מאת
בשיעור הקודם עסקנו בסיפור הראשון בסדרת סיפורי הזקנים הנוטעים. בחנו את הסיפור לאור הקשרו הרחב בסוגיה במסכת תענית אשר בה הוא נמצא. בשיעור זה נלמד סיפור בעל אופי דומה המופיע במדרש, ונבחן אותו לאור הקשרו הרחב במדרש.

מאת
בשיעור זה נתחיל לעסוק בפירושו למשנה של רבי עובדיה מברטנורא, רע"ב. לאחר רקע כללי על חייו של רע"ב נציין את המרכזיות של פירושו, ונראה שהפירוש שונה מהותית מפירוש הרמב"ם למשנה.

מאת
בשיעור זה נעסוק בברכה השנייה, של קריאת שמע, ברכת אהבה רבה. נראה כי הברכה אמנם עוסקת בתורה, אבל לא במתן תורה, אלא בחיוב והרצון שלנו ללמוד תורה. כמו כן, נסביר את מהות ה"אהבה" שבברכה.

מאת
במרכזו של ספר שמות עומדים שני 'שחקנים', שהספר מתאר באריכות את התהליך שעבר עליהם: עם ישראל, שיצא ממצרים והפך לעם, ומשה רבנו, שהפך למנהיג. אפשר למצוא מספר קווי דמיון בין מה שאירע לעם ישראל ובין מה שאירע למשה רבנו. נבחן את היחס של שניהם לחוויה הדתית, וכיצד הם מתמודדים עם התגלות הקב"ה בעולמם - איזו יראה היא זו?

מאת
לאחר עיונינו בביטויי ההשתחוויה לאורך התנ"ך ובירור משמעותה הרוחנית, ברצוננו לבחון שני נושאים נוספים הקשורים בהשתחוויה. הראשון הוא איסור ההשתחוויה על אבן משכית; השני ¬ איך התקיימה בפועל ההשתחוויה בעבודת המקדש. בשיעור זה נעסוק באיסור ההשתחוויה על אבן משכית.

מאת
בשיעור זה נדון במעלתה של מצוות הצדקה על שאר המצוות, ונעסוק בשאלה מדוע חרג הרמב"ם ממנהגו וייחד פרק שלם בהלכות מתנות עניים לענייני האגדה המתארים את מעלתה של מצוות הצדקה. בהמשך השיעור, נביא את תשובות הרמב"ם והרמב"ן ביחס לקשר בין מצוות הצדקה לאמונה ביחוד ובבורא יתברך. בחלקו האחרון של השיעור נעסוק בשאלה כיצד תפיסת זו של מצוות הצדקה השפיעה על אופי מתן הצדקה לנוכרים, נביא את הפרשנויות השונות למונח דרכי שלום כפי שזה בא לידי ביטוי בהלכות מתנות עניים ובהלכות מלכים.

מאת
מפורסמת היא שיטת הרמב"ן שקרבנות המוספים, המנויים בפרשת המוספים בפרשתנו, לא נהגו במדבר, אלא רק מזמן הכניסה לארץ. בשיעור הנוכחי נבחן שיטה זו של הרמב"ן, ונציע שיטה לפיה המוספים נהגו – אך היו שונים מאשר לדורות, ונבחן את משמעות הדברים.

עמודים