יום הכיפורים | לבקש משם בהיותו קרוב

הימים הנוראים הם לכאורה הימים הכי שמחים שיש: הזדמנות למחוק את כל החובות הישנים, להשתחרר מכל השטויות שנאחזו בנו במשך השנה ולנסות מחדש להיפטר מן המידות שאנו לא אוהבים בעצמנו. למה, אם כך, הם כל כך 'נוראים'?

"פעם נאמר 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב', ואמרו רבותינו ז"ל שזה קאי על עשרת ימי תשובה (יבמות קה ע"א). ופעם נאמר 'ובקשתם משם את ה' א-לוקיך ומצאת', וכמו שכתוב: 'ומי גוי גדול אשר לו א-לוקים קרובים אליו כה' א-לוקינו בכל קראנו אליו'" (כתר שם טוב ח"ב, דף ה' ע"ב).

הפסוקים מציינים שתי תקופות שבהן ה' קרוב אל האדם: עשרת ימי התשובה והלילה הארוך של הגלות. הבעש"ט מקשר בין שתי התקופות הללו:

"הפירוש הוא דהנה היום בזמן הגלות - הוא בנקל להיות נענה בתפילה ולהשיג רוח הקודש יותר מבזמן הבית. כמשל המלך - כשהוא בבית מלכותו אי אפשר להתקרב אליו כל כך כמו כשהוא בדרך, שאז יוכל להתקרב אליו כל מי שרוצה, אפילו בן כפר שאינו הגון לבוא לפניו ולדבר עמו. כך היום בגלות, כשהאדם מחשב בדבקות השם יתברך ברוך הוא - אזי שורה עמו ושוכן אצלו". (שם)

רק בזמן שהאדם מרגיש רחוק ובלתי ראוי - יש לו סיכוי לבוא לפני המלך ולהתחנן על עצמו. מי שלבו שאנן כאבן - לא יכול לעמוד לפני ה'.

אולי מה שמעורר יראה בימים הללו היא דווקא ההזדמנות המיוחדת שיש בהם, בזמן שאנו מזכירים לעצמנו ולמלכנו את כל חולשותינו ועוונותינו ועומדים לפניו בלב שבור.

בערב יום הכיפורים, רגע לפני ההזדמנות הגדולה ביותר, אנו מתאזרים אומץ לבקש סליחה ומחילה מכל מי שפגענו בו:

"על כן יש בכייה והתעוררות גדול לכל אדם בערב יום כיפור לעת ערב, כי אז בא השטן לקטרג על כל אחד בכח גדול, מפני שהוא שעה אחרונה של עשרת ימי תשובה, שביום כיפור לית ליה רשות לאסטוני (עפ"י הגמרא ביומא כ ע"ב). על כן נתוודה ונפייס את התורה שמרדנו בה, כי 'מודה ועוזב ירוחם'..." (שם, דף י"ב עמ' ד').

גמר חתימה טובה, לנו ולכל עם ישראל!