תחילת העבודה (2)

  • הרב אלעד גוטמן
בית המדרש הוירטואלי

 

עבודת ה'

שיעור שבע עשרה - תחילת העבודה (2)

רובנו פשוט זורמים, או בניסוח מדויק יותר: "מתגלגלים עם החיים". יש משפחה לפרנס, ישנם מערכות יחסים שצריך לתחזק, יש לנו מטלות בעבודה שצריך לעשות - ואנחנו מתגלגלים לנו. כך, יום רודף יום, ובסופו של יום אנו נופלים על המיטה, אולי אפילו נרדמים על הספה, ושוב בבקר צריך לגרד את עצמנו ויום חדש לפנינו.

האם אנחנו באמת עושים את מה שאנחנו היינו רוצים לעשות? האם אנחנו באמת עושים את מה שאנחנו חושבים שחשוב לעשות? בדרך כלל אין לנו זמן לחשוב על זה, כפי שאמר פרעה "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר" (שמות ה', ט'), אבל זה בלתי אפשרי להמשיך כך! אנחנו מוכרחים לעצור פעם אחת ולשאול את עצמינו באמת את השאלה הפשוטה כל כך: "לאן אנחנו רצים?!".

ספרי המוסר מלאים באין ספור משלים שונים ומשונים, על כך שלא יתכן שלגבי הדבר הכי חשוב בעולם, לגבי עצם החיים שלנו, אין לנו תשובה. אנחנו לא שואלים מה אנחנו רוצים לעשות עם החיים, לאן מגמת פנינו, מה התכלית של כל הקיום שלנו.

אני לא רוצה להיות ישיר מדי, אבל קחו עכשיו, ממש עכשיו עוד לפני שאתם גומרים לקרוא את העמוד דף ועט....

עכשיו אני עוצר. כמה מאיתנו המשיכו לקרוא בלי להביא דף ועט? זו בדיוק הבעיה. אנחנו לא מאפשרים לעצמינו לעצור לרגע, כי אין זמן לשום דבר וצריך למהר להספיק הכל, למעשה, צריך להפנים שאם לא נעצור לרגע ונחשוב לאן אנחנו רוצים ללכת, יתכן מאד שאחרי מאה ועשרים נביט לאחור ולא נאהב את מה שנראה. בודאי שיהיו גם הרבה דברים שמחים, אבל סביר מאד שנראה יותר מדי דברים שהיינו רוצים שייראו אחרת. יתירה מזאת - בהחלט היה לנו את הכוח שהם יראו אחרת. היחסים עם הילדים, השקעה בלמוד תורה, עזרה לחברים שצריכים וכן על זה הדרך. על מנת שלא תהיינה אי הבנות אציין שכמובן, כולנו אנשים ממש טובים ונחמדים, אבל בתוכנו פנימה ברור לנו שבמשהו אנחנו קצת מפספסים, יש לנו אפשרות לחיות את חיינו קצת אחרת.

עכשיו נחזור לדף ולעט. במשך חמש דקות בלבד, נרשום מה שהיינו בוחרים לעשות אם לא היה צורך בכסף ולא היו קיימות מגבלות הזמן

בשלב ראשוני כדאי לא לחשוב יותר מדי, פשוט לכתוב מה היינו רוצים. בשבוע הבא נראה כיצד ממשיכים הלאה...

ר' אלעד גוטמן