עיון בחושן-משפט
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני איני יודע אם פרעתיך אף על פי שנפסק להלכה שאי אפשר להוציא ממון ע`פ טענה ודאית בלי ראיות, אם הנתבע זוכר שלווה כסף ורק אינו זוכר אם פרע - מוציאים ממנו ממון גם בלי ראיות. בהסבר דין זה הציעו המפרשים שני הסברים: `חזקה דמעיקרא` ו`אין ספק מוציא מידי ודאי`. האם יש נפקא-מינה ביניהם?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני ברי ושמא - ברי עדיף לדעת הרמב`ם, שומר שפשע בשמירתו חייב לשלם מדיני נזיקין (בבא-קמא), ולא מדיני שומרים. מסתבר, שקיים קשר ישיר בין שיטות הרמב`ם והראב`ד בדין 'פושע כמזיק' לבין שיטותיהם בדין 'שאלה בבעלים'.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני גזילה מכד הקמח של אליהו הנביא מה יסוד חיוב הגזילה - הנאת הגזלן מהחפץ הגזול או ההיזק לנגזל? מדברי הרא`ש ניתן לדייק כשתי האפשרויות, וייתכן שיש להבחין לדעתו בין האיסור, שנובע מהפגיעה בנגזל, לבין חיוב התשלום, שמבוסס על ההנאה שלא כדין.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני גזלן ושומר: מי אחראי יותר? שומר מקבל על עצמו מחוייבות לשמור על הפיקדון. גזלן שגזל חפץ אינו מקבל על עצמו התחייבות מקבילה. להבחנה זו קיימות כמה השלכות, המחמירות בדינו של שומר יותר מבדינו של גזלן. כך, למשל, אם החפץ נהרס - הגזלן ישלם את שווי החפץ בשעת הגזילה, אפילו אם שוויו עלה מאז, ואילו השומר ישלם את שווי החפץ בשעת ההיזק. כך גם ייתכן שגזלן יכול להשיב את החפץ לבעלים אפילו אם הוא ניזוק מעט, מה ששומר אינו יכול לעשות.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני דין תרעומת בפועלים הגמרא בבבא-מציעא כותבת שאם פועל ומעביד סיכמו ביניהם על עבודה, ואחד מהם חזר בו לפני תחילת העבודה - `אין להם זה על זה אלא תרעומת`, שכן הסיכום בעל-פה אינו מחייב דבר. מה פירושה של `תרעומת` זו? האם יש לה משמעות הלכתית? האם הפועל נחשב ל'פועל' מרגע הסיכום בעל-פה, או רק מרגע התחלת העבודה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני הגוזל חפץ ועלה ערכו הגוזל חפץ ועלה ערכו
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני הודאת בעל דין כידוע, אדם נאמן על עצמו כמאה עדים. לאמיתו של דבר, לעיתים אדם נאמן אפילו יותר מעדים, אך בדיני קנסות הוא נאמן על עצמו פחות מעדים. מה פשר נאמנותו של אדם על עצמו? האם זוהי התחייבות - כלומר, אדם המעיד שהוא חייב כסף מתחייב לשלם אותו - או שמא זוהי נאמנות, ובית הדין מאמין לאדם המעיד על דבר ששייך לעולמו הפרטי?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני המוחל שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו (א) הגמרא קובעת שבעל חוב רשאי למכור את זכות גביית החוב לאדם אחר, אך הוא יכול למחול לחייב על חובו גם אחרי המכירה. כיצד הדבר ייתכן? לדעת הרמב"ם, אפשרות המכירה של החוב היא רק מדרבנן, וממילא הבעלות על החוב מדאורייתא נותרת ביד המוכר. לדעת רבנו-תם, בעל החוב יכול למכור שעבוד נכסים, אך אינו יכול למכור את שעבוד הגוף. ממילא, הוא יכול למחול על שעבוד הגוף, ושעבוד הנכסים - שהוא מדין ערבות - מתבטל מאליו.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו (ב) מדוע מלווה המוכר את שטר החוב לאדם שלישי יכול עדיין למחול ללווה על חובו? לדעת הראב"ד, הלווה יכול לטעון שאין לו שום קשר לאדם השלישי, אלא למלווה המקורי בלבד, וממילא מחילת המלווה מועילה לו. רבנו חננאל הסביר שכיוון שהמלווה המקורי יכול לטעון שהלווה כבר פרע את חובו - ממילא יש לו שליטה על החוב, ולכן הוא יכול גם למחול עליו.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני הקניית דבר שלא בא לעולם מדוע אי אפשר להקנות (לדעת חלק מהתנאים) דבר שלא בא לעולם? הראשונים הציעו שתי תשובות לשאלה זו: חסרון גמירות דעת, וחסרון חפץ שהקניין יכול לחול עליו. כיצד יכול היה עשו למכור ליעקב את הבכורה, למרות שהיא עדיין לא באה לעולם? שאלה זו מעוררת שלוש הבחנות חשובות: בין הקניית דבר שלא בא לעולם לפני מתן תורה לבין הקנייתו אחרי מתן תורה; בין דבר שלא בא לעולם לבין דבר שבא לעולם אך לא בא לרשותו של המקנה; ובין הקניה המלווה בשבועה לבין הקניה שאינה מלווה בשבועה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני חובת השומר לשמור וחובתו לשלם נחלקו הראשונים בשאלה האם השומר יכול לחזור בו באמצע השמירה: לדעת הרשב`א הוא יכול, ואילו לדעת הרב אב`ד (וכך פסק השו`ע) הוא אינו יכול. מדוע לדעתם שונה דינו של השומר מדינו של הפועל, שרשאי לחזור בו בחצי היום? האם חיובו של השומר הוא לשמור על החפץ, או רק לשלם אם ייגנב או ייהרס?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני חיוב בדיני שמיים בסוגיות רבות, אנו מוצאים מקרים של אנשים הפטורים מתשלום בדיני אדם אך חייבים לשלם בדיני שמיים. האם אנשים אלו פטורים מצד הדין אלא שמוטלת עליהם חובה מוסרית לשלם, או שמא הם חייבים אלא שבית הדין אינו יכול לאכוף חובה זו?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני חיובו של אדם המזיק הגמרא בבבא-קמא קובעת במפורש ש`אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן`. האם יש מקרים של אונס גמור, שאדם שהזיק יהיה פטור בהם? לדעת תוספות הדבר ייתכן, ואף לדעת הרמב`ן: כאשר הניזק היה אשם חלקית בנזק, או כאשר המזיק הוא אומן מומחה - המזיק ייפטר מתשלום על הנזק שגרם.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני חיובו של שוכר הגמרא מביאה מחלוקת תנאים האם שוכר חייב בגניבה ואבידה או פטור. אין חולק על כך ששוכר פטור באונסין, בדומה לשאר השומרים (פרט לשואל). אולם אם שואל חייב באונסין כי יש לו קניין חלקי כלשהו בחפץ ששאל - הרי גם לשוכר יש קניין דומה, ולכן הוא יכול להשתמש בחפץ. מדוע, אם כן, שוכר פטור באונסין? ייתכן ששוכר אכן דומה באופן עקרוני לשואל, ולא לשאר השומרים, אלא שדמי השכירות שהוא משלם פוטרים אותו מחיובי אונסין.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני יאוש בגזילה ובאבידה הגמרא משווה בין יאוש הבעלים מאבידה לבין יאושם מגזילה. כיצד ניתן להשוות בין יאוש באבידה, המתרחש לפני מציאת האבידה, לבין יאוש בגזילה, המתרחש אחרי שהחפץ נגזל? בשאלה זו נחלקו הראשונים: התוספות הציעו שיאוש הבעלים מאבידתם מקנה את האבידה למוצא גם אחרי המציאה, ואילו הרמב`ן חידש שמוצא אבידה מתפקד כשומר עבור הבעלים, והחפץ מעולם לא יצא מרשותם.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני יאוש ושינוי רשות נחלקו האמוראים, האם גזלן קונה את החפץ הגזול אחרי שהבעלים התייאשו ממנו, והאם הוא חייב להשיב את החפץ עצמו או את דמיו. מכל מקום, ברור שהוא קונה את החפץ אחרי יאוש ושינוי רשות. כיצד הדבר ייתכן? מה היחס בין הבעלות על החפץ הגזול לבין חובת ההשבה (`והשיב את הגזלה`) המוטלת על הגזלן?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני יאוש ושינוי שם בגזילה לדעת התוס', יאוש לבד או שינוי שם לבד אינם מקנים את החפץ לגזלן, ורק צירוף שניהם מעביר את הבעלות על החפץ לגזלן, וגורם לכך שעליו להשיב את דמי החפץ במקום את החפץ עצמו. כיצד הדבר ייתכן? נראה, שהיאוש מסוגל באופן עקרוני להעביר את הבעלות על החפץ, ושינוי השם נצרך רק כדי להפקיע את חובת ההשבה המוטלת על הגזלן, המונעת את קניין החפץ על ידו.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני כעסו של היהודי מבריסק מה יהיה הדין אם יבואו עדים ויעידו שפרתו של ראובן היא טריפה, ולאחר מכן יוזמו? האם יש לחלק בין עדות בממונות לעדות באיסורים?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מה בין שליחות הולכה לבין שליחות קבלה בגט? שליח הבעל לנתינת הגט ושליח האישה לקבלתו אינם זהים: שליחות הבעל מבוססת על האצלת סמכות, ואילו שליחות האישה מבוססת על הגדרת השליח כידה הארוכה של האישה. להבחנה זו מספר נפקא-מינות: למינוי שליח קבלה יש צורך בעדות לקיום הדבר (שכן מעמדו האישי של השליח משתנה), וכן קטנה יכולה למנות (באופן עקרוני) שליח קבלה, שכן רק שליחות מהסוג הרגיל מוגבלת לגדולים ולבני דעת.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מה היה דינו של הגזלן אלמלא ציוותה התורה `והשיב את הגזלה`? לכאורה, גם אלמלא ציוותה התורה על הגזלן להשיב את הגזלה, עדיין החפץ הגזול לא היה שייך לו, אלא שהשבתו לא הייתה מצוַת עשה. אמנם, ייתכן שלדעת רב המצב הוא שונה: באופן עקרוני, הגזלן היה צריך לקנות את החפץ הגזול כך שיהפוך לממונו ממש. רק בגלל שהתורה ציוותה `והשיב את הגזלה` - הופקעה בעלותו של הגזלן על הגזלה.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מהי בעלות? במסכת בבא-קמא מובאות שתי מחלוקות בין ר' יוחנן לבין ריש-לקיש, שהיסוד העומד בבסיסן הוא אחד: שאלת הגדרת הבעלות. לדעת ריש-לקיש, הבעלות היא מושג פורמאלי. לכן, אדם יכול להקדיש חפץ השייך לו אפילו אם הוא נגזל ממנו, ואפילו אם הוא מכר לאדם אחר את החפץ לפירותיו. לעומתו, ר' יוחנן סבור שלבעלות יש מימד של יכולת השתמשות. לכן, גזילת חפץ מבעליו פוגעת בבעלותו עליו והוא כבר אינו יכול להקדישו, וכן אדם הקונה חפץ לפירותיו רשאי להביא ביכורים מפירות אלו, למרות שהוא אינו הבעלים הרשמי שלו.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מעמד הקרבן כתובע כאשר מתנהל משפט פלילי נגד עבריין, האם יש מעמד מיוחד לקרבן הפשע? שאלה זו עולה ביחס לפסולי עדות: האם הנרצח או הנרבע נחשבים ל'בעלי דבר', שאינם רשאים להעיד נגד מי שרצח או רבע אותם?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מעמדו של שומר שכר כפועל נראה, שקיים הבדל יסודי בין שומר שכר לבין שומר חינם: שומר חינם הוא בבסיסו שומר, ויש לו מאפיינים מסויימים של פועל (מחוייבות אישית לבעל החפץ). שומר שכר, לעומתו, הוא בבסיסו פועל של בעל החפץ, אלא שהתורה קבעה לו דינים מיוחדים בפרשיית השומרים. לכן, שומר שכר מתחיל את שמירתו כפועל, בביצוע מעשה קניין בחפץ או בקבלת השכר מראש.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מעשה תמים שהפך למעשה מזיק אדם שזרק כלי של חבירו מראש הגג על כרים וכסתות, ורץ מהר והסיר את הכרים - פטור מלשלם. לעומת זאת, אדם שזרק אבן באוויר, ולפתע הוציא אדם אחר את ראשו ונפגע מהאבן - חייב לשלם. מהו פשר ההבחנה בין המקרים? ייתכן שההבדל הוא בהגדרת המעשה כ'מעשה מזיק'.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מצוַת עדות אדם היודע עדות מסויימת - חייב להעיד עליה. דין זה מפורש במשנה ביחס לדיני נפשות, אך מוזכר ברמב`ם דווקא ביחס לדיני ממונות. ה`כסף משנה` ביאר שבדיני נפשות - יש על העד חובה עצמאית להעיד את עדותו, ואילו בדיני ממונות - חובה זו קיימת רק אם בעל הדין פונה לעד ומבקש ממנו להעיד.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני משפטי התנאים אדם שהתנה תנאי במעשה אך לא ניסח את התנאי כראוי (לפי `משפטי התנאים`) - תנאו בטל, אך המעשה שביקש לעשות קיים. כיצד ייתכן הדבר? הלא האדם לא התכוון לעשות את המעשה אם התנאי לא יתקיים? תוספות מסבירים שאדם המתנה תנאי במעשה - יש לו גמירות דעת מלאה לעשיית המעשה, והתנאי הוא חיצוני בלבד. ואכן, ישנם מקרים שבהם קיום התנאי אימננטי לגמירות הדעת, ואם התנאי לא התקיים בהם - אף המעשה אינו קיים.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מתה מחמת מלאכה שואל חייב באונסין, אך אם החפץ השאול ניזוק כאשר עשו בו את המלאכה שהוא מיועד לה - השואל פטור. מה יסודו של פטור זה? מדוע השואל לפתע אינו מחוייב להחזיר את החפץ ששאל?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני מתוך שאינו יכול להישבע - משלם הגמרא בבבא-מציעא כותבת שאם פועל ומעביד סיכמו ביניהם על עבודה, ואחד מהם חזר בו לפני תחילת העבודה - `אין להם זה על זה אלא תרעומת`, שכן הסיכום בעל-פה אינו מחייב דבר. מה פירושה של `תרעומת` זו? האם יש לה משמעות הלכתית? האם הפועל נחשב ל'פועל' מרגע הסיכום בעל-פה, או רק מרגע התחלת העבודה?
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני סוכה גזולה הגמרא קובעת שנטילת לולב הגזול היא מצווה הבאה בעבירה, אך מצד שני טורחת להביא מקור מיוחד לכך שאין יוצאים ידי חובה בסוכה גזולה. מדוע ישיבה בסוכה גזולה אינה מצווה הבאה בעבירה? הראשונים הסבירו זאת בצורות שונות, המשפיעות על הבנת הכלל "מצווה הבאה בעבירה" מחד, ועל הבנת אופי מצוַת הישיבה בסוכה מאידך.
שיעורי טקסט הרב שמואל שמעוני סילוק גורם מציל אדם זרק כלי מראש הגג על כרים וכסתות, ובא אדם אחר והזיז את הכרים לפני שהכלי הגיע לקרקע. מדוע האדם האחר פטור? הראשונים הסבירו שסילוק הכרים נחשב ל`גרמא` - גרימת נזק עקיפה שפטורים עליה, בניגוד ל`גרמי` - נזק עקיף שהגורם לו חייב.

עמודים