הרב אהרן ליכטנשטיין

לחץ כאן להירשם לסיום ש"ס - תנ"ך לעילוי נשמת מורנו ורבנו הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

 

הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל נולד בצרפת, והתחנך בארה"ב. הוא נסמך ע"י רבו המובהק, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, בישיבה אוניברסיטה. במקביל, הרב סיים דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד. הרב ליכטנשטיין ידוע במחויבותו ללימוד התורה המסורתי מתוך התמדה, העמקה ועיון. משנתו מושתתת על תפיסת עולם יהודית רחבה, בהתאם למסורת שהנחיל הרב סולובייצ'יק זצ"ל. בשנת תשל"א נעתר הרב ליכטנשטיין לבקשתו של הרב עמיטל זצ"ל, עלה לארץ והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון. כיום מעביר הרב בישיבה שיעורים כלליים לכל בני הישיבה, שיעורים יומיים בגמרא בעיון, שיעורי "חבורות" לבני השיעורים הגבוהים ולכולל העיון בישיבה, וכן שיחות ושיעורים בנושאי מחשבה ואמונה. לאחרונה החלה להתפרסם סדרת ספרי "שיעורי הרב ליכטנשטיין" על נושאים שונים, ועד כה ראו אור ספרי השיעורים על מסכתות זבחים, טהרות, בבא מציעא, בבא בתרא, וכן על קונטרס "דינא דגרמי". כמו כן, יצאו לאור מספר ספרים של הרב בענייני מחשבה ואמונה. הרב ליכטנשטיין משמש כמקור השראה עבור ציבור נרחב, בשל עוצמת אישיותו, גדלותו בתורה ודרכו החינוכית.

לחץ כאן כדי לשתף אותנו בסיפורים האישיים שלך, בתנחומים, שיעורים, או הספד.

 

להספדים

 

למבחר מאמרים מרכזיים

מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב אהרן ליכטנשטיין עלייה להר הבית בימינו עלייה להר הבית היא נושא טעון במקצת. בשיעור זה נעמוד על ההיבטים ההלכתיים בלבד, ולא על שאר ההיבטים אשר אין לזלזל בחשיבותם. את נושא העלייה להר הבית בזמננו ניתן לחלק לשתי שאלות שונות: 1. האם קיים איסור כלשהו לעלות להר הבית? 2. במידה ויש איסור שכזה, באילו הגבלות, אם בכלל, ניתן בכל זאת לעלות להר הבית. באופן כללי, קיימים מספר שאלות ודיונים על הר הבית ומקום המקדש. אזור המקדש מתחלק לכמה אזורים: קודש הקדשים, ההיכל והר הבית. חלוקה זו היא חלוקה מדאורייתא, כאשר בין ההיכל להר הבית ישנה חלוקה פנימית לאזורים, חלוקה ברמת הדרבנן. כמובן שככל שאזור קדוש יותר - הכניסה אליו חמורה יותר, גם בלי קשר לשאלות טומאה וטהרה. בשיעור ננסה לעמוד על חלוקות אלה, ולהתייחס לשאלת העלייה בפועל לאיזורים השונים בזמן הזה. בשבתך
הרב אהרן ליכטנשטיין גיטין כז.-כז: - בעניין סימנים האם השבת אבידה בסימנים היא דאורייתא או דרבנן? האם ההבדל בין סימנים מובהקים לבין סימנים שאינם מובהקים הוא הבדל מהותי או כמותי? האם סימן מובהק יכול להיחשב לעדות, או שהוא נותר סימן בעלמא? גמרא גיטין
הרב אהרן ליכטנשטיין גיטין פרק ב' - שיעור פתיחה בעניין גירושין על ידי גט (יז.) בהגדרת הגירושין מדברת התורה על שני דברים: האחד - "ספר כריתות", והשני - "ושלחה מביתו". כך, גם בהמשך הפרשייה (פסוק ג), כאשר גם האיש השני מגרשה, מופיעים שני הביטויים. לאור זאת יש לבחון מהו מוקד תהליך הגירושין: האם מתן "ספר הכריתות" הוא עיקרם של הגירושין, או שמא זהו שילוח האישה מבית האיש? גמרא גיטין / פסחים
הרב אהרן ליכטנשטיין ו. - חמץ של הקדש האם מותר לקבל כפיקדון בימי הפסח חמץ של הקדש? דיון זה עשוי ללמדנו על מעמדו של ההקדש. האם יש הבדל מהותי, לעניין איסור חמץ, בין חמץ של נכרי לבין חמץ של הקדש? גמרא פסחים
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעור 1 - שיעור פתיחה האם יש איסור לבוא על אישה בלי קידושין? מהו הגדר של איסור זה? מהי פילגש, ומהו מעמדה? האם מותר לאדם מישראל לקחת לו פילגש? האם מותר למלך לקחת לו פילגשים? גמרא קידושין
הרב אהרן ליכטנשטיין צום גדליה רבים אינם מתחברים לצום גדליה כי הם חשים שמדובר בארוע קטן על פני היסטוריה. יש לקחים רבים שניתן ללמוד מהארוע במיוחד לנוכח היותינו דור שחווה את רצח רבין. עלינו להרים בעוז את דגל התורה והמצוות על אף המחנות מבחוץ. שיחות מועדים
הרב אהרן ליכטנשטיין שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין - הוריות - תוכן העניינים, מבוא במלאות שמונים שנה למורנו הרב אהרן ליכטנשטיין, אנו מודים לבורא עולם שזיכה אותנו להוציא את הכרך השמיני בסדרת שיעורי הרב. כרך זה מכיל סיכומי שיעורים על מסכת הוריות, שאותם העביר הרב בישיבת הר עציון במהלך זמן קיץ התשע"ה.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: תוכן העניינים, מבוא, פתיחה שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין - זבחים ישיבת הר עציון, אלון שבות תשע"ג
הרב אהרן ליכטנשטיין הגדרת הוראה נתחיל לבאר את המילים הראשונות במסכת הוריות – "הורו בית דין", ונעסוק בשאלה מהי הוראה.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: שיעור פתיחה אנו נשתדל להציג בשיעור זה סקירה כללית של עולם הקרבנות. יש לציין בפתח הדברים שבעולם של מקדש וקדשיו ישנם מרכיבים שונים נוספים שאינם מעיקר ענייננו.
הרב אהרן ליכטנשטיין מעמדו ותפקידיו של בית הדין הגדול בשיעור זה נבאר מהו בית הדין שעליו מדובר במשנה.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: חיוב לשמה בקדשים המשנה הראשונה במכילתין והמשנה הראשונה במסכת מנחות פותחות בפסול של 'שלא לשמה'. הדיון בפסול זה בנוי על רובד בסיסי יותר של הבנת הצורך ב'לשמה'.
הרב אהרן ליכטנשטיין חוטא שאינו שב מידיעתו המשנה הראשונה מביאה רשימת מקרים שבהם לאחר שבית הדין התירו בטעות איסור, הלך אדם ועשה את האיסור. כשהאדם עשה זאת על דעת עצמו, ללא קשר להוראת בית הדין, הוא חייב בחטאת. לעומת זאת, כשעשה זאת בעקבות ההנחייה של בית הדין – הוא פטור מחטאת.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: פסול שלא לשמה עסקנו בפעם שעברה בצורך של 'לשמה' כפי שהוא מופיע בגמרא בראשית המסכת ובסוגייה בדף מו: . הצד השני של המטבע מופיע במשנה הראשונה, והוא הפסול של 'שלא לשמה' .
הרב אהרן ליכטנשטיין מצווה לשמוע דברי חכמים בשיעור הקודם עסקנו בכלל שנקבע במשנה )ב.(. הכלל מחלק בין החוטא בשל הוראה מוטעית של בית דין לבין החוטא על דעת עצמו. החוטא בשל הוראה מוטעית של בית דין פטור מקרבן, ואילו החוטא על דעת עצמו חייב. המשנה מביאה מספר דוגמאות לכלל זה. אחת הדוגמאות היא תלמיד חכם שידע שבית הדין טעו בהוראתם ובכל זאת חטא. המשנה קובעת במקרה זה התלמיד החכם חייב בקרב.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: עניינים שונים בדין לשמה הנושא של מחשבה לעומת דיבור נידון בכמה הקשרים בש"ס. התוס' בראשית המסכת קובעים שכל מחשבה בקדשים היא בדיבור, והם מפנים אותנו לסוגייה בפרק המפקיד.
הרב אהרן ליכטנשטיין חיוב חטאת בתולה בבית הדין שמהמשנה משמע שהיחיד פטור מקרבן גם במקרה שבו רוב הציבור לא חטא. גם כשאין 'פר העלם דבר', היחיד פטור מחטאת כיוון שתלה בבית הדין. הגמראמבארת שדין זה תלוי במחלוקת תנאים.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: שינוי בעלים את השיעור נחלק לשני חלקים עיקריים. ראשית, נדון במושג הבעלות בקדשים כשלעצמו. שנית, נתייחס לדין הספציפי של שינוי בעלים כפי שהוא מופיע אצלנו.
הרב אהרן ליכטנשטיין קהל ארץ ישראל במשנה ד: מבואר שכדי להתחייב ב'פר העלם דבר', די בכך שרוב הקהל יעברו עברה על פי הוראתם המוטעית של בית הדין. במקומות שונים במסכת נידונה השאלה: מי כלול במפקד האוכלוסין, שלפיו קובעים אם החוטאים הינם רוב הציבור או מיעוטו? סוגייתנו דנה בשאלה זו בהיבט הגיאוגרפי – מהם הגבולות שבתוכם צריך לשבת אותו קהל. רב אסי קובע שרק מי שיושב בארץ ישראל נחשב לעניין זה.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: שינוי קודש ושינוי בעלים הגמ' מרבה בסופו של דבר את דין 'לשמה' ביחס לכל ד' העבודות ובנוגע לכל סוגי הקרבנות.
הרב אהרן ליכטנשטיין מרובין ונתמעטו בשיעור הקודם למדנו, שכדי להתחייב ב'פר העלם דבר של ציבור' יש צורך שרוב הקהל שבארץ ישראל יעברו עברה בעקבות הוראה מוטעית של בית הדין. מספרם של האנשים בקהל אינו קבוע. המספר משתנה מיום ליום. לפיכך, ייתכנו תרחישים שבהם עוברי העברה היו רוב הציבור ברגע מסוים, אך בזמן אחר הם היוו רק מיעוט של הציבור. במקרים אלה עוסקת סוגייתנו.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: חטאת ששחטה לשם חולין בסוגייה שלפנינו ישנם בעיקר שני נושאים: נושא אחד - חטאת ששחטה לשם חולין. נושא שני - דין 'תוכו ולא תוך תוכו' בטומאת כלי חרס.
הרב אהרן ליכטנשטיין עלייה להר הבית בימינו האם ניתן לעלות להר הבית בימינו? שאלה זו מתפרטת לארבעה נושאים שונים: זיהוי האזורים השונים של המקדש (קודש הקדשים, ההיכל והעזרה), גדרי מצוַת מורא מקדש (אופן העלייה המותרת), בעיית הטומאה והטהרה בעלייה להר הבית (ובפרט - נידה, בעל קרי וטבול יום), והאם קדושת הר הבית חלה גם כשבית המקדש חרב (האם קדושה ראשונה וקדושה שנייה קדשו לשעתן, או גם לעתיד לבוא).
הרב אהרן ליכטנשטיין צירוף הוראות שונות סוגייתנו עוסקת במקרים שונים שבהם קבוצות שונות בציבור עברו עברות על פי הוראת בית הדין. כל אחת מהקבוצות בפני עצמה היא רק מיעוט מכלל הציבור, אך יחד הן מצטרפות לרוב. בכל אחד מהמקרים הגמרא מסתפקת אם ניתן לצרף את הקבוצות האלה כדי לחייב ב'פר העלם דבר', או שמא כל אחת מהקבוצות עומדת בנפרד.
הרב אהרן ליכטנשטיין זבחים: אשם שניתק לרעייה הדין של אשם הניתק לרעייה מובא כבדרך אגב בסוגייתנו, אולם הוא מצוטט במקומות נוספים בש"ס, וראוי לעמוד בהקשרו על כמה יסודות חשובים.

עמודים