דף יומיומי בבא קמא
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק ב - פתיחה למסכת בבא קמא: האיסור להזיק בטרם ניכנס לפרטי חיובי התשלום בנזיקין, נעמוד מעט על שאלה ראשונית: האם יש איסור בגרימת נזק לזולת? אם יש איסור – מה תוקפו ומה מקורו? וכיצד מתכפרת העבֵרה עליו?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק ג - פתיחה למסכת בבא קמא: האיסור להזיק (ב) נמשיך את העיסוק באיסור להזיק: מה היחס בין חיוב התשלום לאיסור להזיק? האם יהיה זה נכון לומר שהאיסור להזיק מעניק לחיובו של המזיק גדרים מסוימים של עונש?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק ט - שמירה ונזיקין `כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו`. מה היחס בין חובת השמירה על חפץ לאחריות עליו בדיני נזיקין?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק טז - על אריות וכלבים האם ניתן לפטור בעליו של אריה מתשלום על בהמות שאכל האריה ברחוב? מה היחס בין דין זה לבין פטור שן ורגל ברשות הרבים? האם מותר בכלל להחזיק חיות מזיקות? ומה באשר להחזקת כלבי מחמד בימינו?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק י - הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות `הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות... כולן פטורין`. מה יסודו של פטור זה? מה יהיה הדין אם אחזו העשרה במקל אחד והמיתו? מה משמעות המילים `נפש תחת נפש` לאופיו של חיוב המיתה ברוצח?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק יז - בתר מעיקרא או בתר תבר מנא `דאמר רבה: זרק כלי מראש הגג, ובא אחר ושברו במקל – פטור`. את מי בא רבה לפטור, ומה יסוד הפטור? האם יש מקום לחייב בנזיקין על פגיעה שאין לה משמעות כלכלית?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק כג - עוד בעניין אשו משום חִציו הגמרא בדף כג ע`א מציינת כנפקא מינה בין `אשו משום חציו` ל`אשו משום ממונו` את חיוב ד' דברים דחובל על נזקי אש. התוספות העירו, שמדברי הגמרא בעמוד הקודם עולה נפקא מינה חמורה יותר: חיוב מיתה ברוצח. מדוע אין חיוב זה מובא כנפקא מינה בין השיטות?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק כד - העדאה מה מהותו של הליך ההעדאה? מה פשר שאלת `לייעודי תורא או לייעודי גברא`? וכיצד מתקשרים דיני העדאת שור לדיני ספקות בהזכרת גשמים?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק ל. - מזיק ברשות "כל אלו שאמרו: מותרין לקלקל ברשות הרבים, אם הזיקו – חייבין לשלם; ורבי יהודה פוטר". מה הזיקה בין ההיתר לבין הפטור בשיטת רבי יהודה? ומה סוברים חכמים?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק ל: - שטר שכתוב בו ריבית נתעכב היום על נושא נוסף מהדף הקודם. רבי מאיר וחכמים נחלקו אם קנסו בשטר שיש בו ריבית, שלא ניתן יהיה לגבות בו גם את הקרן. ברם, כיצד ניתן בכלל להשתמש בשטר זה – כלום אין עדיו פסולים משום שעברו על הלאו `לא תשימון עליו נשך`?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק לז - נזקי הקדש המשנה פוטרת מתשלום אדם ששורו נגח שור של הקדש. האם הפטור הוא רק מנזקי קרן או גם מאבות נזיקין אחרים? האם הפטור נובע מכך שהחפץ הניזוק הוא חפץ קדוש, או מכך שבעליו אינו אדם אלא גבוה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק לח - נזקי גויים מדוע נקנסו הגויים בדיני נזיקין? מה דינם מעיקרא דדינא? ומה מעמד גויים המקיימים שבע מצוות בני נח?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק מד - שור הנסקל נחלקו התנאים בדבר סקילת שור של הפקר. הרמב`ן סבר, שהפסיקה שאף שור כזה חייב סקילה מלמדת, כי חיוב זה אינו ענישה של הבעלים, כי אם של השור עצמו. האם יש דיני נפשות בבעלי חיים?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק מה - שמירת שור תם ושמירת שור מועד במשנה מה ע`ב מובאות שלוש שיטות תנאים בדבר רמת השמירה הפוטרת בשור תם ובשור מועד. הדעה המפתיעה ביותר היא דעת רבי יהודה, שבשור מועד די בשמירה ראויה, ואילו בשור תם נפטרים רק בשמירה מעולה. כיצד ניתן להבין שיטה זו?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק נא - שליחות לדבר עבֵרה בבור הגמרא קובעת שאם אנשים שלחו שליח לכרות בור, הם לא יתחייבו על נזקי הבור, שכן אין שליח לדבר עברה. באיזו עברה מדובר? ומה ניתן ללמוד מסוגיה זו על דין אין שליח לדבר עברה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק נב - מסירת מפתח מסוגייתנו נראה שמסירת מפתח אינה מעשה קניין בבית. האומנם?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק נח - מבריח ארי מנכסי חברו במספר מקומות במסכתנו מוזכר העיקרון שגם כאשר, מטעם זה או אחר, אין חיוב בדיני נזיקין, עדיין יש חובה לשלם לאדם שנהניתי ממנו את שווי ההנאה. גדריו של מחייב זה סבוכים, ופזורים בסוגיות רבות בש`ס, ושתי ההבחנות שמעלה סוגייתנו – שההנאה באה שלא מרצונו של המהנה ואף הסבה לו הפסד – הן נדבך משמעותי בהבנתו. ניגע מעט בנקודות אלו.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק נט - שומה אגב השדה סוגייתנו עוסקת בבירור דין המשנה, שבנזקי שן אין משלמים תמיד את ערך היבול שנאכל, אלא כפי הפגיעה בשדה. ננסה לברר מעט את גדרו של דין זה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק סה - הגוזל חפץ ועלה ערכו הגוזל חפץ ועלה ערכו
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק סו - ייאוש ושינוי השם מדוע אין די בייאוש להקנות את החפץ לגזלן? האם שינוי השם פועל לבדו, או רק ביחד עם ייאוש? ומדוע בכלל קיים מצב שבו הגזלן קונה את החפץ?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק עב - עד זומם למפרע הוא נפסל נחלקו אביי ורבא אם עד זומם נפסל לעדות למפרע – משעת עדותו. הלישנא קמא בגמרא מבארת בדעת רבא, שהעדפת הכת השנייה על פני הכת הראשונה היא חידוש, ו`אין לך בו אלא משעת חידוש ואילך`. כיצד מביאה סברה זו את רבא למסקנתו? ומה חושב אביי?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק עג - הזמת עדות הגנֵבה והטביחה אם עד זומם נפסל למפרע – האם הוא נפסל מסוף מעשה העדות, או שמא כבר מתחילתו? באיזה פסול עוסקת הסוגיה: בפסול הגברא של העד או בפסול החפצא של העדות?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק עט. - חיוב ארבעה וחמישה בהקדשה הסוגיה בדף עט ע`א קובעת שניתן לחייב בארבעה וחמישה על הקדשת הבהמה, מדין מכירה. קביעה זו סותרת לכאורה את הגמרא בדף עו ע`א. ביישוב הסתירה חילקו התוספות בין הקדשה למזבח להקדשה לבדק הבית. מה יסוד החילוק?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק עט: - גנֵבה וגזֵלה מבחינת דיני קנסות, מחמירה התורה עם גנב יותר מאשר עם גזלן. הגמרא מנמקת זאת בכך שהגנב `עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת`. ייתכן שדבר זה משמעותי לשוני המהותי שבין חיובי הגנב וחיובי הגזלן, והוא מתבטא גם בהקשרים נוספים.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק פו - שבת ונזק נחלקו אביי ורבא, האם על חבלה שעתידה להתרפאות משלמים גם תשלומי נזק או רק תשלומי שבת. מה היחס בין שני תשלומים אלו? האם יש לחלק בין חבלה זמנית באדם לחבלה זמנית בבהמה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק פז - החובל בעבד כנעני שלו `החובל בעבד כנעני של אחרים – חייב בכולן... והחובל בעבד כנעני שלו – פטור מכולן`. האם החובל בעבדו עובר על איסור חבלה? האם הוא חייב לרפא את עבדו?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק צג - תשלומין: כשעת הגזלה או כשעת השינוי? `גזל פרה מעוברת וילדה, רחל טעונה וגזזה – משלם דמי פרה העומדת לילד, ודמי רחל העומדת ליגזז... זה הכלל: כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה`. האם יש לשלם את דמי הרחל כשהיו בשעת הגזלה, או כפי דמיה בשעה שהיא עומדת להיגזז (דהיינו עם צמר רב יותר)? הראשונים נחלקו בדבר, ובעיון זה ננסה לנתח את תפיסותיהם, ואת היחס בין סוגיה זו לבין סוגיית שבירתה של חבית גזולה שערכה עלה משעת הגזֵלה (לעיל סה ע`א).
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק צד - וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה' אביי מונה חמישה תנאים הסבורים, לדעתו, ש`שינוי במקומו עומד`, וביניהם רבי אליעזר בן יעקב: `דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר: הרי שגזל סאה של חטין, טחנה, לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך? אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר: 'בוצע ברך נאץ ה' (תהילים י', ג)`. בהמשך דוחה רבא את טענתו של אביי, ומסביר שהבעיה במקרה זה היא מצוה הבאה בעבֵרה. מה משמעות הדבר? ומה משמעותה של הברכה בהקשר זה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק ק - גרמא וגרמי סוגייתנו מביאה את שיטת רבי מאיר, שדן דינא דגרמי, ומחפשת את המקור שבו באה שיטתו זו לביטוי. ננצל את ההזדמנות לומר מספר מילים על נושא יסודי זה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ב`ק קא - הקוף הצבע הגמרא מסתפקת בבגד של ראובן שנצבע בסממנים של שמעון, אם חייב ראובן לשלם לשמעון, והיא תולה זאת בשאלה כללית אם `חזותא מילתא היא`. מה פשר שאלה זו? ומדוע אינו חייב לשלם על מה שנהנה?

עמודים