עיון בזרעים, קדשים וטהרות
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי אופי קרבן הפסח מהו אופיו של קרבן הפסח? האם זהו קרבן יחיד, שכל אחד ואחד מעם ישראל מצווה להביאו, או שמא זהו קרבן ציבור, שבמקום שהציבור יביא אותו כמקשה אחת - כל פרט ופרט מצווה להביאו לבדו?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי איסור הנאה מן התרומה לדעת רבנו-תם, מותר לזר ליהנות מתרומה, אך אסור לו לאוכלה ואסור לו ליהנות ממנה הנאה הכרוכה בכילויה. מהו ההבדל בין הנאה הכרוכה בכילוי התרומה לבין הנאה שאינה כרוכה בכך? ייתכן שהנאה הכרוכה בכילוי היא נגזרת של איסור אכילת התרומה, וייתכן גם שזהו דין נפרד, הנובע מחובת הכהן להשתמש בתרומה לצורך הגבוה ביותר האפשרי עבורה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי איסור העלאת קדשים בחוץ מהו טעם האיסור על העלאת קדשים מחוץ למקדש: החשש מהפגיעה במקדש, או החשש מהפגיעה במעמדו של הקרבן? לשאלה זו כמה נפקא-מינות, ביניהן הקרבה בחוץ שלא ע`ג מזבח והקטרת קטורת בהיכל.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי איסור טריפה מהו אופיו של איסור הטריפה? האם זהו איסור עצמאי, או הרחבה של איסור נבילה? לחקירה זו יש כמה נפקא-מינות: אכילת חצי שיעור טרפה וחצי שיעור נבלה, טרפה שמתה וטומאת נבילה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי איסור עבודת זר במקדש התורה כותבת שעבודות המקדש צריכות להיעשות ע`י כהן, ומוסיפה שאסור לזרים (שאינם כוהנים) לעשותן. מדוע יש צורך בהתייחסות כפולה זו? האם מותר לזר להיכנס למקדש גם בלי לעבוד בו? האם מותר לזר לעשות עבודות שאינן פוסלות בדיעבד את הקרבן?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי אכילת בשר-תאווה במדבר התנאים נחלקו בשאלה האם הותר לבני ישראל במדבר לאכול בשר: האם נאסרה עליהם אכילת בשר-תאווה, או שמא הותר להם לאכול בלי שחיטה. מהו יסוד המחלוקת? האם היתר אכילת הבשר מציין הדרדרות מוסרית, או תוצאה טבעית של הכניסה לארץ והריחוק מהמקדש? מה ניתן ללמוד מסוגייה זו על אופי מצוַת השחיטה?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי אשם תלוי מדוע אדם שודאי חטא מביא קרבן חטאת זול, ואילו אדם שרק ספק חטא - מביא קרבן אשם תלוי יקר? ייתכן שבניגוד לשאר הקרבנות, אשם תלוי אינו מכפר על החטא אלא על מצבו הרוחני של האדם. כך ניתן להבין את הדעה לפיה אשם תלוי אחד מכפר על כמה ספק-חטאים, וכן את הדעה לפיה יום הכיפורים מכפר על ספק-חטאים במקום אשם תלוי.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי דברים הפוסלים את השחיטה הגמרא מונה חמש חריגות הפוסלות את השחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור. האם ישנה הבחנה בין חמשת הפסולים הללו? האם שחיטה חריגה היא שחיטה פסולה, או שהיא אינה שחיטה כלל? מה דינו של מי ששחט את רוב הסימנים של הבהמה בשחיטה כשרה, ואחר כך פסל בשחיטת מיעוט הסימנים שנישארו?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי דמאי מהו אופייה של גזירת הדמאי? האם חז`ל תיקנו שלא לסמוך על רוב הפירות המעושרים (שהרי רוב עמי הארץ מעשרים הם) ולחשוש למיעוט הטבל, או שמא הם הטילו על כל הפירות חיוב חדש של הפרשה מדרבנן? לשאלה זו כמה השלכות: אדם שאכל פירות דמאי מבלי להפריש תרומות ומעשרות, ואח`כ התברר לו שהמוכר הפריש; הפרשה מדמאי אחד על דמאי אחר; הפרשה מדמאי על טבל; ועוד.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי הדלקת הנרות במקדש במידה מסויימת, הדלקת נרות החנוכה היא זכר להדלקת הנרות במקדש, אך קיימים מספר הבדלים בין שתי ההדלקות. ראשית - ביחס לדין ש`כבתה אינו זקוק לה`; ושנית - ביחס לעיקר המצווה: בחנוכה - `הדלקה עושה מצווה`, ואילו במקדש - דווקא הטבת הנרות היא עיקר המצווה, ולא הדלקתם.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי הכשר לקבל טומאה מדוע אוכל אינו מקבל טומאה עד שיבואו עליו מים? האם הטומאה היא לכלוך או חלות מטפיסית? האם ההכשר לקבל טומאה משנה את מעמדו של החפץ, או מהווה חלק מתהליך ההיטמאות?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי המזבח מקדש את הראוי לו המשנה קובעת שקרבן שנפסל והועלה על המזבח - אינו יורד ממנו. מהו טעמו של דין זה? האם המזבח 'מתקן' את הפסול שנפל בקרבן, או שמא המזבח 'רוכש' את הקרבנות המועלים עליו? האם הקטרת הקרבן הפסול היא תחליף להקטרה המקורית, או הקטרה חדשה ונפרדת?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי העלאת קדשים בחוץ בזמן הזה האם מותר להקריב קרבנות מחוץ למקדש בימינו, לאחר החורבן? הגמרא תולה שאלה זו בשאלה האם קדושת המקדש חלה רק בזמנה, או שמא `קידשה לשעתה ולעתיד לבוא`. האם אי-היכולת הפיסית להקריב את הקרבן משפיעה על איסור ההקרבה בחוץ? מהו ההבדל בין הקרבת קרבנות בחוץ כשאין מזבח לבין שחיטת שלמים בחוץ בשעה שאסור לעשות זאת בתוך המקדש?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי הפרשה מן החייב על הפטור מדוע אין מפרישים תרומות ומעשרות מתבואה חייבת על תבואה פטורה? האם הבעיה נעוצה בהגדרת שני סוגי התבואה כ'ערמה' אחת או כ'כרי' אחד, או שמא הבעיה היא בעצם התרומה, ב'שאיבת' קדושת התרומה מפירות הטבל? לשאלה זו נפקא-מינה, בעניין הפרשה מתבואה אחת על השנייה, כאשר כל אחת מהן חייבת בתרומות ומעשרות ברמה אחרת.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי הפרשה מן היפה מדוע חייבים להפריש תרומות ומעשרות מן היפה? האם הסיבה היא שאין ראוי להפריש פירות רעים, או שאי-אפשר להתיר פירות טובים באמצעות הפרשת פירות רעים?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי הקטרת האמורים כל קרבן מורכב מבשר הנאכל לכוהנים או לבעלים, ומאמורים המועלים על גבי המזבח. מחד, אסור לאכול את הבשר לפני הקטרת האמורים, אך מאידך, אם האמורים אינם ראויים להקרבה - מותר לאכול את הבשר. כיצד הדבר ייתכן? האם הקטרת האמורים מתירה את בשר הקרבן באכילה, או שמא אין קשר מהותי בין ההקטרה לבין האכילה?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי חובת שחיטה ואיסור נבילה כיוון שהתורה אסרה לאכול נבילה, מדוע היא צריכה לצוות על השחיטה? הראשונים ענו על שאלה זו בצורות שונות: יש שראו בשחיטה מצווה חיובית, יש שהסביר שקיים 'איסור גג' החל הן על נבילה והן על בהמה חיה, ויש שקבעו שאכן אין חובה נפרדת לשחוט, והתורה רק הסבירה כיצד אפשר להתיר את הבהמה באכילה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי חטאת ואשם מה ההבדל בין קרבנות החטאת והאשם? מהו ייחודם של ששת החטאים שעליהם מביאים קרבן אשם (אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם תלוי, אשם נזיר ואשם מצורע)? האם חטאים אלו חמורים יותר משאר החטאים, או שמא להיפך - הם דווקא קלים יותר מהם?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי חרב הרי הוא כחלל חריגה לכלל הקובע שטומאה העוברת מגוף לגוף יורדת בדרגה הוא דינה של חרב שנגעה במת. מהו אופיו של דין זה? האם כל כלי הנוגע במת נחשב כמת עצמו, רק כלי מתכת או רק החרב שהמת נהרג בה? עד כמה החרב נחשבת ממש כמת?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי טבול יום מה מעמדו של טבול יום, שטבל מטומאתו אך עדיין לא העריב שמשו? הרב ליכטנשטיין שליט`א הציע שאדם זה מוגדר עדיין כ'טמא' (עד הערב שמש), אך שום טומאה כבר אינה רובצת עליו. כך ניתן להבין מדוע טבול יום מטמא תרומה וקדשים כשני לטומאה, אך מאכלים שנגעו בו אינם הופכים לשלישים לטומאה.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי טבילות וקידושים בעבודת יום הכיפורים מהו אופיין של הטבילות שטובל הכהן הגדול במהלך עבודת יום הכיפורים? ומה אופיים של קידושי הידיים והרגליים ביום קדוש זה? האם אופי הטבילות והקידושים זהה לאופי הטבילות והקידושים בכל הימים האחרים?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי טבל ותרומה שנשתלו הגמרא במנחות עוסקת בדינה של שיבולת שהתחייבה בתרומות ומעשרות ואחר כך נשתלה שוב באדמה. לדברי הרמב`ם, ספק זה רלוונטי לאיסור טבל בלבד, ולא לכל שאר האיסורים החלים על השיבולת. מה פשר החילוק בין האיסורים?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי טומאת בעלי-חיים מדוע בעלי-חיים אינם מקבלים טומאה כאשר הם חיים? ניתן להסביר שהם הופכים ל'אוכל' רק לאחר שחיטתם, וניתן להסביר שבעלי-חיים מופקעים מדיני הטומאה והטהרה באופן עקרוני, כיוון שהם אינם שייכים לעולמו של האדם. נפקא-מינות בין שתי ההבנות תהיינה השאלה מאימתי דגים מקבלים טומאה, ודינה של בהמה מפרכסת.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי טומאת כלי חרס כידוע, כלי חרס אינו מיטמא במגע רגיל, כשאר הכלים, אלא רק כאשר טומאה שוהה בתוכו. מהו אופי טומאה זו? האם זוהי טומאת מגע, והתורה קבעה שחלל הכלי הוא המדיום הרלוונטי למגע, או שמא זוהי טומאה מיוחדת, מעין טומאת אוהל, שהכלי נטמא בה כאשר טומאה מצויה בתוכו?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי יד לטומאה הגמרא מחדשת ש'יד' המחוברת לחפץ ומסייעת להחזיק אותו - דינה כדין החפץ לעניין קבלת טומאה והעברתה. מה פשר דין זה? האם היד נחשבת לחלק מהחפץ, או שמא היא מעין 'צינור' המעביר את הטומאה מהחפץ לאדם הנוגע בה? לשאלה זו כמה נפקא-מינות: 'יד' לכלי חרס, והשאלה האם ניתן ליישם דין זה בתחומים הלכתיים אחרים.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי ישיבה בעזרה מדוע אסור לשבת בעזרה? נחלקו בכך הראשונים: האם בשל מצוַת מורא מקדש, או בשל כבוד שמיים. ההבדל בין שתי המצוות האלו מקביל להבדל שבין כיבוד אב ואם לבין מוראם, וייתכן שיש למחלוקת זו נפקא-מינה לשאלה האם מותר לשבת בעזרה בימינו, כאשר בית המקדש חרב.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי כהן אונן נחלקו הראשונים בדינו של כהן שמת לו מת באמצע עבודתו במקדש: האם עליו לצאת מהמקדש מייד, לסיים את עבודתו בטרם יצא, או שמא עליו להפסיק את העבודה אך להישאר במקדש.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי כהן איטר הגמרא קובעת שכהן איטר (שמאלי) אסור לעבוד במקדש. לדעת הרמב`ם - זהו פסול במעמדו של הכהן כעובד במקדש, ואילו לדעת רש`י - זהו פסול בעבודתה, שכן העבודה צריכה להיעשות ביד ימין דווקא, ולאדם איטר 'אין יד ימין'. מדוע סובר כך רש`י? מה דינו של איטר שעבד? האם עבודתו כשרה בדיעבד?
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי כיבוס בגד שניתז עליו דם חטאת בפרשת צו, התורה מצווה שאם ניתז דם חטאת על בגד - יש לכבסו. האם המצווה ממוקדת בכיבוס הבגד או בהעלמת הדם? לשאלה זו נפקא-מינות שונות: האפשרות לכבס רק חלק מהבגד, תהליך הכיבוס ודינו של דם שניתז מבגד אחד לבגד שני.
שיעורי טקסט הרב מתן גלידאי כיבוס, מריקה ושטיפה של בגד או כלי שנטמאו בגד שניתז עליו דם חטאת - חייב כיבוס בעזרה, וכלי שבושל בתוכו קרבן - חייב מירוק ושטיפה בעזרה. אם הבגד או הכלי יצאו מן העזרה ונטמאו - נוצרת בעיה: אי אפשר להכניס אותם בטומאתם לעזרה, אך אי אפשר גם לטהר אותם מחוץ לעזרה. כיצד פותרים בעיה זו? האם חיובי הכיבוס, המירוק והשטיפה הם תהליכי טהרה כלליים של הבגד או הכלי, או נועדו רק להוציא את הקרבן הבלוע בהם?

עמודים