תעב תתעבנו - שיחה בעקבות הרצח בדומא

  • הרב עמיחי גורדין

מספר אנשי תקשורת וחברי כנסת מהשמאל ניצלו את מעשי הרצח האחרונים כדי לנגח את גוש הימין. את הדברים הבאים אני כותב לא בגלל ההתנפלות שלהם אלא למרות. לא כל כך מעניין אותי מה יגידו עלינו אותם אנשי תקשורת וח"כים המתייחסים לציבור הערבי בגזענות והתנשאות. אנשים שחושבים שליהודים אסור לרצוח, אבל מה כבר אפשר לצפות מערבים. אנשים שבטוחים שנתניהו יכול היה למנוע את שריפת הבית בכפר דומא, אבל אבו מאזן לא יכול למנוע פיגועי תופת המוניים, שהרי מה כבר אפשר לצפות ממנהיג ערבי. אנשים שטוענים שצריך לעצור את ההסתה היהודית, אבל בהסתה ערבית בעוצמה גדולה פי מיליון לא צריך לטפל, כי מה כבר אפשר לדרוש מילידי המקום הפרימיטיביים. אנשים שלא מוכנים שינון מגל ינאם בעצרת (למזלו), מכיוון שבמפלגתו יש כאלו שיצאו נגד ה'קהילה הגאה', אבל לדב חנין הם נותנים לדבר. דב חנין, שבמפלגתו ישנם החושבים דברים חריפים פי כמה, אבל למזלם הם ערבים, ומה כבר אפשר לצפות מערבים.

אני כותב את הדברים כלפי עצמנו. אני כותב את הדברים כלפי ציבור ערכי, הגון וישר שזכיתי להיות חלק ממנו. ציבור שמתייחס בכבוד ובהערכה גם לציבור הערבי ודורש מהחברה הערבית את אותם הדברים שהוא דורש מעצמו.

במהלך שיחות השלום ב'קמפ דיוויד', לחץ נשיא ארצות הברית, ג'ימי קארטר, על ראש הממשלה, מנחם בגין, לדון על עתיד ירושלים. בגין, בתגובה, סיפר לנשיא את הסיפור על רבי אמנון ממגנצא.

במשך תקופה ארוכה לחץ הגמון העיר על רבי אמנון שימיר את דתו. רבי אמנון דחה את בקשותיו פעם אחר פעם. לבסוף, רק כדי לדחותו, ביקש שיתנו לו שלושה ימים לחשוב בדבר. עוד טרם כילה רבי אמנון את דבריו, וכבר הבין את חומרתם.

בתום שלושת הימים לא הגיע רבי אמנון להגמון. כשההגמון הזועם ציווה לכרות את פרקי אצבעות רגליו וידיו. קיבל עליו רבי אמנון את הדין. 'מגיע לי על עצם המחשבה'.

לתפילות ראש השנה הגיע רבי אמנון בכוחותיו האחרונים. שם, ממש לפני תקיעת השופר, חיבר את הפיוט 'ונתנה תוקף', ונפטר לבית עולמו.

'אין על מה לדבר', ענה בגין לקארטר, 'ירושלים אינה פתוחה לדיון'. מאוחר יותר סיפר קארטר את הסיפור של רבי אמנון לשר החוץ שלו, סיירוס ואנסה, ולנשיא מצרים, אנואר סאדאת. מאז לא פנו לבגין בעניין ירושלים, אפילו לא ברמז.

99.9999% מהציבור הדתי לאומי מתנגד לרצח התינוק בכפר דומא, ולרצח הנערה שירה בנקי. אבל התנגדות לא מספיקה. כדי לוודא שמעשים נוראיים כאלו לא יחזרו על עצמם עלינו לתעב אותם. האנשים המתועבים שעומדים מאחורי הפשעים הללו, צריכים להבין שאנו מחרימים אותם לחלוטין, בלי שום הסתייגות.

בתוך הציבור שלנו יש חלקים קטנים שמתנגדים למעשים האלו אך לא מוקיעים אותם. זהו מצב מאוד בעייתי. התנגדות לא מספיקה. אם לא נוקיע ונתעב מעשים אלו יצמחו עשבים שוטים ומתועבים שיקומו ויעשו מעשים מחרידים.

בזמן ששירה בנקי בת השש עשרה נאבקה על חייה, בבית החולים הדסה עין-כרם, הופיע בעמוד הבית הראשי של ערוץ שבע הפנייה לדיון בפורום על השאלה האם מעשהו הנתעב של ישי שליסל, שם רשעים ירקב, הוא המשכו של מעשה פנחס. עצם העלאת אפשרות כזאת היא חמורה מאוד. הנושא לא עומד לדיון, זהו פשע חמור ומתועב. נקודה.

בזמן ההתנתקות לא היה עולה על דעת אנשי אתר ערוץ שבע לפרסם דיון בפורום על השאלה 'האם ההתנתקות הינה דבר בעיתו מה טוב?'. יש נושאים שלא פתוחים לדיון. אחד מהם הוא רצח בני אדם.

עופר גמליאל הורשע בניסיון הטמנת מטען חבלה בבית ספר לבנות במזרח ירושלים. ארגון 'חננו' באתר האינטרנט שלו מספר על הפעולות שפעל כדי לסייע לו ומסביר ש'אנשים אלו אינם עבריינים טיפוסיים... מדובר באנשים פחות אדישים מהממוצע הציבורי לנוכח המצב הקשה בו אנחנו נתונים'. צר לי מאוד ארגון 'חננו', אבל אתם טועים טעות מרה. המעשה של מר גמליאל הינו מתועב ושפל. אסור שתהיה שום סימפטיה כלפי אנשים בזויים ונקלים שניסו לטבוח בנערות.

כדי שמעשים נפשעים לא יקרו, עלינו להשמיע קול רם וחזק כנגדם. על כל הווא אמינא של היתר, גם אם הוא בדיעבד של דיעבד, נשלם מחיר כבד. נשמור על מחננו קדוש וטהור וננדה ממנו רוצחים.

המאמר יתפרסם בעלון השבת, פרשת עקב תשע"ה 'שבת בשבתו'. http://www.kipa.co.il/now/17/63911.html