תפילת האבות

  • הרב אוהד זימרן

תפילת האבות

בפעם הקודמת, ראינו את שיטת ר' יוסי ברבי חנינא בגמרא בברכות, כי "תפילות - אבות תקנום". מעניין, אפוא, לבחון את תפילות האבות, וכך לנסות להבין את דברי ר' יוסי.

הגמרא מביאה ברייתא המפרטת את תפילותיהם של האבות:

"אברהם תקן תפלת שחרית, שנאמר 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם', ואין עמידה אלא תפילה שנאמר 'ויעמד פינחס ויפלל'".

אברהם אבינו עומד ומשקיף על פני סדום ועמורה. אין זו העמידה הראשונה של אברהם לפני ה', שהרי יום קודם לכן, בדיוק באותו מקום, התפלל אברהם שוב בלשון "עמידה":

"... ואברהם עודנו עומד לפני ה'. ויגש אברהם ויאמר - האף תספה צדיק עם רשע?!".

תפילה זו, הנקראת "עמידה לפני ה'", היא תפילה הדורשת רחמים. תפילה המבקשת חיים. הברייתא לומדת שהתפילה נקראת "עמידה" מתפילתו של פינחס, ואף תפילתו הייתה תפילה המבקשת חיים:

"כשיצא - עמדו בני שבטו לפגוע בו. ירד המלאך ונגף בהם. כשראה פנחס שמבקש לכלותן, חבטן בקרקע ועמד והתפלל וסלקו. הדא הוא דאמרינן "ויעמוד פינחס ויפלל" - שהוא עושה את הדין, שנאמר 'ונתן בפלילים'".

גם בפנחס התפילה היא תפילה לרחמים תפילה המבקשת חיים.

"יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב', ואין שיחה אלא תפילה שנאמר 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו'".

תפילתו של יצחק היא תפילה של ציפייה. הוא ממתין לעבד אביו שיחזור עם הנערה שעתידה להיות אשתו, והוא עתיד להביאה לביתו במקום אמו האהובה.בשעה זו, עומד יצחק כחתן ביום חופתו ופונה לה' בבקשה על הקמת ביתו ועל המשך שושלת אברהם.

יעקב - בתפילתו - מצוי בירידה מארץ ישראל לגלות. הוא בורח מפני אחיו, וסכנות רבות נכונות לו. יעקב יוצא מביתו ללא כלום; כפליט הוא מהלך בדרכים. מסתבר, כי בשעה זו יעקב מתפלל על צרכיו, ואכן - ה' עונה לו: "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך". תפילתו של יעקב היא הצרכים הבסיסיים ביותר: לחם לאכול, בגד ללבוש ושמירה מפני המזיקים.

תפילות אלה של האבות - כולן תפילות על הצרכים, ואופיים הוא תפילות של רחמים. מכאן, שאף התפילה שתיקנו לנו חז"ל היא בקשת צרכים, על "בני, חיי ומזוני". בני - זוהי תפילתו של יצחק; חיי - זוהי תפילתו של אברהם, ומזוני - היא תפילתו של יעקב. וכך כותב ר' אלימלך מליז'נסק בפרשת תולדות:

"נראה לי דהנה שלושה אלה - בני, חיי ומזוני - צריך אתערותא דלתתא... וזהו שאמרו חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא".