תפילות כנגד אבות וכנגד קרבנות

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

תפילות כנגד אבות וכנגד קרבנות

ידועה מחלוקת התנאים במסכת ברכות כו ע"ב האם התפילות נתקנו על ידי האבות או נתקנו כנגד הקרבנות:

איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום; רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום.

תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא, ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי. תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית – שנאמר: וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר: ויעמד פינחס ויפלל...

ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות - שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות...

הגמרא מביאה ראיות לשיטתו של ר' יוסי שאת התפילות תיקנו האבות ולשיטת ריב"ל שהתפילות נקבעו על פי הקרבנות. אולם שתי השיטות מוקשות שכן לא ברור מה כוונתם בדברים אלו הלוא גם אדם ונח התפללו לה', וודאי למ"ד כנגד קרבנות מודה שהאבות התפללו?

המהר"ל מבאר כדרכו ברמזים כי מחלוקת זו הינו מחלוקת עקרונית בתפיסת מהות התפילה. למ"ד תפילות כנגד אבות תיקנום עיקר הדגש בתפילה הינה עצם היות האדם המתפלל מרכבה לשכינה. האדם הינו כלי להופעת שכינתו של ה' בעולם כדרך שהאבות שימשו בעצם היותם אבות האומה הנבחרת, סגולת כל העמים. כל אב ייצג משמעות מיוחדת ביחס להיותו מרכבה לשכינה בעולם וכנגד אותן בחינות ישנן שלוש תפילות ביום. בחינה זו הינה מצידו של הקב"ה כבורא העולם ומופיע על ידי ברואיו בעולם ולשם כך הוא מתאווה כביכול שיתפללו אליו.

למ"ד תפילות כנגד קרבנות תיקנום עיקר הדגש בתפילה הינו התלות של כל המצוי בעולם בשפע של הקב"ה. הקיום הבסיסי מותנה בכך שהקב"ה ישפיע מרב טובו עלינו. ההכרה בתלות זו באה לידי ביטוי בהבאת הקרבן אל ה'. יש בכך מעין השבה, כביכול, של חסדו של ה' המגיע לאדם כבהמה או יבול אל ה' בחזרה. בחינה זו הינה דווקא מצד הנברא המכיר בתלותו הגמורה בה'.

ישנן כאן שני כיוונים הפוכים בעמידה של המתפלל לפני ה'. מחד, ישנה כאן תנועה של התבטלות לקב"ה ותלות מוחלטת, ומאידך ישנה כאן עמידה איתנה מכוחו של ה' ומהופעת כבודו בעולם. כך או כך עמידתנו היא לשם שמים ולא למלא צרכינו.

ר' משה כהן