תלמיד חכם הוא עצם התורה

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

תלמיד חכם הוא עצם התורה

בעבר, בעיון מספר 20, הבאנו את דברי המהר"ל בדבר היחס לת"ח מצד היותם טפלים לקב"ה ויש לירא מהן כדרך שיש לירא מן הקב"ה. בעיון זה נבחן בעקבות המהר"ל בפרק יא את היחס הראוי לת"ח מפן נוסף. הגמרא במכות כב ע"ב מספרת סיפור אודות אנשים הקמים בפני ס"ת ולא בפני ת"ח ומוכיחה אותם קשות על כך:

אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בס''ת כתיב ארבעים ואתו רבנן בצרו חדא.

הסיבה לכך היא כיון שת"ח הם בעצם תורה מהלכת. אין הכוונה רק שיש לנושא התורה רגליים אלא שלתורה עצמה יש באופן הזה רגליים. ת"ח מסייעים לתורה עצמה לרדת ממרומי הגילוי האלוקי שלה, להתפרט ולהתיישם במציאות הארצית כפי הדרך שבה תאיר אותה בצורה הטובה ביותר. יתר על כן, על ידיהם התורה מתפתחת ומתיישמת במציאות המתחדשת בכל יום כאילו דבר ה' נאמר בכל יום מחדש. נמצא, שת"ח הוא עצם התורה עצמה כיון שהוא קובע כיצד היא תופיע, תיראה ותתקבל אצל בני האדם אע"פ שבכך הוא מחסר או מייתר את מה שכתוב בתורה.

המהר"ל מביא לכך דוגמא נוספת מן הפסוק בתורה בספר דברים יז, יא:

על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

כדרך שברור שאין לשנות מן התורה הכתובה שום פרט או הלכה כך אין לסור מדברי ת"ח כלל וכלל. הם נחשבים כעצם התורה ממש ואין מקום כלל לשנות מדבריהם כמו תורה שבכתב.

מקור נוסף שהמהר"ל מתייחס אליו בהקשר זה הוא הגמרא בסנהדרין צט ע"א:

מבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה .

גם בגמרא זו מתייחסים חז"ל לת"ח כעצם התורה. כדרך שאדם המפרש את התורה באופן שאינו ראוי הרי שהוא מבזה את התורה ומושך אותה לדברי הבל וריק או אפיקורסות, כך מי שמבזה ת"ח שמשול לעצם התורה הרי שבכך הוא עושה פעולה דומה למי שמפרש את התורה שלא כהלכה.

ר' משה כהן