הלכות שמיטה
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 1 - השמיטה בתורה במהלך השנה הקרובה נעסוק בלימוד הלכותיה של שנת השמיטה, מן המקורות ועד ההלכה למעשה. אולם, קודם שנצלול אל ים ההלכה בתחום זה, נקדיש שני שיעורים לבחינת מצוות השמיטה ומטרותיה באופן כללי. השיעור הראשון יעסוק בלימוד הפרשיות בתורה העוסקות בשמיטה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 2 - טעמי השמיטה נדמה שאין מצווה שזכתה לעיסוק כל כך מרובה בטעמיה ורעיונותיה כמצוות השמיטה. ראשונים ואחרונים מצאו בה משמעויות שונות ומגוונות, וספרים שלמים נכתבו אודות הערכים העומדים מאחוריה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 3 - מצוות השמיטה את עיוננו בהלכות השמיטה נפתח בסקירה ראשונית של המצוות השונות הנוגעות לשנה זו. בהמשך השיעור, ובשיעורים הבאים, נרחיב יותר לגבי כל אחת מאותן מצוות.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 4 - גדרי זריעה וזמירה כפי שראינו בשיעור הקודם, נפסק להלכה כדעת הסוברים, שהתורה האריכה בלשונה והזכירה גם זריעה וגם זמירה, כדי לומר שאין איסור אלא במלאכות אלו, ולא במלאכות אחרות . כעת נברר מה בדיוק נכלל בגדר 'זריעה' ו'זמירה'.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 5 - איסורי עשה בשביעית האם שאר הפעולות החקלאיות - מלבד זריעה, זמירה, קצירה ובצירה - אסורות רק מדרבנן או שמא ישנן פעולות נוספות האסורות מן התורה, אלא שאיסורן הוא ברמה נמוכה יותר: לא ברמה של 'לא תעשה', אלא ברמה של 'לאו הבא מכלל עשה'? האם שביתת הארץ היא אחד מאיסורים אלו? האם חרישה היא כזו? איזה סוג חרישה נאסרה? האם יש מקום להקל בחרישה במקום הפסד?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 6 - שביתת הארץ על מי מוטלת הדרישה לדאוג שהארץ תשבות, והאם שביתת הארץ נפגעת כאשר היא נעבדת ע"י אישים שאינם מצֻווים על השמיטה? האם רק בעל השדה הוא זה שחייב בשביתת הארץ, או שמא הוא חייב למנוע גם מאחרים לעבוד בשדהו? האם יכול גוי לעבוד בשדהו של יהודי בשמיטה? כיצד נפסק להלכה בשאלה זו? האם שאלה זו עולה גם לגבי גינת בית משותף? לפי הדעה שאדם מבטל את שביתת הארץ כאשר גוי עובד באדמתו, האם הוא עובר על האיסור כאשר אדמתו מבצעת מלאכות מעצמה?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 7 - חממות ועציצים הירושלמי עוסק באילן הגדל בתוך בית...
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 8 - מלאכות דרבנן בשביעית היום ננסה לברר אילו מלאכות נוספו למעגל האיסור מדרבנן, ובאילו מקרים ניתן להקל בהן.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 9 - תוספת שביעית ישנו דין של 'תוספת שביעית', הקובע שכמה פעולות חקלאיות אסורות כבר בחלקה האחרון של השנה השישית.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 10 - גדרי פירות שביעית שיעורינו עד כה עסקו בדיני השביעית הנוגעים לקרקע ולצמחים המחוברים אליה, וסקרו את הפעולות החקלאיות האסורות והמותרות בשביעית ובתוספת שביעית. היום אנו מתחילים חטיבה חדשה של שיעורים, שאינה מתמקדת בקרקע אלא ביבול.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 11 - הפקרת הפירות המצווה הראשונה המוטלת על בעל השדה ביחס לפירותיו בשמיטה, היא החובה להפקירם.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 12 - איסור קצירה ובצירה האיסור לקצור ולבצור בשנה השביעית נזכר בפרשת בהר.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 13 - שמור, נעבד ואיסור ספיחים ישנם כמה מצבים שבהם פירות השביעית עשויים להיאסר באכילה. שיעורנו היום יעסוק בשלושה מצבים כאלו.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 14 - קדושת שביעית נקדיש שיעור אחד לבחינת מעמדם העקרוני של פירות השביעית, ובמיוחד לטיבו של המושג 'קדושת שביעית', המלווה את ההלכות השונות הנוגעות לפירות.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 15 - הפסד פירות שביעית האיסור להפסיד פירות שביעית נלמד בגמרא בפסחים (נב:) מהפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" - "לאכלה אמר רחמנא, ולא להפסד".
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 16 - עיבוד מזון בשמיטה המשנה קובעת, שניתן להשתמש בפירות השביעית לשימושים שונים, בתנאי שמדובר בדרך שימוש מקובלת באותם פירות.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 17 - דיונים שונים בפירות שביעית שימושים שונים בפירות שביעית, קיום מצווה בפירות שביעית, האכלת בעלי חיים בפירות שביעית, האכלת גויים, הוצאת הפירות לחו"ל
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 18 - מסחר בפירות שביעית (א) המשנה בשביעית (פ"ז, מ"ג) קובעת, שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית...
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 19 - מסחר בפירות שביעית (ב) כפי שראינו בשיעור הקודם, התורה אסרה לסחור בפירות שביעית, אולם התירה למכור אותם במקרים מסויימים, כאשר מדובר בכמות פירות מועטה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 20 - ביעור שביעית התורת כהנים לומדת, שאין להחזיק פירות שביעית בבית, אלא בזמן שהם מצויים לחיה בשדה, אולם משעה שאזלו הפירות מן השדה, יש לכלות גם את הפירות המצויים בבית.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 21 - תרומות ומעשרות בשביעית אחת ההלכות המיוחדות שנאמרו לגבי פירות שביעית, היא פטורם של פירות אלו מהפרשת תרומות ומעשרות.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 22 - מועד שנת השמיטה בשיעורים הקרובים נעסוק בשאלות כלליות יותר הנוגעות לשביעית: מתי והיכן היא חלה, מהו מעמדה בזמן הזה, ועוד. היום נדון בשאלות הנוגעות למועד שנת השמיטה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 23 - שמיטה בזמן הזה במקומות שונים בגמרא ובראשונים נידונה השאלה, מה תוקפם של דיני השמיטה בזמן הזה: האם הם נוהגים מן התורה, מדרבנן, או ממידת חסידות בלבד.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 24 - גבולות הארץ לעניין שביעית החלוקה בין גבולות עולי מצרים לגבולות עולי בבל מבוססת על הדעה שראינו בשיעור הקודם, ש"קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא", כלומר שקדושת הארץ שנוצרה בימי יהושע בטלה עם גלות בבל, ואילו הקדושה שנוצרה בימי עזרא לא פקעה עם הגלות, וממשיכה להתקיים עד היום.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 25 - שביעית בשדה הנכרי בשיעור הקודם התחלנו לעסוק בשאלה, היכן נוהגת מצוות השמיטה. ראינו שהיא נוהגת רק בארץ ישראל, וניסינו לברר אילו מקומות נחשבים 'ארץ ישראל' לעניין זה. כעת נעסוק בפן אחר של השאלה: האם דיני השמיטה נוהגים רק בשדות השייכים ליהודים, או גם בשדות השייכים לנכרים (הכלולים בגבולות הארץ)?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 26 - אוצר בית דין המנגנון המכונה בימינו 'אוצר בית דין' מבוסס על דברי התוספתא...
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 27 - היתר המכירה (א) 'היתר המכירה' נולד לקראת שמיטת תרמ"ט, כאשר היישוב היהודי החדש בארץ ישראל היה בראשית צמיחתו, והשבתת החקלאות לשנה תמימה היתה עלולה לסכן את קיומו...
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 28 - היתר המכירה (ב) בשיעור הקודם התמקדנו בשתי שאלות הנוגעות להיתר המכירה: האם ומתי המכירה מותרת ואין בה משום "לא תחנם", ועד כמה המכירה בכלל מועילה להציל את הקרקע והפירות מאיסורי השביעית. היום נעסוק בשאלות אחרות הנוגעות להיתר זה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 29 - שמיטת כספים שמיטת כספים נוהגת "מקץ שבע שנים", היינו בסיומה של השנה השביעית, והיא כוללת שתי מצוות: מצוות עשה לשמוט את החובות: "שמוט כל בעל משה ידו", ומצוות לא תעשה, האוסרת לתבוע את החובות לאחר שנשמטו...
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי שיעור 30 - פרוזבול פרוזבול הוא תקנת חכמים מסוף ימי הבית השני. לפי פשטות המשנה, מטרת התקנה היתה להציל את המלווים מפני איסור דאורייתא. הדבר נראה תמוה: האם כך היא הדרך הראויה, שכאשר אנשים עוברים בעקביות על איסור דאורייתא, משנים את המצב ההלכתי, כך שהאיסור יפסיק להיות רלוונטי?