תרי"ג מצוות שבתורה

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

מכות דף כג – תרי"ג מצוות שבתורה

הכול תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל. גם בין מימרות חכמים, יש שזכו לפרסום נרחב, ויש שאינן ידועות כמעט. אחת המימרות בנות המזל נזכרת בסוגייתנו (כג ע"ב):

"דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה".

לכאורה זוהי דרשה אגדתית. ואולם, הגאונים והראשונים – מבעל הלכות גדולות (ספר שנחלקו הראשונים אם חיברו רבי שמעון קיירא או רב יהודאי גאון) ועד הרמב"ם, היראים ושאר מוני המצוות הראשונים – עשאוה יסוד לכל התורה כולה, וקבעו נחרצות שיש בתורתנו הקדושה שש מאות ושלוש עשרה מצוות. וזה לשון הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות:

"שכל המצוות שיכללם ספר התורה אשר נתן לנו הא-ל יתעלה הם שש מאות ושלש עשרה מצוות... וזה המספר נזכר בתלמוד בסוף גמר מכות... וזה מה שלא יסכל אותו אחד מכל מי שמנה המצוות, רוצה לומר שזהו מספרם".

הרמב"ם קובע כאן כי לא היה מי שחלק על מניין תרי"ג מצוות הנזכר בסוגייתנו.

הרמב"ן (בהשגותיו על השורש הראשון משורשיו של הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות) עמד גם הוא על אותו קונצנזוס בדבר מניין תרי"ג מצוות, אך העיר:

"וטרם אתחיל לדבר עם לבבי בענין הזה אומר מה שנסתפק לי, אף על פי שידעתי שהכל מחזיקים בו כדבר פשוט, וזה במה שאמרו בסוף מסכת מכות: דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו למשה בסיני...
ואני בעניי עם כל זה עלה בלבי ספק על זו המימרא, אם היא דברי הכל או יש בה מחלוקת. וספק אחר אם היא הלכה למשה מסיני... ולא היתה כוונתו שלר' שמלאי במימרא הזו אלא לדרוש מה שהוא משלים עליה: בא דוד והעמידן על אחת עשרה, בא ישעיה והעמידן על שש, בא וכו' בא חבקוק והעמידן על אחת".

הרמב"ן מביא את המשך דרשתו של רבי שמלאי (כד ע"א), המספרת כי במרוצת הדורות הלכו גדולי ישראל וצמצמו את מניין המצוות. ברי שהמשך הדרשה אינו אלא דברי אגדה, ומכאן ספקו של הרמב"ן, שמא אף תחילת הדרשה אגדית, ואין לראותה כדרשה מחייבת. אמנם הלכה למעשה הרמב"ן נאמן למניין תרי"ג מצוות, ובמקומות שהוא משיג על הרמב"ם וטוען כי לא היה לו למנות מצוה פלונית, טרח ומנה מצוה אחרת תחתיה.

לגופו של עניין, החלק השני בדרשתו של רבי שמלאי אכן אומר דרשני: כלום יעלה על הדעת שדוד, ישעיהו, מיכה וחבקוק גרעו ממצוות התורה? הר"ן בדרשותיו (הדרוש השישי) קובע נחרצות:

"אין ספק שדוד עליו השלום והבאים אחריו לא קיצרו דבר ממצוות התורה, ובזה לא יסתפק כל משכיל כלל".

אם כן, מה משמעות דרשתו של רבי שמלאי? הר"ן מציע שאותם נביאים באו לומר אילו מצוות שכרן רב, ועל כן מומלץ להדר בהן. אמנם בדרך כלל אין אנו מחשבים שכרן של מצוות, אבל הרשימה שבסוגייתנו יוצאת, לדעת הר"ן, מכלל זה.

גישה שונה הציעו כמה מן המפרשים על פי המשפט החותם את הדרשה:

"בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' (חבקוק ב', ד)".

חבקוק אמנם מתמקד במצוה אחת בלבד, אבל יש במצוה זו משום יסוד לכל התורה כולה. מי שמאמין בקב"ה אמונה תמימה, עשה צעד מכריע בדרכו לקיום כלל מצוות התורה. כך טען חבקוק, ואפשר שכך טענו גם קודמיו: יש מצוות שהן יסוד מוסד בקיום התורה כולה, ומי שיצליח בהן – דרכו סלולה לפניו לקיום כל תרי"ג מצוותיה.

הרב אביהוד שוורץ