01: וביום השמיני ימול בשר ערלתו

  • הרב יהודה עמיטל

וביום השמיני ימול בשר ערלתו* / הרב יהודה עמיטל

וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא. וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה. (ויקרא יב, א-ד)

איזכורה של מצוות המילה כאן, בין ענייני טומאת היולדת, נראה תמוה ושלא במקומו.

ניתן כמובן לומר, שזהו בפשטות תיאור סדר המאורעות הכרונולוגי - שבעת ימי הטומאה הבאים מיד לאחר הלידה, אחריהם, ביום השמיני - יום המילה, ולאחר מכן - ימי הטהרה.

אפשר גם שמחמת חשיבותה של המצווה היא נזכרת כאן. שהרי זו המצווה הראשונה בה נצטווה אברהם אבינו מפורשות ע"י הקב"ה, ולמעשה היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בכלל.

אך גם חשיבות עמוקה נוספת יש למצווה זו.

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולין? אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה. הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות, אמר לו: אלו (שיבולים) מעשה הקב"ה, ואלו (גלוסקאות) מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים? אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אימו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שררו יוצא עימו, והוא תלוי בבטנו ואימו חותכתו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא לצרוף אותם בהם. ולכך אמר דוד 'כל אמרת ה' צרופה'. (מדרש תנחומא תזריע, ה)

הויכוח הנזכר כאן הוא ויכוח מהותי ועקרוני בין ישראל לאומות העולם. אומות העולם ראו בטבע מקור להערצה. הטבע, לדעתם, הוא היצירה המושלמת ביותר ואין ביד האדם לגבור על הטבע. השקפתם, שגם כיום רבים הולכים בדרכה, היא שיש לגדול בטבעיות, להתמזג עם הטבע, לאכול רק מאכלים טבעיים ולהיות טבעיים ללא מעצורים, שהרי כל מה שטבעי הוא יפה ונכון.

אך לא כן בתורת ישראל, מלמדנו רבי עקיבא - אין הטבע מושלם. יש בו גם חומרים רעילים ומצויות בו אף חיות טרף. יופיו ומושלמותו של הטבע מוגבלים, ולפיכך אף על האדם לדעת את הגבולות בהתנהגותו בדרך הטבע.

נתינת שיכלול ותיקון הטבע ביד האדם וחובתו בכך, כבמצוות המילה, מטרתם, איפוא, בהחדרת רעיון זה בלב האדם ותשובה היא לאומות העולם.

 


* שיחת ערב שבת פרשת תזריע, אייר התשנ"ג. סוכם ע"י דני אורנבוך.