עיון באורח-חיים
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני אופייה של מצוַת `תשביתו` מהו אופייה של מצוַת השבתת החמץ? האם מצווה זו רק מצווה שלא יהיה חמץ ברשותו של האדם, או שמא עליו לעשות מעשה השבתה אקטיבי? נפקא-מינה מעניינת לשאלה זו נוגעת לאדם ששרף את חמצו של חברו בלא רשותו. מסתבר, שבדיוק במחלוקת זו נחלקו רש`י והתוספות.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני אופייה של תפילת תשלומין מה פשר האפשרות להתפלל תפילת תשלומין? אדם ששכח להתפלל שחרית ומתפלל פעמיים מנחה - האם תפילת התשלומין נחשבת לתפילת שחרית שלא בזמנה (באופן חריג), או לתפילת מנחה שנייה כ'פיצוי' על תפילת השחרית שפוספסה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני אופייה של תפילת תשלומין - שיטת המגן-אברהם מהו אופייה של תפילת התשלומין? האם אופייה זהה לתפילה שלא נאמרה, שבמקומה היא באה, או שמא אופייה זהה לתפילה הצמודה אליה, ומתפללים אותה פעמיים כפיצוי על התפילה שפוספסה? המגן-אברהם נוקט בהבנה השנייה, ולשיטתו קיימות שתי נפקא-מינות: איסור האכילה לפני תפילת שחרית חל גם על תשלומי ערבית, ואדם ששכח להתפלל ערבית בליל ראש-חודש ושכח "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית השנייה של ראש-חודש (תפילת תשלומין של ערבית) - אינו חוזר על תפילתו, בדומה לדינו של מי ששכח "יעלה ויבוא" בערבית של ראש-חודש.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני איך מתרגלים לומר `ותן טל ומטר`? כידוע, שלושים יום לאחר ז' במרחשוון - חזקה על האדם שכבר הרגיל לשונו לומר `ותן טל ומטר לברכה`. רבים נוהגים לומר תשעים פעם ברצף `ותן טל ומטר`, ואז אינם חוזרים על תפילתם אפילו אם אינם זוכרים באיזה נוסח אמרו. האם כדין הם נוהגים? ומה הקשר בין דין זה לבין דינו של שור מועד?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני איסורי תשעה באב איסורים שונים נוהגים בתשעה באב. מהם איסורים הנובעים מפן האבל שבו (איסור שאילת שלום), מהם הנובעים מצד התענית שבו (איסור אכילה ושתייה), ומהם השייכים לשני הפנים, כדוגמת איסור הרחיצה. כך ניתן להסביר חילוקי דינים הקיימים בין איסור הרחיצה בתשעה באב לבין איסור הרחיצה ביום הכיפורים.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני אכילת מצה בחול המועד פסח האם יש מצווה לאכול מצה בימי חול המועד פסח? ברור שאין חובה לעשות זאת, אך ייתכן שזוהי מצווה קיומית - כשם שהיושב בסוכה בחול המועד סוכות מקיים מצווה (ואף מברך עליה), למרות שהוא אינו חייב לעשות זאת. מתברר, שנחלקו בכך בעל המאור והמאירי. הרב ליכטנשטיין הציע שלאכילת המצה יש אופי מיוחד, כמצווה המעצבת את אופיו של החג כולו, ולכן אין מברכים עליה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני אף הן היו באותו הנס הגמרא קובעת שנשים חייבות במקרא מגילה, בהדלקת נרות חנוכה ובשתיית ארבע כוסות כיוון ש`אף הן היו באותו הנס`. מה פשר יסוד הלכתי זה? מדוע הן אינן חייבות גם לשבת בסוכה? האם מאותה סיבה יש לחייבן גם באכילת סעודה שלישית (שהרי אף הן היו בנס המן)?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני בדיקת חמץ מדוע חייבים לבדוק חמץ, אם מדאורייתא די בביטולו? לדעת רש`י, חוששים לאיסור `בל יראה`, ואילו לדעת תוס' חוששים שמא האדם ימצא בפסח חמץ ויבוא לאוכלו. למחלוקת זו מספר נפקא-מינות: בדיקה לחצי-כזית חמץ, מינים שאסור לאכול אך אין בהם איסור `בל יראה`, שוכר ומשכיר, ואולי אפילו בדיקת חמץ לאחר הפסח מחשש לאכילת חמץ שעבר עליו הפסח.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ביטול חמץ הגמרא כותבת שמדאורייתא אין צריך לבדוק חמץ, ודי לבטלו בדיבור. הראשונים נחלקו במהותו של ביטול זה: לדעת התוספות יש להפקיר את החמץ, ואילו רש`י והרמב`ם כתבו שיש להחשיבו בעפר. כיצד `החשבה כעפר` די בה כדי לבטל את איסור `בל יראה ובל ימצא`? האם מקיימים בביטול כזה את מצוַת `תשביתו`? אולי מותר גם לאכול את החמץ לאחר שמחשיבים אותו כעפר?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני בין החנוכייה למנורת המקדש בהדלקת נרות החנוכה, אנו מרחיבים את מצוַת הדלקת מנורת המקדש לכל בית ובית. מתברר, שלעיקרון זה יש גם השלכות הלכתיות על נוסח ברכת ההדלקה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ברכה ראשונה מהו אופי חובת הברכה על מאכלים לפני אכילתם? היו שהבינו שהברכה היא מצווה דרבנן, אך אחרים הציעו שהברכה היא מתיר. להבנתם, קיים איסור הרובץ על אוכל שלא בירכו עליו, והברכה מתירה את האוכל באכילה. לחקירה זו נפקא-מינה חשובה: מהו דין ספק ברכה ראשונה? האם אומרים 'ספק ברכות להקל', או שמא יש לברך מספק, כדי להסיר את האיסור מעל המאכל?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ברכה ראשונה - המצווה והאיסור אחת ההבנות בחובת הברכה הראשונה מסבירה שטרם הברכה - חל איסור על המאכל, והברכה הראשונה מתירה אותו ("אסור ליהנות מהעולם הזה בלי ברכה"). מתברר, כי גם לפי הבנה זו - קיימת מצווה דרבנן נפרדת לברך על כל מאכל לפני אכילתו (בלי קשר לאיסור), ולכן חייבים לברך גם על כמות פחוּתה מכזית. עוד ייתכן, שהאיסור ניתר בברכת "שהכל", ואילו מצד המצווה - חובה לברך על כל מאכל את ברכתו המיוחדת.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ברכת נשים על ציצית אישה הלובשת בגד עם ציצית - האם עליה לברך עליו? מעבר למחלוקת הראשונים הכללית בעניין ברכת נשים על מצוות שהזמן גרמן, יש שטענו שנשים אינן מברכות על מצוַת ציצית כיוון שאין עליהן איסור ללכת בבגד של ארבע כנפות בלי ציצית. נראה, ששאלה זו תלויה באופי מצוַת הציצית: מצווה חיובית להטיל ציצית בבגד, או מצווה שלילית - שלא ללכת בבגד של ארבע כנפות בלי ציצית.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ברכת שהחיינו על קניית ספרי לימוד האם מברכים שהחיינו על קניית ספרי לימוד? מהי משמעות הכלל `מצוות לאו ליהנות ניתנו` - האם האדם אינו צריך לשמוח בלימודו?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני האם מי שסופר ספירת העומר צריך להבין את מה שהוא אומר? ה`מגן אברהם` פוסק שהמצוות הנאמרות בכל לשון יכולות להיאמר אפילו בלשון שהאומר כלל אינו מבין. למרות זאת, הוא פוסק שאדם הסופר ספירת העומר אפילו בעברית אך אינו מבין את דבריו - אינו יוצא ידי חובה. מהו ייחודה של ספירת העומר? מדוע אין סופרים בחו`ל שתי ספירות-העומר בכל יום מספק?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני הברכה על הפרשת תרומות ומעשרות מהגמרא בברכות משמע שאילו חרש המדבר ואינו שומע לא היה יכול לברך על הפרשת תרומות ומעשרות - הוא גם לא היה יוצא ידי חובת ההפרשה. האם יש קשר בין יציאה ידי חובת ברכת המצוות לבין יציאה ידי חובת המצווה עצמה? האם יש קשר בין ברכת ההפרשה לבין ההפרשה עצמה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני הידור במצוַת הדלקת נרות החנוכה בהלכות הדלקת נרות החנוכה בא לידי ביטוי מושג ה`הידור` בהלכה. מהו אופיו של הידור מצווה? האם הוא נספח למצווה, והופך לחלק ממנה, או שמא הוא תוספת חיצונית, בעלת אופי אחר ומאפיינים אחרים מעיקר המצווה? בשאלה זו תלויה, בין השאר, השאלה על איזה נר יש לברך: על הנר הראשון, או על הנר הנוסף.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני היסוד המחייב בברכת המזון מהו היסוד המחייב בברכת המזון מדאורייתא - האכילה או השביעה? ר' עקיבא איגר הביא נפקא-מינה לשאלה זו: מה דינו של קטן שאכל ושבע, והגיע למצוות לפני שהספיק לברך? האם הוא חייב בברכה מדאורייתא?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני הישיבה בסוכה בלילה הראשון וכל שבעה מדוע מברכים על הישיבה בסוכה בכל שבעת ימי חג הסוכות, אך אין מברכים על אכילת מצה בכל שבעת ימי חג הפסח? בעל המאור, שעורר שאלה זו, הציע שמצוַת הישיבה בסוכה היא חובה, ולא רק מצווה, כיוון שאי אפשר להתחמק ממנה. תשובה אחרת מסיטה את מוקד מצוַת הסוכה מהישיבה הטכנית בסוכה אל החובה להפוך את הסוכה לבית. לאור הסבר זה, ניתן גם להבין מדוע הכלל `תשבו כעין תדורו` אינו חל על האכילה בסוכה בלילה הראשון.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני המהדרין מן המהדרין מהו דין ה'מהדרין מן המהדרין' בהדלקת נרות החנוכה? האם צריך להדליק נרות עבור כל אחד מבני הבית, או שמא `מוסיף והולך` בחנוכייה אחת עבור כל אנשי הבית? ומי מדליק - כל אחד מדליק לעצמו, או שמא בעל הבית מדליק לכולם?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני זמן תפילת מוסף לתפילת המוסף מעמד מיוחד: אפילו לפי הדעה שהתפילות תוקנו על ידי האבות, תפילת המוסף תוקנה על ידי חכמים כנגד קרבן המוסף. למעמדה הייחודי של תפילת המוסף יש השלכות הלכתיות בדיני תפילת תשלומין, טעות בתפילות ונוסח התפילה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני זמן תפילת מנחה הגמרא קובעת שזמן תפילת מנחה מתפצל לשני זמנים שונים: מחצי שעה אחרי חצות - זמן מנחה גדולה, ומתשע שעות ומחצה - זמן מנחה קטנה. מהו ההבדל בין שני הזמנים הללו? האם זמן התפילה בערב פסח, שבו היו מקריבים את קרבן התמיד של בין הערביים מאוחר יותר, הוא שונה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני חיוב נשים בברכות התורה השולחן-ערוך פוסק שנשים מברכות ברכות התורה, למרות שהן אינן חייבות ללמוד תורה. מה פשר חיוב זה? האם חזר בו השולחן-ערוך מפסקו שנשים אינן מברכות על מצוות שהן אינן מחוייבות בהן?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני חיוב נשים בספירת העומר לכאורה, נשים אינן חייבות בספירת העומר, שכן זוהי מצוַת עשה שהזמן גרמה. אמנם, הרמב`ן כותב במפורש שלדעתו נשים חייבות במצווה זו. נראה, שלדעתו מצוַת הספירה קשורה במצוַת הקרבת העומר, וממילא אין זו מצווה שהזמן גרמה אלא מצווה התלויה במעשה. לכן גם מברכים על הספירה בלשון `על ספירת העומר`, ולא `לספור את העומר`.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני טעמן של מצוות `תשביתו`, `בל יראה` ו`בל ימצא` מדוע אסרה התורה להחזיק חמץ בבית, ולא אסרה להחזיק בבית חזיר, ערלה או בשר בחלב? התוספות והר`ן נתנו לכך שני תירוצים: ראשית - יש חשש גדול שהאדם יאכל בטעות חמץ, שכן הוא רגיל לעשות זאת בכל השנה; ושנית - איסור חמץ הוא חמור במיוחד, שהרי הוא ענוש בכרת. טעם אחר מצאנו ברדב`ז: החמץ בפסח הוא סמל ליצר הרע, ויש לגרשו ולבערו לחלוטין.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני יסוד חיוב התפילות הגמרא בברכות מביאה מחלוקת, האם תפילות כנגד תמידים תקנום או אבות תקנום. בהמשך, הגמרא דנה במחלוקת נוספת - האם תפילת ערבית היא רשות או חובה. מה פשר המחלוקות האלו? האם יש קשר ביניהi?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני כיצד הבעל מקדש לאשתו? כידוע, נשים חייבות לקדש בערב שבת מדאורייתא. כמו כן, הקידוש מדאורייתא הוא קידוש בדברים בלבד, ורק מדרבנן חייבים לקדש על כוס יין. כיצד, אם כן, יכול הבעל לקדש לאשתו - הרי הוא כבר יצא ידי חובת קידוש דאורייתא בתפילה, והיא עדיין חייבת בקידוש מהתורה? ייתכן שהתשובה לשאלה זו נעוצה בהבנת דין ערבות: האם אף הנשים בכלל ערבות? האם ישנה הבחנה בין מצוות שהן חייבות בהן (כגון קידוש) לבין מצוות שהן אינן חייבות בהן (כמו תקיעת שופר)?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מדוע תפילת תשלומין צמודה תמיד לתפילה אחרת? הרש`ש קובע שתפילת התשלומין זהה באופייה לתפילה השנייה, שאליה היא צמודה, ולא לתפילה הראשונה, שבמקומה היא באה. לכן, לדעתו, תשלומי מנחה הנאמרים בערבית הן רשות, כשם שתפילת ערבית היא רשות. כראיה לדבריו, הרש`ש מזכיר שתפילת תשלומין צריכה להיאמר תמיד בזמן הראוי לתפילה אחרת. אמנם, יש שחלקו על דין זה, והתירו להתפלל תשלומי שחרית מייד אחרי חצות (ולא חצי שעה אחרי חצות היום), ויש שהסבירו הלכה זו בכך שתפילת תשלומין - כמו כל תפילה - דורשת מסגרת ומצב נפשי הראויים לתפילה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מחיקת כתם של דיו הרא`ש חידש שאסור למחוק בשבת כתם של דיו, וה`חיי אדם` הוסיף עליו שהדבר אסור אפילו אם מוחקים אותו שלא על מנת לכתוב. האם התולדות של אב-המלאכה `מוחק` דומות למלאכה המקורית באופי הפעולה או בתכליתה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מי ששכח `יעלה ויבוא` בתפילה מדוע אדם ששכח `יעלה ויבוא` בתפילת העמידה צריך לחזור על תפילתו? האם התפילה החדשה היא תפילה רגילה, תפילת נדבה או רק דרך לאמירת האזכרה שלא נאמרה? מה דינו של אדם ששכח `יעלה ויבוא` במנחה של ראש חודש, ונזכר רק אחרי שראש החודש כבר נגמר?

עמודים