בשבתך
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר הלכה ומציאות במאכלות אסורות – מליחה וטריפות בנושאים רבים בהלכה שאלת המפתח היא האם הדיון הוא מציאותי או הלכתי. הבירור הנגזר משאלה זו הוא האם דרך קבלת ההחלטות ההלכתית צריכה להיות בכלים שבוחנים את המציאות תוך שימוש בעזרתם של בעלי מקצוע, או שמדובר על שאלה הלכתית הנקבעת לפי כלים וקריטריונים המצויים בעולם ההלכה. השבוע נעסוק בקצרה בשני נושאים שבהם ההלכה במקורה נובעת ונקבעת לאור המציאות. למרות זאת, השאלות ההלכתיות בפועל הופכות להיות שאלות הלכתיות לפחות לחלק מהגישות, והן נקבעות ללא קשר למציאות כפי שהיא לפנינו.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב מבוא לספר הפלאה : נעסוק בתיחום עולם ההפלאה (מטרתו כשימור רגעי שיא או שפל), בהגדרתו (חיוב באמירה או אמירה כחיוב), בתפיסת החלקים השונים שבו וההבדלים בין מרכיביו השונים (מהו ההבדל העקרוני בין נדר לשבועה), ובניסיון לעמוד על המוטיבציה של האדם הנודר או הנשבע. בסיום המאמר, נבהיר מעט את המבנה של הספר ממעוף הציפור.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר בכל לשון? שיעור בענייני לשון השבועה בשיעור השבוע נעסוק בשאלת קיום מצוות באמירה ובכתיבה בלשונות לועזיים. אנו נעסוק בנושא זה בהקשר לפסיקת הרמב"ם בענייני שבועה. נעסוק בשאלה האם יש צורך להבין את לשון הנדר או השבועה, ונקביל את דיני ההפלאה לדינים אחרים בהם ישנה חשיבות לאמירה (כגון: קריאת שמע), אשר יסודם במשנה בסוטה פרק ז' 'אלו נאמרים בכל לשון'. ננסה לעמוד על שתי הגישות המרכזיות גישתו של הרמב"ם המדגישה את המשמעות וההבנה העוברת דרך השפה לעומת גישת המקובלים המדגישה את השפה כשלעצמה - כלשון הקודש וכשפת הנביאים. בסיום השיעור, נציין את המחלוקת בפוסקים, ואת הפולמוס שהתקיים בנושא עם היווסדות תנועת הרפורמה בגרמניה
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב היתר נדרים פורחים באוויר ואין להם על מה שיסמוכו כפי שתואר בשיעור הפתיחה לספר הפלאה, מקורם של מעשי ההפלאה השונים נובע מזמני התרוממות הנפש, בהם האדם מרגיש כי עליו להגיב למציאות. מעשה ההפלאה הוא הדרך לתת תוקף לתגובה אנושית זו. בחלוף הזמן, כאשר מתפוגגים ענני ההתרגשות חייב האדם להתמודד עם השלכות מעשיו ניתן לו מוצא – הוא יכול ללכת אל החכם, ולעשות התרת נדרים ושבועות. בשיעור זה נעסוק באופן ההתרה ובהגדרותיה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר נזירות כאשר אנו משווים את המקומות השונים בהם הרמב"ם התייחס למעמד הנזירות, עולה לפנינו סתירה בדבריו. לאור סתירה זו, עלינו לבחון האם קיים מושג של נזיר אידיאלי והאם התורה מאפשרת לאדם להיות נזיר או שמא מדובר על אפשרות שהיא כלל אינה רצויה.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב 'מן השדה לבית' – הסדר הענייני של ספר זרעים במשנה תורה בשיעור זה נעמוד על הסדר והמבנה של ספר זרעים, תוך הקבלתו לסדר ולמבנה שבספר המצוות ולהיגיון הבסיסי של דיני זרעים כפי שהוא מופיע במורה הנבוכים.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר כלאים – הרכבה הכלאה וגנטיקה בשיעור השבוע נתמקד בדין כלאי האילן ונבחן את גדר איסורו - תוך שימת לב לשאלה כיצד יש להתייחס למינים השונים המתחדשים בימינו. נבחן את שיטת הרמב"ם ונעיר לגבי המקומות בהם חלקו על שיטתו (בדגש על הרכבת ירק בירק, איסור קיום של כלאי אילן, והרכבת אילן פרי על אילן סרק). במהלך הדברים נשווה בין כלאי אילן לסוגי כלאיים אחרים. כמו כן, נעסוק במחלוקת האחרונים בדין האבקה והכלאה, ונקשור מחלוקת זו למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בדבר טעמו של איסור כלאים.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב בין צדקה אקטיבית לצדקה פאסיבית - פתיחה למתנות עניים במאמר זה ננסה לעמוד על היחס שבין מתנות העניים (לקט שכחה פאה פרט עוללות ומעשר עני) למצוות הצדקה. נאפיין על קצה המזלג את תפקידם של מתנות העניים ומהו אופי חיוב הנתינה שלהם. בנוסף, נגדיר מהי המשמעות של נתינה ללא טובת הנאה מבחינה עקרונית, נאפיין מדוע ספק לקט – לקט, ונבהיר כיצד מצוות מתנות עניים משקפת את התרבות יהודית בטקס קבלת מצוות בגירות.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב 'והנלווה עליהם כאחים' יחסי יהודים-נוכרים לאור הלכות צדקה בשיעור זה נדון במעלתה של מצוות הצדקה על שאר המצוות, ונעסוק בשאלה מדוע חרג הרמב"ם ממנהגו וייחד פרק שלם בהלכות מתנות עניים לענייני האגדה המתארים את מעלתה של מצוות הצדקה. בהמשך השיעור, נביא את תשובות הרמב"ם והרמב"ן ביחס לקשר בין מצוות הצדקה לאמונה ביחוד ובבורא יתברך. בחלקו האחרון של השיעור נעסוק בשאלה כיצד תפיסת זו של מצוות הצדקה השפיעה על אופי מתן הצדקה לנוכרים, נביא את הפרשנויות השונות למונח דרכי שלום כפי שזה בא לידי ביטוי בהלכות מתנות עניים ובהלכות מלכים.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מעמד תרומות ומעשרות בשיעור זה נעסוק בתוקף דין התרומות והמעשרות בזמן הזה. נבחין בין קדושת הארץ לקדושת חו"ל, ונתמקד בתנאי אותו מחדש הרמב"ם (וחלוק עליו הראב"ד בדבר) – 'ביאת כולכם'. נראה כי תנאי זה מהפך את דין תרו"מ בזמן הזה, וננסה לתרץ חמש מקומות בהם נראה שהרמב"ם התייחס לתרו"מ ולחלה כדאו'.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר קדושת הארץ בשיעור זה נעסוק באפיון עמדת הרמב"ם ביחס לקדושת ארץ ישראל. נבהיר את החלוקה בין קדושה ראשונה לקדושה שנייה ואת תפיסת הרמב"ם את הפער בין כיבוש רבים, כיבוש יחיד וקדושת ירושלים. כמו כן, השיעור מסביר את החלוקה בין 'שם ארץ ישראל' ו'קדושת ארץ ישראל', ומביא את ההסברים השונים של האחרונים לקדושת סוריה ולמעמד כיבוש יחיד.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר מעשר ראשון ושני כידוע ישנם שני סוגי מעשרות: מעשר ראשון ומעשר שני. מעשר ראשון ניתן ללויים, ולאחר הנתינה הוא אינו מוגדר כקודש אל כחולין. מעשר שני, המופרש בשנים א,ב,ד,ה למחזור המעשרות, מצריך אכילה נאכל בטהרה בירושלים והוא מוגדר כקודש. בראשית השיעור נעמוד על מעמד מעשר ראשון כחולין בשיטת הרמב"ם ולאחר מכן נדון במספר שאלות הלכתיות בנוגע למעשר שני בימינו.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב הפרשה תרומות ומעשרות במסגרת מסחרית – 'מפני מה חרבו חנויות של בית הינו' בשיעור זה נבחן מהי מעמדה של מצוות תרומות מעשרות בעולם המסחרי בו אנו חיים. מן הכתובים מצטייר כי מצוות הפרשת תרומ"ע היא מצווה הקשור באופן הדוק למגדלים - 'עשר תעשר תבואת זרעך' (דברים יד, כב) אולם בעולם המסחרי בו אנו חיים מעטים הם המגדלים את צריכתם האישית, ורובנו ככולנו קונים אותה בשווקים ובמרכולים. תופעה זו, כפי שנראה כבר התקיימה בימי חז"ל, אשר תקנו כי פירות שגודלו לצרכים מסחריים חייבים בתרומ"ע. שלושה גדרים קבעה המשנה בריש מסכת מעשרות כדי לחייב פרי בהפרשה; אחד מן הגדרים הוא גדר 'נשמר' בשיעור זה נעסוק במהות גדר 'נשמר' – לפיו רק לפירות עם בעלים יש חיוב הפרשה, לאחר מכן נעסוק בפירות הפקר ובמהותו של פטור לקוח.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר חלק בארץ ישראל בשיעור השבוע נעסוק בשאלה למי יש חלק בארץ ישראל, ונבחן כיצד שאלה זו משפיעה על מצוות שונות. נעסוק במעמד גרים, נשים, כהנים ולווים לאור פסקי הרמב"ם בנוגע לווידוי מעשרות והבאת ביכורים. נסקור מספר הסברים לשיטת הרמב"ם ונבחן לאורם את היחס בין נחלת הארץ על ידי גרים, נשים, כהנים ולויים.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב 'מכניס אדם תבואה במוץ שלה' - הערמה בתורמ"ע בין מעקף הלכתי לניתוב תוצר הלכתי בבואנו לדון באופני הערמה בתרומות ומעשרות עלינו להבחין בין מספר שאלות מרכזיות. הראשונה היא שאלה מתחום תורת המשפט והיא עוסקת בשאלת הלגיטימציה – מהי, למעשה, הלגיטימציה 'להערים' על הלכה. השנייה עוסקת באפיון ובהגדרת המנגנון של ה'הערמה'. בשיעור זה נעסוק במנגנוני ההערמה השונים בתרומות ומעשרות ובשיעור הבא אי"ה נעסוק בשאלת הלגיטימיות של ההערמה עצמה.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב לאבוכון דבשמיא לא יהיתון אלא לי האם קיימת מצווה לחייב פירות בתרומות ומעשרות בשיעור הקודם הובהר כי הפיכתו של המשאב החקלאי (חיטה בשדה, גפנים וזיתים בכרם) לתוצר חקלאי (דגן, תירוש, יצהר) הוא גם התהליך אשר מחייב מבחינה הלכתית את הפירות בתרומות ומעשרות. בדברי חז"ל, אנו מוצאים שתי מגמות סותרות ביחס לתהליך החיוב, יש חכמים, כרבי עקיבא וחבריו שהיו נוהגים להשתדל להתחייב במצווה ויש אשר נמענו ממנה. בשיעור הנוכחי נעסוק בהבהרת המוטיבציות המתבטאות בשתי מגמות אלה, תוך התייחסות למשמעות שהן מעניקות לקיום מצוות תרומות ומעשרות בכלל, ובזמן הזה בפרט.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב מעמד חצר לעניין מעשר בשיעור זה נעסוק בענייני חצר לעניין קביעות מעשר. כפי שתואר בשיעורים הקודמים: מן התורה, חיוב מעשרות מתחיל עם הכנסת הפירות לבית. נשאלת השאלה מה מעמדה של חצר ? בשיעור זה נעסוק במעמד החצר באמצעות בירור דברי המשנה במסכת מעשרות (ג, ד) לפיה חצר קובעת למעשרות. ברם, כפי שנראה, נחלקו האמוראים האם חיוב זה הוא מן התורה. מחלוקת אשר גלשה גם לרבותינו הראשונים. במוקד השיעור נעסוק בפסיקותיו הסותרות לכאורה של הרמב"ם. בשולי הדברים נעמוד על המשמעות המשפטית והרוחנית של מעמד החצר והבית כמקומות בהם ניתנה לאדם הרשות והחובה לקבוע מה יכנס לתוכם.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר ספיחים כאשר מעיינים בפסוקים המתארים את איסורי השביעית, אנו מוצאים כי אמנם אסור לעבוד בקרקע בשביעית אך אין איסור לאכול את פירות הארץ. למרות זאת אנו מוצאים שהלכה למעשה ישנו איסור לאכול את התבואה ואת גידולי השדה גם במידה ולא נעשתה עבודה בשביעית. איסור זה נובע מדין 'ספיחים'. בשיעור זה ננסה לסקור בקצרה את מקורות האיסור, את שיטת הרמב"ם בנושא ואת ההשלכות ההלכתיות לימינו. נעמוד על מחלוקת הגרש"ז אוירבעך ותלמידי החזון איש בביאור שיטת הר"ש הרמב"ם והרמב"ן באיסור ספיחים, ובקולא שהובאה בשם החזו"א בעניין שדות גדולים ובעניין גידולים שהחלו בשנה השישית.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב שאלו שלום ירושלים – הקדמה לספר עבודה נעסוק בביאור הסדר שסידר רבי את סדר קודשים, בעקבות ביאור הרמב"ם ובהשוואה לסדר המופיע בתורה. נעמיד אל הסדר של המשנה את הסדר של 'משנה תורה', ונעמוד על ההבדלים העקרוניים שבין שני החיבורים דרך הבדל זה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר קדושת ירושלים נעסוק בביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד ביחס לקדושת ירושלים והמקדש – 'קדושה ראשונה האם קידשה לשעתה או קידשה לעתיד לבוא'. נעסוק בביאור ר' חיים מבריסק ובביאור הרב קוק למחלוקת זו.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר ארון העדות ארון העדות מסמל את מרכז בית המקדש. לוחות הברית הטמונים בו, העובדה שאין בו עבודה פונקציונאלית מעבודת המקדש והימצאותו בתוך קודש הקדשים נותנים לו מעמד מיוחד. בשיעור זה נסקור מספר הלכות ועקרונות שעולים בהקשר של הארון בדברי הרמב"ם ונבחן לאור כך יסודות במהות בבית המקדש ובמה שהארון מסמל.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב בין כלי קודש לרוח הקודש בשיעור לקמן נעסוק במשמעויות הרוחניות והפוליטיות של פעולת המשיחה כפי שהן באות לידי ביטוי הלכות כלי המקדש לרמב"ם. נפתח במקראות העוסקים בהקמת המשכן אשר מתארות את פעולת המשיחה, משם נעבור לאופן הצגת הדברים בהלכות כלי מקדש ונראה כיצד התפיסה המקראית שהכהונה היא גורל ולא שררה העוברת בירושה באה לידי ביטוי בהלכות משיחה ובהבדל שבין משיחת כהנים למלכים. בסיום הדברים, נראה כיצד הבחנה זו משתלבת כחוט השני בתפיסתו של הרמב"ם את המטרה הרוחנית שאדם צריך להציב לעצמו בעבודת ה'.
שיעורי טקסט הרב אהרן ליכטנשטיין עלייה להר הבית בימינו עלייה להר הבית היא נושא טעון במקצת. בשיעור זה נעמוד על ההיבטים ההלכתיים בלבד, ולא על שאר ההיבטים אשר אין לזלזל בחשיבותם. את נושא העלייה להר הבית בזמננו ניתן לחלק לשתי שאלות שונות: 1. האם קיים איסור כלשהו לעלות להר הבית? 2. במידה ויש איסור שכזה, באילו הגבלות, אם בכלל, ניתן בכל זאת לעלות להר הבית. באופן כללי, קיימים מספר שאלות ודיונים על הר הבית ומקום המקדש. אזור המקדש מתחלק לכמה אזורים: קודש הקדשים, ההיכל והר הבית. חלוקה זו היא חלוקה מדאורייתא, כאשר בין ההיכל להר הבית ישנה חלוקה פנימית לאזורים, חלוקה ברמת הדרבנן. כמובן שככל שאזור קדוש יותר - הכניסה אליו חמורה יותר, גם בלי קשר לשאלות טומאה וטהרה. בשיעור ננסה לעמוד על חלוקות אלה, ולהתייחס לשאלת העלייה בפועל לאיזורים השונים בזמן הזה.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר כוהנים ובגדי כהונה הרמב"ם מבין שיש קדושה מיוחדת בכוהנים בעקבות בחירתם על ידי ה', ותוקפה מהתורה. התוספות חולקים על הבנה זו, וסוברים שהקדימות היא מדרבנן ולא מהתורה...
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב איסור הקרבת קרבנות בעלי מומים של גויים- מקין והבל לקמצא ובר קמצא בשיעור זה נעסוק באופי איסור הקרבת קרבן בעל מום של גוי, והשאלות העומדות במרכזו הן מעמד קרבן גוי והבנת פסול קרבן בעל מום. את השיעור ינחו שני סיפורים הקשורים לקרבו בעל מום – סיפור קין והבל וסיפור קמצא ובר קמצא.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר בית חוניו בשיעור זה נעסוק בבית חוניו, מקום אשר הוקם במצרים ובו הקריבו קרבנות לה' בימי בית שני. נסקור את המסורות לגבי נסיבות הקמתו, ונראה את יחס חז"ל אליו ואת הבעיות ההלכתיות שהוא מעורר.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר "ממחרת השבת" בשיעור זה נעסוק במחלוקת הפרושים והבייתוסים בשאלת פירוש המילה "השבת" אשר מופיעה בביטוי "ממחרת השבת" (ויקרא, כ"ג, טו) לגבי ספירת העומר וקצירת העומר. השיעור יתמקד בסוגיית הגמרא בעניין (מנחות סה. - סו.) ובדברי הרמב"ם בנושא.
שיעורי טקסט הרב אוהד פיקסלר ספירת העומר בשיעור זה נעסוק במספר נקודות בנוגע לספירת העומר לאור דברי הרמב"ם בנושא: תוקף המצווה בימינו, ספירה בלילה, חיוב נשים בספירת העומר ומצווה אחת לכל הספירה או מצווה בכל יום. בסוף השיעור נתמקד במטרת הספירה ובמהותה.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב המקדש האבוד - איסור העלאת חוץ בשיעור זה נעסוק באיסור העלאת חוץ, דהיינו איסור הקרבה של קדשים מחוץ למקדש, מן המקורות בפרשות 'אחרי מות' ו'ראה' ועד הלכה למעשה. בתורה ניתן לראות שני טעמים לאיסור: בפרשת 'אחרי מות' עולה שטעם האיסור הוא הרחקה מעבודה זרה, ובפרשת 'ראה' נראה שמטרת האיסור היא מניעת פגיעה בקודש. לאחר מכן נעסוק בדעה המצדיקה הלכתית את קיומו של 'בית חוניו', מקום במצרים בו הקריבו קרבנות בתקופת בית שני.
שיעורי טקסט הרב אביעד ברטוב חיטוי זכירה וברית - פתיחה לספר קורבנות בשיעור זה נתמקד במאפייניו הייחודים של קורבן פסח - חיטוי זכירה ברית. הבנת מאפיינים אלו תסייע לנו לפתור את השאלה מדוע הרמב"ם בחר להפריד את הלכות פסח ובכורות מהקורבנות המופיעים בספר עבודה.

עמודים