תענית דף טו

  • הרב ירון בן צבי
 
 
דף יומיומי
תענית דף טוואם התחילו אין מפסיקין
אחד מהדינים הנלמדים במשנה שבסוגייתנו לענין גזירת תעניות הוא שאין גוזרין תעניות ציבור בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים:
אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים, ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל.
הסיבה שאין להתענות היא משום שראש חודש נקרא מועד, ומכיוון שגם חנוכה ופורים נחשבים כמועדים (מדרבנן) אין להתענות בימים אלה.
ניתן להבין את האמור בשני דרכים:
א. אם חכמים גזרו תענית ויצא שבימים שקבעו את התענית חלים ימים אלו, מבלי ששמו לב לכך שבתוך ימי התענית חל אחד המועדים.
ב. כאשר קבעו את ימי התענית, ידעו שבתוך ימי התענית יהיו מועדים אלו אך סברו שתפילותיהם ייענו ולכן לא יהיו צריכים להתענות במועד.
רבי יום טוב אשבילי מבין באופן הראשון – שמדובר במקרה בו לא נתנו דעתם בזמן גזירת התענית על כך שיש מועד, ומבהיר שבמקרה זה אם התחילו אין מפסיקין; באופן זה פסק גם רבי יעקב בן אשר (טור אורח חיים תקעב). אולם, רבי ישראל מאיר מראדין (משנה ברורה סימן תקעב סעיף קטן ד) כתב, בשם יש אומרים, שאם התחילו תענית, וכאשר קבעו את התענית לא שמו ליבם לכך שבהמשך יפגעו הימים באחד מהימים המדוברים, אזי מפסיקים את התענית.
יתכן לומר, לפי דבריו של רבי ישראל מאיר מראדין (אף אם אין זה מובן בהכרח מדבריו אלא רק בסיס לרעיון), שאם כאשר קבעו את התענית, ידעו שבתוך ימי התענית שגזרו יחול אחד המועדים, וסברו שהתפילה תתקבל ולא יהיה צורך להתענות בימים אלה – אין מפסיקים את התענית, משום שלא הייתה חוסר תשומת לב אלא שרק עדיין לא נענתה התפילה.