מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: ח. בעניין קידוש החודש בארץ ישראל כתב הרמב"ם בהלכות קדוש החודש (פרק א' הלכות ז ח): - מצות עשה מן התורה על בית דין שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה, ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש, וישלחו ויודיעו את שאר העם באיזה יום הוא ראש חדש כדי שידעו באיזה יום הן המועדות, שנאמר אשר תקראו אותם מקראי קדש ונאמר ושמרת את החקה הזאת למועדה.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: ט. בעניין מצות ראית פנים ומצות חגיגה מצות ראיית פנים נאמרה שלש פעמים בתורה.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: י. בעניין אכילת תרומה לחללה כתב הרמב"ם בהלכות תרומות (פרק ו' הלכה ז'): ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל, שני ענינים נכללו בלאו זה, שאם תבעל לאסור לה ותעשה זונה או חללה כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה הרי היא אסורה לאכול בתרומות לעולם כדין כל חלל שהחלל כזר לכל דבר, ואם תנשא לישראל הרי היא אסורה לאכול במורם מן הקדשים שהוא חזה ושוק לעולם אע"פ שגירשה או מת.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: יא. בעניין נבעלה לפסול לכהונה כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק יח ה"א): מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה להנשא לו איסור השוה לכל, או שנבעלה לחלל אע"פ שהיא מותרת להנשא לו, לפיכך הנרבעת לבהמה אע"פ שהיא בסקילה לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי לא נבעלה לאדם, והבא על הנדה ע"פ שהיא בכרת לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה שהרי אינה אסורה להנשא לו.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: יב. בעניין ירושת יבם המשנה בבכורות (דף נב ע"א) מונה את היבם בין אלו שאין נוטלין שבח ואין נוטלין בראוי כבמוחזק.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: יג. בעניין ריח הגט כתב הרמב"ם (הלכות גירושין פרק י' הלכה א'): כל מקום שאמרנו בחיבור זה שהגט בטל או אינו גט או אינה מגורשת הרי זה גט בטל מן התורה ועדיין היא אשת איש גמורה, ואם נשאת תצא והולד ממזר, ואם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה, חוץ מן המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם, שאף על פי שאין זה גט הרי זו פסולה לכהונה מדבריהן, שנאמר ואשה גרושה מאישה, אמרו חכמים אפילו לא נתגרשה אלא מאישה ולא הותרה לכל נאסרה לכהונה, וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה מדבריהם.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: יד. בעניין שבועת ביטוי ושבועת שקר כתב הרמב"ם בהלכות שבועות (פרק א' הלכות א ב): - ארבעה מיני שבועות הן שבועת ביטוי ושבועת שוא ושבועת הפקדון ושבועת העדות. שבועת ביטוי הוא שנאמר בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב והיא נחלקת לארבעה חלקים שתים להבא ושתים לשעבר כגון שנשבע על דבר שעבר שנעשה או שלא נעשה ועל דבר שעתיד להיות שיעשה ושלא יעשה.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: טו. בעניין נחירתו זו שחיטתו בגמרא חולין (דף כז ע"ב): אמר רב יהודה משום ר' יצחק בן פנחס: אין שחיטה לעוף מן התורה, שנאמר: ושפך, בשפיכה בעלמא סגי... מיתיבי: השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר והמעקר פטור מלכסות; ואי אמרת אין שחיטה לעוף מן התורה, נחירתו זו היא שחיטתו, ליבעי כסוי! מי סברת בעוף? לא, בחיה.
הרב יהודה עמיטל רסיסי טל: טז. בעניין ירושה והנחלה כתב הרמב"ם בהלכות נחלות (פרק ו' הלכה א'): אין אדם יכול להוריש למי שאינו ראוי ליורשו ולא לעקור הירושה מן היורש אע"פ שזה ממון הוא, לפי שנאמר בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחקת משפט לומר שחוקה זו לא נשתנה ואין התנאי מועיל בה, בין שצוה והוא בריא בין שהיה שכיב מרע בין על פה בין בכתב אינו מועיל.
הרב יהודה עמיטל יז. בעניין שבועה דרבנן הגמרא במסכת שבועות (דף מא ע"א) דנה מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן.
הרב יהודה עמיטל יח. בעניין הפוך שבועה בשבועות (דף מא ע"א) דנה בהבדל בין שבועה דאורייתא ושבועה דרבנן: מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן? איכא בינייהו: מיפך שבועה, בדאורייתא לא מפכינן שבועה, בדרבנן מפכינן.
הרב יהודה עמיטל יט. בעניין טומאה רצוצה זה כלל גדול בטומאת מת שכל דבר המטמא באהל מן המת אם היה רצוץ שאין לו חלל טפח, הרי הטומאה בוקעת ועולה עד לרקיע בוקעת ויורדת עד התהום ואינה מטמאה מן הצדדין.
הרב יהודה עמיטל כ. בעניין נתן סאה ונטל סאה ביבמות (דף פב ע"א) מביאה ברייתא לגבי שתי קופות עם פירושו של רבי יוחנן כדי להוכיח שלדעת רבי יוחנן חיוב תרומה בזמן הזה דרבנן.
הרב יהודה עמיטל כא. בעניין יחוד ד' וקבלת מלכות שמים קריאת שמע נקראת במשנה קבלת עול מלכות שמים (ברכות דף יג ע"א): "למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו - עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות".
הרב יהודה עמיטל כב. בעניין תשלומים לקריאת שמע בשו"ע (סימן נ"ח סעיף ז') כתב המחבר: "אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית. וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום, ויש חולקים".
הרב יהודה עמיטל כג. בעניין הוצאה למקום פטור הטור בסימן שמ"ו כתב וז"ל "אבל דבר שהוא מקום פטור מותר להוציא ולהכניס ממנו לרה"י ולר"ה ומהם לתוכו ובלבד שלא יוציא מרשות היחיד למקום פטור ויעבירנו דרך מקום פטור לרשות הרבים או איפכא".
הרב יהודה עמיטל כד. בעניין שנים שעשאוה הגמרא בשבת (דף ג ע"א) מביאה ברייתא: "רבי אומר מעם הארץ בעשתה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורין".
הרב יהודה עמיטל כה. בעניין טלטול מוקצה לצורך אוכל נפש לדעת התוספות, התירו טלטול מוקצה משום אוכל נפש (מסכת ביצה דף כח ע"ב ד"ה גריפת, דף ח ע"א ד"ה אמר ודף לא ע"ב ד"ה אמר), וכן דעת הריב"א.
הרב יהודה עמיטל כו. בעניין דפנות סוכה "ת"ר שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח" (סוכה דף ו ע"ב), ונאמר בגמרא שכיון שנאמר שלש פעמים "בסוכות" לומדים מכך שצריך שלש דפנות בסוכה, ואתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח.
הרב יהודה עמיטל כז. בעניין אתרוג מורכב ההרכבה היא אחת מהפעולות החקלאיות הנפוצות. בפעולה זו מרכיבים ענף של עץ מסוים על גבי גזע של עץ אחר. במיוחד רווחת ההרכבה של ענפים שנלקחו מעצים תרבותיים על גזעיהם של עצים שנחשבים לחזקים יותר מבחינה קלאית.
הרב יהודה עמיטל כח. בעניין ליבון קל בגמרא מסכת עבודה זרה (דף לג ע"ב) איתא: א"ר יוחנן, ואמרי לה אמר ר' אסי א"ר יוחנן: קנקנים של עובדי כוכבים שהחזירן לכבשן האש, כיון שנשרה זיפתן מהן מותרין.
הרב יהודה עמיטל כט. בעניין מדבר שקר תרחק הגמרא ריש פרק שני דכתובות (דף טז ע"ב) מציגה את מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי, ביחס לדרך הראויה בה יש לשמח חתן וכלה. לדעת בית שמאי יש לדבוק במידת האמת, ולא לומר דברים שאינם מדוייקים, ולעומתם סבורים בית הלל שיש להתפשר במידת האמת בלבד שיגרום הדבר נחת רוח לכלה.
הרב יהודה עמיטל ל. בעניין שומר פתאים ד' אף שאסור לאדם להכניס את עצמו למצב של סכנה, וייתכן שהאיסור הוא איסור תורה כפי שנברר, מצאנו שיש מקרים שבהם התירו להיכנס לסכנה משום "שומר פתאים ה'".
הרב יהודה עמיטל לא. בעניין מצות תוכחה האם יש מצוות תוכחה גם כאשר ברור למוכיח שהמוכח לא יקבל דבריו? בדבר זה מצינו מחלוקת ראשונים, כמבואר בהגהות מיימוניות )פרק ו' מהלכות דעות, אות ג'( בהגהות שם נזכרת רק שיטת היראים והסמ"ק, ועלינו חלה חובת ביאור שיטות שאר הראשונים ז"ל בעניין זה.
הרב יהודה עמיטל לב. בעניין מלחמות ישראל על פי הרמב"ם מדוע פוסק הרמב"ם שמלחמת רשות, שמטרתה להרחיב גבול ישראל ולפאר את שמו של המלך, היא מלחמה על ייחוד השם? הרב עמיטל זצ"ל מציף מכאן את שאלת היחס לגויים, המלחמה בהם ומשמעות שבע מצוות בני נוח.

עמודים