקט מאמרים ומקורות בהוצאת אורות ישראל עמ' 21-24.

[7]   נביא כאן חלק מדברינו בעניין שהופיעו בשיעור על "ארונות נוספים".

[8]   אמנם, יעוין במסופר על מרד אבשלום (שמ"ב ט"ו, כד): "וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱ-לֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר מִן הָעִיר".

[9]   סביר כמובן להניח שהארון היה מכוסה ושניתן היה להצניע בו אורים ותומים לצד הלוחות ושברי הלוחות המונחים בו. סוגיה זו קשורה במחלוקת התנאים לגבי תכולת הארון ומספר הארונות ואכמ"ל.