ברכות | דף ל | תפילה קצרה
במשנה שבסוגייתנו נאמר שאדם המהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה. מדברי הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים ד, יט) אנו למדים שתפילה קצרה זו נתקנה תחת תפילת שמונה עשרה:
"תפלות הפרקים כגון תפלת מוסף ראש חדש ותפלת מועדות צריך להסדיר תפלתו ואחר כך עומד ומתפלל כדי שלא יכשל בה, היה מהלך במקום סכנה כגון מקום גדודי חיות ולסטים והגיע זמן תפלה מתפלל ברכה אחת, וזו היא: צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה והטוב בעיניך עשה ברוך אתה יי' שומע תפלה, ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך ואם יכול לעמוד עומד וכשהוא מגיע לישוב ותתקרר דעתו חוזר ומתפלל תפלה כתקנתה תשעה עשר ברכות".
לדבריו, תפילה קצרה נתקנה תחת תפילת שמונה עשרה, ואף על פי כן, לאחר שהתפלל תפילה קצרה, כשמגיע למקום שבו אין סכנה עליו להתפלל תפילה מלאה במידה וטרם עבר זמן תפילה (כפי שנאמר בגמרא בדף ל עמוד א). ניתן להבין מדבריו שתפילה זו מחליפה למעשה רק תפילה אחת ולכן כאשר אדם שהה זמן רב במקום סכנה, עליו להתפלל שלוש תפילות קצרות ביום.
להלן (דף ל עמוד א) הגמרא מבררת את ההבדל בין ההלכות שבתפילת הביננו לאלו של תפילה קצרה. אחד ההבדלים נוגע בהלכה שהזכרנו לעיל. אדם שהתפלל הביננו לא צריך להתפלל תפילה נוספת כאשר מגיעים למקום שבו ניתן להתרכז בתפילה. הסיבה לכך היא שבתפילה קצרה, בשונה מהביננו, אין כל זכר לתוכן התפילה הרגילה ולכן היא רק תקנה 'זמנית' שנועדה לאפשר לאדם להתפלל במצבי קיצון. השלכה מעשית לעניין זה כותב הרמ"א (אורח חיים קי, ג):
"ואם לא חזר להתפלל, הוי כאילו שכח להתפלל לגמרי".
דהיינו, אם עבר זמן תפילה ולא הספיק להתפלל עליו להשלים את התפילה בתפילת תשלומין, כמי שלא התפלל כלל.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)