בשבתך
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב מסכת ראש השנה – ארבעה ראשי שנים האדם מראשית ימיו עסק בהגדרת פרקי זמן לניהול יומו ומשקו. לוח השנה על חודשיו, השעון על שעותיו הם אשר מכתיבים לאדם את שגרת יומו. לאורך ההיסטוריה בחרה כל אומה לתת משמעויות לפרקי הזמן השונים. המצווה הראשונה שנתנה לישראל כאומה היא מצוות קידוש הזמן. בתוך ששה סדרי משנה, המסכת שעוסקת בענייני הזמן השלכותיו הלכתיות ומחשבתיות רוחניות היא מסכת ר"ה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מסכת ראש השנה – קביעת מועד שבועות הגמרא במסכת ראש השנה מחפשת מקור לשבעת ימי התשלומים לחג שבועות לשיטת תנא קמא ורבי שמעון.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני כלל גדול למדנו אנטיגונוס איש סוכו (אבות א:ג): אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם...
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר כורש: מלך כשר או החמיץ? המשנה הראשונה במסכת ובעקבותיה הגמרא מבחינים בין ספירת השנים למלכי ישראל לבין הספירה למלכי אומות העולם. השאלה שנידונה היא מתי מתחלפת שנה למניין המלך- האם בתחילת חודש ניסן או בתחילת חודש תשרי. הגמרא מבחינה בין מלכי אומות העולם, אשר מונים להם את השנים מחודש תשרי למלכי ישראל, המתייחסים לחודש ניסן. השיעור עוסק בראיות שהובאו בסוגיה מדמותו של כורש (כרש) תוך בחינת השאלה מהי משמעות כשרותו על מנין ראשי השנים, ומדוע קיימת מחלוקת בדבר.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב עיבור השנה בשיעור זה נעסוק במצוות העיבור, ונבחן מדוע חודש העיבור הוא חודש אדר, ומהם השיקולים אשר על פיהם יכול בית דין לעבר את השנה, ובסיומו נבחן כיצד את התרחשות בבית בשעת העיבור.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר בין פסח לסוכות השיעור עוסק בבחינת הלימודים השונים המשווים בין סוכות שבועות ופסח, החל מהלימוד במסכת ראש השנה המשווה בין שבעת ימי פסח לימי התשלומים שלאחר שבועות, דרך גזירה שווה טו טו המשווה דינים שונים בין פסח לסוכות, ועד להשוואה כוללת בין החגים לדינים שונים המובאת בירושלמי ובאחרונים.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (א) תוספת שביעית בשיעור זה נדון במספר השוואות המופיעות בסוגיה במסכת ראש השנה בין תוספות שונות: תוספת שבת, תוספת שביעית ותוספת יובל ויום הכיפורים. השיעור הנוכחי עוסק בתוספת שביעית, בשאלת אופיו (דאו' דרבנן או הלכה למשה מסיני), בשאלת מהותו (הרחבה של זמן או של איסורים), וביחס בינו לבין תוספות אחרות.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (ב) תוספת שבת נעסוק בשתי הסברות המרכזיות בדין תוספת שבת (הרחבה של שבת או מצוה בפני עצמה),ב מוקרות לדין זה, בתוקפו (דאורייתא או דרבנן) ובהשלכותיו (חיוב נשים, חיוב כרת, קבלה בפה, זמן התוספת)
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מוסיפים מחול על הקודש (ג) – יום שהוא לילה בשני השיעורים הקודמים עסקנו בסוגיית תוספת שבת ותוספת שביעית. בשיעור זה נמשיך לגעת בשאלת יסוד שעלתה בשיעורים הקודמים - האם העובדה שמקדימים את הזמן המקודש ומוסיפים עליו מגדירה את התוספת כחלק מהזמן הבא. לדוגמא: האם זמן תוספת שבת נחשב כבר כשבת לכל עניין.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב יובל בזמן הזה – שחרור עבדים פסק הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (י, יג) : שלשה דברים מעכבין ביובל, תקיעה ושלוח עבדים והחזרת שדות לבעליהן, וזו היא שמיטת קרקע. קביעת הרמב"ם מעלה את השאלה האם בימינו, בהם מוסד 'עבד עברי' אינו קיים בעולם, במידה ויהיה בי"ד שימנה שמיטות וירצה להחיל דין יובל , יהיו ביכולתו לבצע זאת? כדי לענות על שאלה זו נעמיק בדברי הברייתא בר"ה ט ע"א שם מובאת המחלוקת המשולשת בין רבי יהודה רבי יוסי וחכמים על אפיון הדברים המעכבים את היבול מלחול.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב 01: 'כי ששון ליבי המה': על שיקולי העריכה בסידור ספר זמנים – משומר שבת לשומר תודעת שבת בשיעור זה נעסוק בשיקולי העריכה של ספר זמנים. במסגרת עיוננו, נעלה את השאלה מדוע שינה הרמב"ם מן הדרך בה סידר רבי יהודה הנשיא את סדר מועד המקביל לספר זמנים. התשובה לשאלה זו תחשוף בפנינו את שיקולי העריכה הכלליים של הרמב"ם בספרו משנה תורה, אשר חורגים מניסיון להציג באופן פרקטי ויישומי את ההלכה ונוטים לכיוון המהותני יותר. לסיום, נעלה את השאלה מהו האופן בו יש ללמוד את הלכות שבת בדורנו מתוך נקודת מבט של הרמב"ם, כפי שהבין אותה הרב סולוביציק בספריו.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב מלאכת מחשבת ופיקוח נפש בשבת - רמב"ם זמנים א-ב בשיעור זה נעסוק ביסודות אותם מגדיר הרמב"ם בפרקי המבוא למלאכות השבת – מלאכת מחשבת (נבהיר את הצורך ביסוד זה בהלכות שבת ואת מקורו) ויחסי שבת ופיקוח נפש. נבהיר את שתי האפשרויות להסביר את הסתירה בין הלכותיו של הרמב"ם בריש פרק ב', הראשונה והמקובלת מבהירה כי הרמב"ם סבור ששבת דחויה אצל פיקוח נפש, והשנייה המובאת אצל חלק מהאחרונים ששבת הותרה אצל פיקוח נפש. במסגרת דיון זה, נדון במקורותיו של הרמב"ם מסוגיות הגמרא ובהשלכות המחלוקת האם שבת הותרה או דחויה בדעת הרמב"ם
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר אבות ותולדות תקציר: בפרק ז' מהלכות שבת הרמב"ם מגדיר את אבות המלאכה בשבת, ואת היחס בין אב המלאכה ובין התולדות. בפרקים שלאחר מכן הרמב"ם מפרט את דיני המלאכות והתולדות השונות. בשיעור השבוע נעסוק במספר סוגיות יסוד בנוגע לאבות המלאכה לאור חז"ל בייחוד בגמרא ושיטת הרמב"ם כפי שעולה מפרק זה.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב מלאכת הוצאה – בין מן למשכן מתוך ט"ל מלאכות שבת זכתה מלאכת הוצאה למספר המשניות והסוגיות הגדולה ביותר במסכת שבת. התייחסות נרחבת זו אומרת דרשני – יש לברר במה נתייחדה מלאכה זו? שיעורנו יתחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נדון בחלקיה השונים של מלאכת הוצאה – פעולת ההוצאה וההכנסה, ובמחלוקת התלמודים בשאלה האם מדובר באב ותולדה או שני מאפיינים של אב אחד. בחלק השני נעבור לעסוק במקורותיה של המלאכה, אשר בשונה משאר מלאכות זכתה למספר מקורות מן הכתובים, נעיין בשיטת בעלי התוספות המבינים כי ריבוי המקורות הקיימים למלאכה זו נובעים דווקא מהיותה מלאכה גרועה, נעמוד על משמעות הביטוי, ונבחן את עמדת הרמב"ם ביחס למלאכה תוך שימת לב לשאלה באיזו מידה עלינו להתייחס לכל אחד מן המקורות. בחלק השלישי והאחרון נבחן לאור הניתוח שהצענו מהו המוקד במלאכת הוצאה: פרשת המן כשיטת בעלי התוספות או מלאכת המשכן כשיטת הרמב"ם. במידה ואכן מדובר במלאכה, נעסוק בהגדרות השונות המופיעות בראשונים למלאכת הוצאה, נפתח בשיטת בעלי התוספות כי הוצאה מלאכה גרועה ונעבור משם לדברי הרמב"ם שאינו רואה במלאכה זו מלאכה גרועה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר הגדרת איסור עובדין דחול המונח 'עובדין דחול' מופיע פעמים רבות בראשונים ובפוסקים כמניע לאיסור פעולות בשבת וביום טוב. כאשר מעיינים במקרים השונים בהם נזכר טעם זה, קשה למצוא משנה סדורה מתי הוא קביל ומתי לא. בשיעור זה נעיין בשתי גישות יסוד לעניין זה, גישתו של הרמב"ן, המגדירה את עובדין דחול כנימוק דאורייתא, וגישתו של הרמב"ם, המבחינה בין 'עובדין דחול', איסורין משום חשש 'עובדין דחול' ואיסורי 'דבר דבר'. לקראת סיום השיעור, נעבור לבחון את היישום של שתי הגישות בפוסקי הדורות האחרונות, ואת האבחנה בין עובדין דחול, לאיסורי שבות
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר איסור תחומין בשבת וביום טוב בשיעור השבוע נעסוק ביסוד איסור תחומין בשבת וביום טוב, לאור שתי שיטות בסיסיות בראשונים: הרמב"ם והרמב"ן, ולאחר מכן נדון ביחס שבין איסור תחומין בשבת לאסירו הקיים ביום טוב, ונבחן האם האיסור קיים בשני המועדים הללו באופן שוויוני.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר תוקף העינויים ביום כיפור בשיעור נעסוק בשיטת הרמב"ם במקור חובת חמשת העינויים ביוה"כ לאור דברי הגמרא והראשונים. נאפיין את היחס בין איסור מלאכה ואיסור אכילה ושתייה וכן את דרשות הגמרא במקור דין העינוי. לאחר מכן, נבהיר את מחלוקת הראשונים האם רק אכילה ושתייה נאסרו מהתורה ושאר עינויים מדרבנן (-בעלי תוס') או שמא כל העינויים מקורם מהתורה (- הגאונים והרמב"ם). בסיום הדברים נבהיר את הבנת הנצי"ב במשמעות העינוי כנגזרת מהגדרת התורה לאיסורי יום הכיפורים.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מלאכה בחול המועד הגמרא במסכת מועד קטן עוסקת במלאכות המותרות והאסורות במהלך ימי חול המועד. הסוגיה העוסקת במקור איסור מלאכה בימים אלו מופיעה במסכת חגיגה (יח,א) ומובאים בה חמש שיטות תנאים בנושא. במסגרת השיעור השבוע נעסוק בפסיקת הרמב"ם בנוגע למקור איסור מלאכה בחוה"מ. בעקבות פסיקה זו, נבחן את היחס ליום י"ד בניסן ונעסוק במשמעות איסור המלאכה. לאחר מכן נבחן את תוקף איסור המלאכה בדברי הרמב"ם ובראשונים נוספים.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מצוות אכילת מצה בערב טו ניסן בפרשת בא אנו קוראים על שתי מצוות שונות- הקרבת קרבן פסח, וחג מצות שבעת ימים. ישנה מחלוקת שתחילתה בדברי התנאים וממשיכה בימי הראשונים והלאה במשך הדורות בשאלה האם אנו רואים בציווים אלו מקשה אחת, או שמא יש להפריד ביניהם לשתי מצוות שונות בעלות נקודות ממשק. מחלוקת זו אינה פרשנית בלבד אלא בעלת השלכות בנוגע למניין המצוות ובפסיקת ההלכה בחג הפסח.בשיעור נעיין במחלוקת הרמב"ם ור' דניאל הבבלי, ובמחלוקת הראשונים (רש"י רמב"ם, ר' דוד), על הבנת דברי המכילתא ועל הבנת ביאור הסוגיות השונות בגמרא.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב אשרי העם יודעי תרועה - הלכות שופר בשיעור זה נעסוק בשאלות הבאות : מהו המבנה של הלכות שופר ביחס למבנה הלכות לולב ? משמעתו של הביטוי 'יום תרועה' יהיה לכם? מהו היחס בין תפילה לתקיעת שופר ונעיין בשיטתו של רבי חיים מבריסק המסביר לאור דברי הרמב"ם כי גם היא תקיעה היא תפילה ? כיצד סידר הרמב"ם הלכות תקיעה בשופר , ומה מלמדנו סידור זה על אופייה של מצווה יחודית זו.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב סוכה של שבי ציון בשיעור זה נעסוק בפרשייה היסטורית מעניינת: סוכתם של שבי ציון. על פי הכתוב עשיית הסוכות של השבים עוררה שמחה רבה שלא הייתה מימות יהושע בן נון וכל זאת למה? 'כי לא עשו סוכות מימות ישוע בן נון' בשיעור זה נסקור את הפירושים השונים לפסוק זה, ונברר האם אכן בימות שבי ציון לא קיימו את מצוות הסוכה, או שמא המצווה קוימה אך באופן שונה מן התקופה שקדמה לשיבת ציון. עיסוק בשאלה זו יביא אותנו להתמודדות עם השאלה המשפטית באיזו מידה כדי לקיים מצוות סוכה צריך המקיים להיות בעל קניין פרטי בה וכן בשאלה מהי מהותה ומטרתה של מצוות סוכה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר קידוש החודש על ידי ראיה וחישוב בשיעור השבוע נדון בקצרה במחלוקת הגאונים בשאלת מה העיקר- ראייה או חישוב שידוע מראש. דיון זה אינו נוגע ישירות לדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, אך הוא בהחלט מהווה רקע חשוב לו. בסיום הדברים נעיר על נקודה מעניינת בכתבי הרמב"ם בהקשר זה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר יסודות בקידוש החודש – עם וארץ בשיעור זה נעסוק במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בנוגע לקידוש החודש: האם יש לקדש את החודש דווקא בארץ ישראל (רמב"ם) או לא (רמב"ן), האם יש לקדש את החודש דווקא בית דין גדול/סמוך (רמב"ם) או כל בית דין של שלושה (רמב"ן). נבהיר מחלוקת זו דרך דברי ראשונים ואחרונים ובהסתמך על חלוקת הרי"ד בין הציויים המוטלים על בית דין הגדול כלשעצמם, לחיובים אותם הם מבצעים רק מכוח היותם שלוחי כנסת ישראל. חלוקה זו תבהיר אף את עמדת הרמב"ם ביחס למחלוקת ההיסטורית בין 'בן מאיר' לבין הרס"ג ביחס לקידוש החודש. בסיום השיעור, נעסוק בהבהרת הרא"ל מדוע ארץ ישראל הנה קריטית לבניית קידוש החודש, לדעת הרמב"ם.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב הקדמה לספר נשים בשיעור זה נעסוק בהבהרת הפסוק אותו מביא הרמב"ם בפתיחת ספר נשים. הבהרת הפסוק, תאפשר לנו לבחון את תפיסת הנישואין היהודית (תפיסה של חובות וזכויות) אל מול התפיסה הליברלית הרווחת כיום (תפיסת הנישואין כחוזה משפטי מאפשר ובחירי), והדגשת הערכים הקיימים בבסיסה של הראשונה. בסיום השיעור, נדגיש את הפער בין סדר ההלכות של רבי לסדר ההלכות של הרמב"ם, ואת הסיבה לשינויו של הרמב"ם מסדר המשניות
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מהות ומשמעות בקידושין ונישואין השיעור עוסק בבחינת המרכיבים השונים בנישואים בישראל אל מול נישואי אומות העולם. על מנת להבהיר את עמדת הרמב"ם בנושא זה, השיעור פותח בניסיון לבחון את ההפרדה בין המרכיבים: נישואים ללא קידושין בישראל (נישואין אזרחיים), וגירושין ללא גט באומות העולם (גירושין אזרחיים). במהלך השיעור, מובאות עמדות שונות לגבי נישואין אזרחיים: עמדת הרוגצ'ובר ועמדת הרב הענקין, ומתוכן מתארים הקטגוריות בהם ניתן להמשיג את חידוש התורה בקידושין כמוקד הקדושה או כשלב משפטי מכונן. בסיום השיעור מובאות מספר נ"מ הלכתיות ולמדניות להבנות אלו.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב דעת בקידושין מאמרנו יתחלק לשלושה חלקים ראשית נפתח בשאלה מדוע נישואין בכפייה תופסים מן התורה בגבר ובאישה, משם נמשיך לשאלה מדוע נישואין בכפייה מועילים אצל אישה מן התורה ומדוע הפקיעום. לאחר מכאן נבדוק מדוע נישואין בכפייה אצל הגבר תופסים ולא מצאנו תקנת חכמים הפועלת לטובת הגבר. נחתום את הדיון במקרה בו שני בני הזוג נשיאו מתוך כפייה. אגב אורחה נעסוק בשתי שאלות בהם המציאות המשתנה מעמידה אתגרים מעניינים בפני הפוסקים: באיזו מידה האומדנא כי 'תב למיטב תן דו מלמיטב ארמלהו' מושפעת מרוחות הדור והתקופה, והשנייה האם ניתן להפקיע קידושין כאשר כפו את הבעל לקדש והדברים הם בבחינת הם עשו 'שלא כהגון'
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר כתיבה בגט ובשבת השבוע נעסוק בקצרה ביחס שבין הגדרת כתיבה במלאכות שבת ובין הגדרתה לצורך כתיבת גט. השאלה היסודית העולה במסגרת עיון זה היא האם ההגדרות שוות בשני התחומים, שהרי בפשטות בשניהם ישנו צורך בכתיבה בעלת משמעות הלכתית הקיימת לאורך זמן. במרכז השיעור נעסוק בהסבר דברי הרמב"ם אשר לא ברור האם ועד כמה השווה בין הלכות אלו, והאם ישנה הפרדה בין החומר הרושם (הדיו) לבין המצע עליו רושמים.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב על שאסר לנו אכילת בשר בלא שחיטה שיעור זה יעסוק בשאלה באיזו מידה שחיטה היא מצווה חיובית או דבר רשות, נעסוק בשיטת הגרי"ד סולוביציק אשר הגדיר את השחיטה 'כמתיר' ונשווה אותה לגישתו של הט"ז. דיון בשיטות האחרונים יוביל אותנו לדיון נוסף מה היחס בין איסור נבלה למצוות השחיטה. לסיום, נבחן כיצד שאלות הלכתיות בהגדרת מצוות השחיטה משקפות שתי תפיסות שונות בשאלה המהותית מהי הדרך הראויה בה אדם יעלה על שולחנו בשר.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב אם יש לך כנפי רוח - עיון בטעמיה של מצות כיסוי הדם והשוואתה למצוות הקבורה בשיעור זה ננסה לעמוד על טעמיה של מצוות כיסוי הדם כפי שהם מופיעים בדברי הראשונים. נראה כי קיימים שתי הנמקות מרכזיות לכיסוי הדם – הראשונה הוא יחס של כבוד לנפש הבהמה, והשנייה הוא הרצון להרחיק את האדם מדם הבהמה. הנמקות אלו באות לידי ביטוי בטעמי המצווה כפי שהם נזכרים בדברי הראשונים והאחרונים וכן גם בחלק מפרטי הלכות כפי שנראה לקמן. בסיום דברינו נערוך השוואה בין מצוות כיסוי למצוות הקבורה שתי מצוות העוסקת בשלב של ניתוק הנפש מן הגוף.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מסורת וסימנים בשיעור זה נעסוק בזיהוי כשרות בעופות, חיות ובהמות החל ממקורות הרמב"ם עד פולמוסי ימינו. השאלות ההלכתיות העיקריות נוגעות ליחס בין הסימנים והמסורת כלפי מיני בעלי חיים שלא היו מוכרים בעבר.

עמודים