גמרא כתובות
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן הקדמה - בעניין כתובה דאורייתא או דרבנן האם חיובה של הכתובה הוא מדאורייתא או מדרבנן? עיון בשיטות השונות, ובעיקר בשיטת הרמב"ם באמצעות חלוקה בין עקרון הכתובה לבין פרטי דיניה.
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ב. - הגיע זמן ולא נישאו אם הגיע הזמן שנקבע לנישואין ובני הזוג לא נישאו - הבעל חייב במזונות ארוסתו. מה קורה אם הם לא נישאו מחמת אונס? מהו אופי תשלום המזונות במקרה זה: האם זהו קנס, התחייבות או החלת חלק מחובות הבעל לאשתו? מה בדיוק חייב הבעל לשלם במקרה זה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ב: - אונס בגיטין הגמרא מתלבטת האם יש טענת אונס בתנאֵי גיטין או לא. מהו ההיגיון בדעה ש"יש אונס בגיטין"? השיעור מציע שלוש אפשרויות: אומדנא של דעת המגרש, מעשה באונס אינו מתייחס לעושה אותו, או התנאי הוא תנאי מיוחד שאינו מתקיים באונס.
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ג. - אפקעינהו רבנן לקידושייהו השיעור עוסק ביסוד הדין של "אפקעינהו", ובשאלה כיצד יכולים חכמים לבטל קידושין דאורייתא. כמו כן, השיעור עוסק בהבדל שבין קידושי כסף לבין קידושי ביאה, ובאפשרות לטהר ממזרים באמצעות "אפקעינהו".
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ג: - ולדרוש להו דאונס שרי השיעור עוסק בחובת מסירות הנפש בשלוש העבירות החמורות ובפרהסיא. עיקר השיעור דן בשיטת בעל המאור, שאין צורך למסור את הנפש על "הנאת עצמם".
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ג: - אבילות בשבעת ימי המשתה האם מצוַת האבילות היא מדאורייתא או מדרבנן? לפי השיטה שמצווה זו דאורייתא - כיצד היא נדחית מפני שמחת החתונה? השיעור עוסק בשאלה זו, וכן בשאלה ממתי מתחילה האבילות: מרגע המיתה או מרגע הקבורה.
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ה: - מקלקל בחבורה כמבוא לסוגיית עשיית חבורה בשבת, השיעור עוסק בכמה מעקרונות דיני המלאכה בשבת: דבר שאינו מתכוון, מתעסק, מלאכה שאינה צריכה לגופה ופסיק רישא.
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ז. - מתוך שהותרה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך מהו יסוד ההיתר של "מתוך שהותרה לצורך - הותרה נמי שלא לצורך"? האם ביו"ט הותר לעשות מלאכות אוכל נפש, או נאסר לעשות מלאכות עבודה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ז. - ברכת חתנים מהי מהות הברכה שמברכים תחת החופה? האם שבע הברכות קשורות לסעודה, או שיש להן מעמד עצמאי? מהי מטרת אמירתן? מה תפקידם של ה'פנים החדשות'?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ט. - נאמנות הבעל לאסור עליו את אשתו המאמר עוסק בדין "שוויא אנפשיה חתיכה דאיסורא". כיצד יכול האדם להחיל על עצמו איסורים חדשים? האם יש פה עדות מצומצמת, החלת נדר או נאמנות מסוג אחר? האם בית הדין חייב למנוע מהאדם לעבור על איסור כזה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן ט. - ספק ספיקא מה היסוד של דין "ספק ספיקא"? האם יסוד הדין הוא רוב סטטיסטי או "רוב אפשרויות"? האם רוב רק מכריע בספקות או מברר את המציאות? מדוע לא מתייחסים בסוגייתנו לחזקת ההיתר של האישה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן י: - מוחזקות בכתובה האם לאחר הגירושין הבעל נחשב למוחזק בממון, או האישה - שבידה הכתובה - נחשבת למוחזקת? האם דיני הכתובה זהים לדיני השטרות הרגילים?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן יא. - גר קטן כיצד ניתן לגייר קטנים? כיצד ניתן להשתמש בעיקרון של 'זכין לאדם שלא בפניו'? האם יש משמעות לגרות בלי קבלת עול מצוות? האם הקטן הוא גר מדאורייתא או רק מדרבנן?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן יא: - כתובת מנה ומאתיים חכמים תיקנו שבתולה - כתובתה מאתיים, ובעולה - כתובתה מנה. מהי הגדרת בתולה? האם הקריטריון הוא פיזי או אישותי? מדוע הבחינו כך חכמים בין בתולה לבין בעולה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן יב: - ברי ושמא ישנה דעה שלפיה "ברי ושמא - ברי עדיף". מהו ההיגיון בשיטה זו? האם עדיפות טענת ה"ברי" מבוססת על נאמנות מוחלטת או על דין אחר? האם ניתן לגבור על חזקת ממון באמצעות טענת ברי בצירוף טענה נוספת (כגון מיגו)?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן יג. - משנת ראוה מדברת משנת "ראוה מדברת" עוסקת ביסודות דיני החזקה.
שיעורי טקסט הרב ברוך גיגי יג: - המכשיר בה, מכשיר בבִתה האם חזקת כשרות של אישה יכולה להיות משמעותית גם לבתה? הסוגייה עוסקת בשאלה זו, ומעלה את השאלה העקרונית יותר: האם חזקתו של אדם אחד יכולה להועיל לאדם אחר?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן יד. - אלמנת עיסה מי נחשבת ל"אלמנת עיסה"? מה דינה של אלמנה זו? הדיון בסוגייה זו כרוך בשאלות של חזקה, רוב, ספק ספיקא, והעיקרון של "מעלה עשו ביוחסין".
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן טו. - רוב וקבוע מתי מכריעים על פי הרוב, ומתי המיעוט נחשב ל'קבוע' שאינו בטל ברוב?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן מו: - זכויות האב בבתו אילו זכויות יש לאב בבתו? מהיכן נלמדים זכויות אלו? התשובות לשאלות אלו נעוצות בעיון בסוגיית קבלת גט ע"י האב עבור בתו.
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן מז. - הבא לפדות את אשתו להלכה אנו פוסקים שאישה יכולה לומר "איני ניזונת ואיני עושה", לקבל את מעשי ידיה ולוותר על מזונותיה. האם אישה יכולה להתנות לקבל את פירות נכסיה ולוותר על פדיונה? מה ההבדל בין תקנת המזונות לבין תקנת הפדיון? האם "תיקנו פרקונה תחת פירותיה" לטובת הבעל או לטובת האישה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן מח. - עולה עמו ואינה יורדת עמו הגמרא קובעת שרמת חייה של האישה צריכים לעלות בעקבות נישואיה, ולא לרדת. האם תנאי זה חל גם לאחר מיתתה של האישה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן מח: - מסר האב לשלוחי הבעל מה מעמדה של נערה שנמסרה לבעל (או לשלוחיו) אך עדיין לא נכנסה לחופה? לאילו דברים היא נחשבת ארוסה, ולאילו דברים היא נחשבת נשואה?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן מט. - חיוב האב במזונות ילדיו האם האב חייב במזונות ילדיו? האם יש הבדל בין ילדים מתחת לגיל שש לבין ילדים מעל גיל זה? האם בית הדין יכול לכפות את האב לשלם את המזונות? האם כופים על מצוות עשה שמתן שכרן בצדן?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן נ: - חיוב פרנסה לפי דין תורה, רק הבנים יורשים את אביהם. בנים אלו חייבים לדאוג לצורכי הבנות, ולכן הם חייבים במזונותיהן ובפרנסתן. מהי ההגדרה של פרנסה? האם אפשר לגבות את הפרנסה גם ממטלטלין? האם "שמין בדעת האב"?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן נא. - כתובה כתנאי בית דין השיעור עוסק במחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה בדבר יכולת האישה למחול על כתובתה. מהו מעמד הכתובה במסגרת חיי הנישואין?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן נא: - תחילתו באונס וסופו ברצון רבא ואבוה דשמואל נחלקו בדבר אישה שנאנסה - האם היא אסורה על בעלה שמא תחילתה הייתה באונס וסופה ברצון, או שהיא מותרת לו אפילו אם היא הביעה את רצונה לאונס באמצעו משום "יצר אלבשה". מהם היסודות של מחלוקת זו?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן נב. - פדיון אשת כהן חז"ל תיקנו שהבעל חייב לפדות את אשתו אם נשבתה. האם יש הבדל מהותי בין ישראל הפודה את אשתו לבין כהן הפודה את אשתו (שהיא אסורה עליו אחרי פדיונה)? האם גם ישראל חייב לפדות את אשתו אם היא נאסרה עליו?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן נב: - חיוב פדיון חכמים קבעו שהבעל חייב לפדות את אשתו אפילו יותר מכדי דמיה ויותר מדמי כתובתה, אך חילקו בין הפדיון הראשון לבין הפדיון השני. מה ההבדל בין הפדיונות השונים? האם ניתן ללמוד מכך על אופי חיוב הפדיון?
שיעורי טקסט הרב יאיר קאהן נג. - חיוב קבורה חכמים תיקנו לאישה את קבורתה תחת כתובתה. האם חיוב הקבורה מוטל על היורשים? האם הקרובים חייבים להתעסק בקבורה גם אם הם אינם יורשים את האישה? ובכלל - האם חיוב הקבורה הוא מדאורייתא או מדרבנן?

עמודים