תמיד דף כה – פתיחה למסכת תמיד

  • הרב ירון בן צבי
זכינו בשעה טובה להתחיל ללמוד מסכת תמיד, העוסקת בעבודת קרבן התמיד של כל יום ובפירוט עבודת הכהנים. כך כותב המאירי (בית הבחירה, פתיחה למסכת תמיד):
"וענינה לבאר סדר עבודת התמידים שבכל יום והנהגת הכהנים בעזרה בכל עניניהם מעלות השחר עד סוף הקרבת התמיד כדינו וכהלכתו".
כלומר, המסכת מפרטת את ההכנות לקראת עבודת המקדש בכל בוקר – קרבן התמיד, הקטרת הקטורת והטבת הנרות. בנוסף, המסכת מתארת את אופן שמירת המקדש, מפרטת את המקום שבו היו הכהנים שוהים טרם תחילת העבודה, מסבירה איך צריך לנהוג כהן שנמנע ממנו לעבוד בשל תקלה, וכן כיצד נקבע איזה כהן יעשה איזו עבודה.
בשונה מרוב המסכתות, בהן המחלוקות בין החכמים הן דבר שבשגרה, במסכת זו כמעט אין מחלוקות. המסכת כתובה כסיפור דברים, וכך כותב הרמב"ם בהקדמתו למשנה:
"ואחר מעילה מסכת תמיד, ואיחר אותה לפי שאין בה דינים ולא איסור ולא התר, אלא ספור היאך היה התמיד קרב כדי לנהוג כך תמיד".
במסכת יומא (יד ע"ב) נאמר שרבי שמעון איש המצפה הוא ששנה את מסכת תמיד:
"אמר רב הונא: מאן תנא תמיד – רבי שמעון איש המצפה הוא".
יחד עם זאת, בגמרא שם מוכח שישנן משניות שלא כדעתו של רבי שמעון איש המצפה, ומסקנת הגמרא היא שרבי שמעון איש המצפה הוא מי ששנה את המשניות של סדר עבודת התמיד המובאות במסכת יומא, אבל הוא לא שנה את מסכת תמיד.
מלשון המשנה ניכר היטב שהיא נשנתה לאחר חורבן הבית – אופן תיאור עבודות המקדש הוא בלשון עבר. יתכן שהסיבה לכך שמשניות אלה נשנו לאחר החורבן, היא הרצון למנוע שכחה של דיני ופרטי סדר העבודה מעם ישראל.
נסיים בתפילה הנשנית בסוף המסכת (פרק ז):
"זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלהינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן".