07: "השומר אחי אנכי" היתממות או תמימות?

  • חגי גרוס

"השומר אחי אנכי" היתממות או תמימות? / חגי גרוס

הסיפור המסופר בתורה על קין והבל (בראשית ד, א-טז) הוא אחד הקשים להבנה.

כדרכה של תורה מגלה היא טפח ומכסה טפחיים, ועל כן רב בו הנסתר על הנגלה. מקובלנו מגירסא דינקותא כי הבל הוא הצדיק בסיפור וקין הוא הרשע. לא זו בלבד שהרג את הבל הוא אף שיקר לקב"ה כאשר שאלוֹ איה הבל אחיך.

אולם, כאמור, מאחר ואין התורה כותבת במפורש את שאירע, דומני שיש מקום לפרשנות שונה במקצת מן המקובל בהבנת הסיפור.

במאמר זה ננסה להבין את הסיפור באור שונה מן המקובל ואף ננסה למצוא סמך להבנה מחודשת זו במפרשים ובמדרשים.

העובדות מוצגות בתורה וידועות לכל:

שני האחים - קין עובד אדמה והבל רועה צאן מביאים קורבן לה'. ה' מקבל את מנחתו של הבל ואינו שועה למנחתו של קין. קין כועס וכאשר הוא נמצא בשדה עם הבל אחיו הוא קם עליו והורגו. הקב"ה שואל את קין "אי הבל אחיך?" וקין עונה לו "השֺמר אחי אנֺכי?!" הקב"ה מקלל את קין ומענישו!

דומני שלמקרא תיאור זה יש לשאול מספר שאלות בסיסיות:

1. האם יש משמעות לעבודות השונות אותן בחרו האחים?

2. מדוע קיבל הקב"ה את קורבנו של הבל ודחה את זה של קין?

3. מדוע הרג קין את הבל?

4. מה פשר התשובה השומר אחי אנכי?

5. מה טיבו של העונש בו נענש קין?

לעניות דעתי, על פי השאלות הללו נחלקו המפרשים בהבנת הסיפור ולאורן אפשר לתאר לפחות שני תרחישים שונים למה שאירע.

שיטת רש"י

רש"י בחר כאן בפירוש המקובל לסיפור והוא הולך בקו זה כבר למן תחילתו. לדעתו, כבר מן הפתיחה הבל הוא הצדיק וקין הרשע. כך הוא מבאר בפרק ד פסוק ב:

'רועה צאן' - לפי שנתקללה האדמה פורש לו מעבודתה.

רש"י מבין שיש משמעות לעבודות השונות. הבל בחר בעבודה אשר בה הוא אינו בא במגע עם האדמה לפי שנתקללה, בבחינת - "ואל תתחבר לרשע", ומכלל הן אתה שומע לאו - קין שלא פרש מן האדמה מואר כאן באור שלילי.

אף בהמשך - בפסוק ג , בתיאור הקרבנות, הוא מפרש:

'מפרי האדמה' - מן הגרוע

כלומר, קין הביא את הקורבן הגרוע.

כעת ברור לשיטת רש"י מדוע שעה ה' למנחתו של הבל ולשל קין לא. הזלזול והחוצפה אותה הפגין קין בהגישו קורבן גרוע לבורא עולם כלל לא ראויים להתייחסות ועל כן נדחה קורבנו[1].

את פרשת ההריגה מפרש רש"י (פסוק ח):

'ויאמר קין' - נכנס עימו בדברי ריב רוצה להתעולל עליו לבורא.

כלומר, לדעתו היתה כוונה ברורה מצידו של קין למצוא אמתלה על מנת להרוג את הבל. קין עשה זאת בכוונה ואף ידע מה הוא עושה, ולכן כאשר הקב"ה שואל אותו אי הבל וקין עונה "השומר אחי אנכי" הוא משקר (פסוק ט):

'לא ידעתי' - נעשה כגונב דעת העליונה.

רש"י הולך, איפוא, בדרך המקובלת של הבנת הסיפור (או שמא הדרך המקובלת היא ע"פ רש"י?) - קין הרשע והבל הצדיק. קין הורג את הבל בכוונה ואף משקר לקב"ה.

שיטת הספורנו

את האפשרות השניה בהבנת הסיפור מייצג הספורנו. דרך זו אמנם רואה בקין חוטא שהרי אי אפשר להתעלם מן העובדה שהוא אכן הרג את הבל, אולם כנראה כחוטא ברמה פחותה יותר. קין אינו חוטא כבר מתחילת דרכו, כהבנת רש"י, ואף את ההריגה אפשר להבין בצורה מתונה יותר. וכך הוא מבאר את הפסוקים:

'הבל רועה צאן' - שהיתה מלאכה חכמה יותר ממלאכת עבודת האדמה. (פסוק ב)

בחירתו של הבל אינה טובה יותר מבחינה מוסרית אלא מבחינה אינטלקטואלית, וממילא האור על בחירת קין אינו שלילי כל כך.

'וקין עובד אדמה' - ובכן כל אחד מהם הביא מן הבא בידו. (שם)

כלומר, אין כאן עדיפות של הבל על פני קין כפי שראה זאת רש"י. בנקודה זו שניהם שווים - שניהם הביאו מן הבא לידם.

א"כ מדוע שעה ה' למנחת הבל ולא למנחתו של קין? -

'אל הבל ואל מנחתו' - שהיה הבל המקריב רצוי ומנחתו גם רצויה שהיתה מן המין הראוי לרצון. (פסוק ד)

הפגם היה במנחה עצמה ולא בקין. הקב"ה מעדיף קורבן ממין החי ולא ממין הצומח.

כעת כמובן יש להבין - מדוע הרג קין את הבל?

'ויאמר קין אל הבל אחיו' - כמה חרה לו ונפלו פניו בגלל אחיו... 'ויקם קין' - בלי מריבה קודמת. (פסוק ח)

אין כאן תכנון מוקדם כפי שתיאר רש"י. אין כאן מזימה ונסיון למצוא סיבה להרוג את הבל אלא פתאום הרג קין את הבל.

לדעת הספורנו, אם כן, אמנם קין הרג את הבל אבל דומני שההבדל בין רש"י לספורנו הוא בהבדל בין רצח מדרגה ראשונה, לשיטת רש"י, לבין הריגה, על פי הספורנו.

ברצוני להציג כאן תאוריה נוספת אשר נראית לי קרובה לדעתו של הספורנו אולם קיצונית ממנה.

אקדים ואשאל מספר שאלות עקרוניות על הסיפור:

1. האם לקין היתה סיבה מספיק טובה להרוג את הבל?

2. האם אכן שיקר קין לקב"ה?

3. בהנחה שהקב"ה מעניש מידה כנגד מידה - מה פשר עונשו של קין?

לעניות דעתי קין הרג את הבל בשוגג, ללא כוונה כלל ועל כן לא שיקר בעצם לקב"ה.

ונבאר את דברינו: מלבד קין נמצאים בעולם עוד שלושה אנשים בלבד: אדם חוה והבל. קין מעודו לא ראה מוות והוא כלל אינו מודע לאפשרות של הריגה או מוות. הנחה זו צריכה ללוות אותנו לאורך כל הדרך. לכן, לקין לא היתה סיבה מספיק טובה להרוג את הבל. אולם הוא אכן נפגע ונעלב ואכן התפתחה אח"כ מריבה ביניהם, וכנראה מחמת הכעס והעלבון הוא אף היכה אותו וכתוצאה מן המכות הבל נהרג.

קין אמנם ראה את הבל נופל על הארץ אולם לתומו חשב כי כבכל המריבות הקודמות ישוב הבל ויעמוד על רגליו, ולפיכך נפנה לשוב לעיסוקיו. כאשר שאלו הקב"ה אי הבל אחיך - ענה כאן בתמימות - איני יודע, כי הוא אכן לא ידע שהבל נהרג, שכן כאמור כלל לא היה מודע לאפשרות זו.

ובאשר לעונש: עפ"י המפרשים קין נענש בעונש של גלות, וכידוע עונש של גלות הוא עונש לרוצח בשגגה, שכן עיר מקלט נחשבת כמקום גלות.

נראה לי שניתן למצוא להסבר זה סמך במדרשים ואף בספורנו.

במדרש רבה (פרשה כב) נאמר:

ר' נחמיה אמר: לא כדינן של רצחנין דינו של קין. קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד מכאן ואילך כל הורג קין יהרג.

כלומר, ר' נחמיה הבין שקין קיבל עונש על הריגה בשוגג שכן כלל לא ראה מוות ולא היה מודע לאפשרות זו

כך אף משמע במדרש תנחומא:

אמר לו קין ריבונו של עולם לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי וכי הייתי יודע שאני מכהו באבן והוא מת?

וגם הספורנו בפסוק ט מבאר:

'לא ידעתי' - חשב שהיתה השאלה: מה הוא לו.

כלומר, קין הבין שהקב"ה שואל - מה קרה להבל. ספורנו לא מפרש כרש"י שקין שיקר או גנב דעת עליונה, ואולי אכן סבור שקין לא שיקר, וכפי שהסברנו לעיל.

לסיכום:

בסיפור קין והבל תיתכנה שתי אפשרויות פרשנות שונות - האחת - המוכרת והידועה היא, כי קין הרג את הבל בכוונה, במזיג ואף שיקר לקב"ה, וממילא תשובתו השומר אחי אנכי היא בגדר היתממות.

הדרך השניה לביאור העניין - קין הרג את הבל בשוגג ללא כל כוונה תחילה, כיוון שכלל לא היה מודע לאפשרות כזו של מוות וממילא תשובתו לקב"ה השומר אחי אנכי היא בגדר התמימות.

 


[1]. יש להעיר כי רש"י מביא פרוש נוסף: "מאיזה שבא לידו לא טוב ולא מובחר". כלומר, כאן רש"י ממתן קצת את התקפתו על קין מאחר והענין לא כ"כ מעוגן בפסוקים.