הרב אהרן ליכטנשטיין

לחץ כאן להירשם לסיום ש"ס - תנ"ך לעילוי נשמת מורנו ורבנו הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

 

הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל נולד בצרפת, והתחנך בארה"ב. הוא נסמך ע"י רבו המובהק, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, בישיבה אוניברסיטה. במקביל, הרב סיים דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד. הרב ליכטנשטיין ידוע במחויבותו ללימוד התורה המסורתי מתוך התמדה, העמקה ועיון. משנתו מושתתת על תפיסת עולם יהודית רחבה, בהתאם למסורת שהנחיל הרב סולובייצ'יק זצ"ל. בשנת תשל"א נעתר הרב ליכטנשטיין לבקשתו של הרב עמיטל זצ"ל, עלה לארץ והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון. כיום מעביר הרב בישיבה שיעורים כלליים לכל בני הישיבה, שיעורים יומיים בגמרא בעיון, שיעורי "חבורות" לבני השיעורים הגבוהים ולכולל העיון בישיבה, וכן שיחות ושיעורים בנושאי מחשבה ואמונה. לאחרונה החלה להתפרסם סדרת ספרי "שיעורי הרב ליכטנשטיין" על נושאים שונים, ועד כה ראו אור ספרי השיעורים על מסכתות זבחים, טהרות, בבא מציעא, בבא בתרא, וכן על קונטרס "דינא דגרמי". כמו כן, יצאו לאור מספר ספרים של הרב בענייני מחשבה ואמונה. הרב ליכטנשטיין משמש כמקור השראה עבור ציבור נרחב, בשל עוצמת אישיותו, גדלותו בתורה ודרכו החינוכית.

לחץ כאן כדי לשתף אותנו בסיפורים האישיים שלך, בתנחומים, שיעורים, או הספד.

 

להספדים

 

למבחר מאמרים מרכזיים

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין עלייה להר הבית בימינו עלייה להר הבית היא נושא טעון במקצת. בשיעור זה נעמוד על ההיבטים ההלכתיים בלבד, ולא על שאר ההיבטים אשר אין לזלזל בחשיבותם. את נושא העלייה להר הבית בזמננו ניתן לחלק לשתי שאלות שונות: 1. האם קיים איסור כלשהו לעלות להר הבית? 2. במידה ויש איסור שכזה, באילו הגבלות, אם בכלל, ניתן בכל זאת לעלות להר הבית. באופן כללי, קיימים מספר שאלות ודיונים על הר הבית ומקום המקדש. אזור המקדש מתחלק לכמה אזורים: קודש הקדשים, ההיכל והר הבית. חלוקה זו היא חלוקה מדאורייתא, כאשר בין ההיכל להר הבית ישנה חלוקה פנימית לאזורים, חלוקה ברמת הדרבנן. כמובן שככל שאזור קדוש יותר - הכניסה אליו חמורה יותר, גם בלי קשר לשאלות טומאה וטהרה. בשיעור ננסה לעמוד על חלוקות אלה, ולהתייחס לשאלת העלייה בפועל לאיזורים השונים בזמן הזה. בשבתך
הרב אהרן ליכטנשטיין גיטין פרק ב' - שיעור פתיחה בעניין גירושין על ידי גט (יז.) בהגדרת הגירושין מדברת התורה על שני דברים: האחד - "ספר כריתות", והשני - "ושלחה מביתו". כך, גם בהמשך הפרשייה (פסוק ג), כאשר גם האיש השני מגרשה, מופיעים שני הביטויים. לאור זאת יש לבחון מהו מוקד תהליך הגירושין: האם מתן "ספר הכריתות" הוא עיקרם של הגירושין, או שמא זהו שילוח האישה מבית האיש? גמרא גיטין / פסחים
הרב אהרן ליכטנשטיין גיטין כז.-כז: - בעניין סימנים האם השבת אבידה בסימנים היא דאורייתא או דרבנן? האם ההבדל בין סימנים מובהקים לבין סימנים שאינם מובהקים הוא הבדל מהותי או כמותי? האם סימן מובהק יכול להיחשב לעדות, או שהוא נותר סימן בעלמא? גמרא גיטין
הרב אהרן ליכטנשטיין ו. - חמץ של הקדש האם מותר לקבל כפיקדון בימי הפסח חמץ של הקדש? דיון זה עשוי ללמדנו על מעמדו של ההקדש. האם יש הבדל מהותי, לעניין איסור חמץ, בין חמץ של נכרי לבין חמץ של הקדש? גמרא פסחים
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 1 - שיעור פתיחה האם יש איסור לבוא על אישה בלי קידושין? מהו הגדר של איסור זה? מהי פילגש, ומהו מעמדה? האם מותר לאדם מישראל לקחת לו פילגש? האם מותר למלך לקחת לו פילגשים? גמרא קידושין
הרב אהרן ליכטנשטיין האם מצוַת הציצית היא חובה? הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין מצוות ציצית (א) הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין חיוב נשים בנר חנוכה הגמרא קובעת שנשים חייבות במקרא מגילה, בנר חנוכה ובארבע כוסות כי `אף הן היו באותו הנס`. מהו אופיו של חיוב זה? האם נשים יכולות להוציא גברים במצוות אלו? האם ניתן לחלק בין מצו?ת נר חנוכה לבין שאר המצוות? האם נשים כיום צריכות להדליק נרות חנוכה? הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין מצוות ציצית (ב) הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין הדלקה מנר לנר האם מותר להדליק נר מנרות החנוכה מנר חנוכה אחר? האם יש הבדל בין הדלקה באמצעות נר חול לבין הדלקה ישירה ע`י נר מצווה? השיעור עוסק בשאלות אלו על רקע העיסוק היסודי בשאלת מעמד הנר הראשון לעומת הנרות האחרים, עיקר מצו?ת ההדלקה לעומת ה`מהדרין` וה`מהדרין מן המהדרין`, והיחס בין רמות-קיום שונות של מצווה אחת. הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין ברכת הגומל (א) באילו מקרים חובה לברך ברכת הגומל? בשיעור זה נבחן את מקור הדין ואת היקפו: האם על כל סכנה מברכים הגומל, או רק על סכנות מסויימות? נראה כי התשובה לשאלה זו נובעת מהבנת אופי הברכה - האם היא באה כהודאה על ההצלה מהסכנה, או על הייסורים שנסתיימו. הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין ברכת הגומל (ב) בשיעור זה אנו עוסקים בשוני שבין ברכת הגומל לברכות האחרות. מתוך דברי הגמרא והראשונים ניתן להבין כי הברכה היא קיום של חיוב ההודאה, חיוב שיכול לבוא לידי ביטוי גם בקרבן תודה או בברכה ללא שם ומלכות. הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין מצה של איסור הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין ליל י`ד ול' יום קודם הפסח הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין תערובת חמץ מה דינה של תערובת חמץ בפסח, האם היא אסורה מדאורייתא או מדרבנן? מה היחס בין דיני תערובת חמץ לבין דיני התערובות הרגילים? מהו אופי הדין של אכילת כזית בזמן של כדי אכילת פרס? הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין מכירת חמץ המאמר סוקר את הבעיות הקיימות ביחס למכירת חמץ - כיצד ניתן להתגבר על איסור בל ייראה ובל יימצא? האם מותר להערים? וכיצד נעשית ההקנאה לגוי? הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין בעניין ברכת הגומל הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין ספירת העומר מצות ספירת העומר נזכרת בתורה בשני מקומות: בפרשת אמור ובפרשת ראה. הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין בגד החייב בציצית האם בגד עם חמש כנפות או עם שלוש כנפות חייב בציצית? מה מעמדם של בגדים שאינם עשויים מצמר או מפשתים? האם ישנה הבחנה בין פרשיית ציצית שבפרשת שלח-לך לבין פרשיית הציצית שבפרשת כי-תצא? הלכה אורח חיים
הרב אהרן ליכטנשטיין ארגון פעילות חינוכית שעשויה לגרום לחילול שבת* בארגון פעילות חינוכית שעשויה לגרום לחילול שבת יכולה להיות בעיה של איסור 'לפני עור' מדרבנן או איסור מסית. השיעור דן בצדדים השונים של האיסורים. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין יסודות בענין ברית מילה השיעור דן בשאלות יסוד בדיני מילה - את מי צריך למול, על מי מוטל החיוב למול והאם שייכת שליחות במילה. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בעניין צדקה בארץ ישראל ובחו"ל השיעור דן במילה "בארצך" המופיעה בפסוק המורה על מצוות צדקה. לפי הספרי יושבי הארץ קודמים ליושבי חו"ל. הקדימות של עניי ארץ ישראל נובעת מערכם, וזאת לעומת קדימת 'עניי עירך' הנובעת מהזיקה שבין העני לבין נותן הצדקה. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין בעניין צדקה בארץ ישראל ובחו"ל – חלק ב' בשיעור זה מועלית אפשרות נוספת להבנת קדימות בני ארץ ישראל לעניין צדקה. למצוות צדקה יש גם פן ציבורי, שבו לא צרתו של העני עומדת במרכז, אלא הניסיון לתקן את החברה בכללותה. הפן הציבורי של המצווה מתקיים יותר בארץ ישראל, כיוון ששם עצם המציאות של ציבור מוצאת את ביטוייה, וכמו כן מפני שחובות ציבור תקיפות בה יותר. ניתן להסביר שמצוות צדקה בפן הציבורי היא גם קיום של מצוות ישיבת ארץ ישראל. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין סעוד תסעד עמו – השתתפות המקבל בגמילות חסדים– חלק א' השיעור עוסק בשאלה של השתתפות הנצרך בתהליך סיפוק צרכיו - עד כמה יש להתנות את הסיוע בנכונותו של הנצרך לשאת בעול. מקורות היסוד בהלכה לבעיה זו הינם דלים למדי, והיא מותירה מקום לדיון שיתבסס על היסודות ההלכתיים של מצוות גמילות חסדים ושתשתזר בו נימה מוסרית. ישנה התנגשות בין מצוות גמילות חסדים ובין הדרישה לצמצום הסעד, דרישה שקשורה גם למגבלות התורם וגם לטובתו של הנצרך. התנגשות זו מצרכה גישה דו-פרצופית - כלפי הנצרך יש לעודד מאמץ אישי, ויש אף לבקר אותו אם הוא נזקק למרות שיש לו יכולת לספק את צרכיו. ביחס לתורם עולה השאלה באיזו מידה יש לו מצווה לעזור למי שמסוגל להתגבר לבד על מצוקתו. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל
הרב אהרן ליכטנשטיין סעוד תסעד עמו – השתתפות המקבל בגמילות חסדים– חלק ב' למצוות גמילות חסדים שני מקורות שונים - "ואהבת לרעך כמוך" והליכה בדרכי הקב"ה. מצד "ואהבתך לרעך כמוך" אין לחייב אדם שלא עוזר לעצמו, אך מצד ההליכה בדרכי הקב"ה כן. להשתת החיוב לעזור למי שלא עוזר לעצמו ישנן מספר השלכות שנידונות בשיעור. מאמרים הלכתיים של הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל

עמודים