תורת הקרבנות (2)
מרצה כותרת תקציר
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 1 פתיחה לשיעורים דרך עולם הקרבנות מוזמן האדם הפרטי לעמוד מול קונו, אך גם עם ישראל כולו. שיעורינו יישענו על ניתוח הפסוקים עצמם ועל פרטי הדינים שמעצבים את הקרבנות השונים, אך עינינו נשואות לרובד התיאולוגי שחבוי מבעד למימוש הקונקרטי של תהליך ההקרבה. דבר זה נובע גם מהתפיסה הייחודית של המקרא את הקרבן ותכליתו, כפי שנראה בשיעור זה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 2 חומש ויקרא כהמשך חומש שמות אמנם ישנה רציפות כללית בין החומשים כולם אך לצד זאת עולה השאלה האם ניצב חומש ויקרא כספר סגור, בעל התחלה וחתימה, העומד גם בפני עצמו. שאלה זו מורכבת למדי, וננסה לענות עליה בשיעור זה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 3 שתי רשימות הקורבנות (פרשת ויקרא ופרשת צו) דיני הקורבנות הפותחים את ספר ויקרא מובאים בשתי רשימות עוקבות: בפרשת ויקרא ובפרשת צו. בשיעור זה ובבא אחריו נבחן מדוע לא בוארו כל דיני הקורבן יחדו ופוצלו לשתי רשימות שונות?
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 4 זמנן ומקומן של שתי רשימות הקורבנות ביארנו את היחס בין שתי רשימות הקורבנות לאור שיטת רמב"ן המחלק את הרשימות לפי הנמענים שלהן, וכך הסברנו גם את הסדר השונה של הקורבנות בשתי הרשימות. כעת ברצוני לעשות צעד נוסף, בעקבות תובנה של רד"צ הופמן.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 5 "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" – פתיחה התורה פותחת את החומש בהיעתרות לרצון האדם, ובהנחה שהאדם מבקש להביא קורבן לא-לוהיו, ויש רק להגדיר את האופן שבו הוא יוכל לעשות זאת. בשיעור נתייחס להבאת הקורבנות בעולם העתיק ולמידת הוולנטריות של המעשה, ונבחן את הקורבנות שלפני מתן תורה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 6 "עולת הבקר" – סמנטיקה קורבנית (א) מאחר שקורבן העולה הוא המוזכר ראשון ברשימת הקורבנות, נדון תחילה בעקרונות רחבים שעולים בפסוקי קורבן העולה ואשר נוגעים בכל הקורבנות - זכר, חי תמים, לרצונו, וסמיכה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 7 "עולת הבקר" – סמנטיקה קורבנית (ב) בשיעורנו הקודם התחלנו לברר כמה מהמושגים שעולים בקורבן עולה. עמדנו על הגדרות הקורבן וסמיכת הידיים. נמשיך בדבר בשיעור זה, ונעבור – עם הפסוקים עצמם – לתהליך ההקרבה עצמו.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 8 קורבן עולה – מהותו ומגמתו המבע הדתי שמלווה את קורבן העולה ושאותו מבקש מביא הקורבן לומר? המאפיין הבולט ביותר של קורבן העולה הוא שכולו מוקטר כליל על גבי המזבח והכוהנים אינם מקבלים מאומה מבשר הקורבן (למעט עור העולה). בשיעור זה נתחיל לאפיין את קורבן העולה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 9 עולת בקר אופציית קורבן העולה הראשונה שהתורה מעלה היא בקר – ליתר דיוק 'בן בקר', פר צעיר. די בנתון שמדובר בבהמה הגדולה ביותר המוקרבת על המזבח בכדי להצדיק את פתיחת הדיון דווקא בה. בשיעור זה נתחיל לעסוק באופי הקורבן, תוך התייחסות לתפקיד בעל הקורבן והכוהן המקריב.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 10 עולת צאן דרך המלך בקרב הפרשנים היא לראות באפשרויות העולה השונות מדרג כלכלי ותו לא. ברם ישנם הבדלים (גם אם קלים) בין עולת הבקר ועולת הצאן, ובשיעור זה ננסה לפתוח דרכם צוהר להבחנה משמעותית יותר בין סוגי הקורבן.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 11 עולת עוף (א) את הדיון בעולת העוף נחלק לשני שיעורים: בשיעור זה נצביע על המאפיינים הייחודיים של עולת העוף וננסה לעמוד על השורש היסודי שהופך את עולת העוף לכה ייחודית. בשיעור הבא ננסה לעמוד על משמעות הייחודיות הזו במבע הדתי שקורבן זה מביא בכנפיו.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 12 עולת עוף (ב) בשיעור הקודם ראינו שהמאפיין המרכזי שמייחד את עולת העוף הוא ההתמקדמות בהקטרת הבשר. כדי לעמוד על מהותו של קורבן עולת העוף נבחן את פרשת בריאת העופות בחומש בראשית ומתוך כך נשאל האם העוף הוא בעל חי.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 13 קורבן מנחה (ויקרא ב') השער המתבקש להיכנס דרכו לעולם קורבן המנחה הוא מיקומו הטקסטואלי. קורבן המנחה תחוב בין שני קורבנות הבהמה אף שהוא מציע אופציית הקרבה שונה לחלוטין: קורבן ללא דם, ללא חיים. נעיין בדבריו של הרד"צ הופמן לגבי קורבן המנחה במדבר, ולאורה נפתח תפיסה ביחס למנחות ולאכילתן.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 14 אופי קורבן המנחה ראינו בשיעור הקודם שיש קשר מהותי בין המנחה לבין העולה, ושבשל כך, ככל הנראה, היא גם מובאת בכתוב בסמוך לעולה. ראינו, שגם המנחה מוגשת כולה למזבח – בדומה לעולה – גם אם בסופו של דבר הכוהנים אוכלים חלק ממנה. מה פשר הזיקה שבין העולה לבין המנחה? הכיוון הראשון הרווח הוא שמדובר על מנחת עני, אך ננסה לבחון גם כיוון נוסף, שנראה מתיישב היטב בפשטי המקראות.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 15 מנחת הסולת והמנחות המעובדות – מה בין שני המודלים של המנחה? עד כאן הנחנו שיש לדבר על 'קורבן מנחה' ולעמוד על משמעותו, אולם מסתבר שבתוך פרק ב' טמונים למעשה שני מודלים של קורבן מנחה. יש ביניהם זיקה עמוקה – הם זהו אותו קורבן – אך יש גם מן המפריד ביניהם, וכפי שניווכח להלן, בהקשר הרחב של עולם הקורבנות מדובר בשני מבעים דתיים שונים. כרגיל, מתוך ההבדלים ההלכתיים והספרותיים שבין שני המודלים נבקש לעמוד ההבדל המהותי שמפריד ביניהם – מהו המבע הדתי שכל קורבן משקף.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 16 מנחת הסולת והמנחות המעובדות – המשך בשיעורנו הקודם ראינו שיש הבדלים הלכתיים והבדלים סמנטיים בין מנחת הסולת ובין המנחות המעובדות. האם ניתן להצביע על השורש המהותי שניצב בבסיס ההבדלים האלו ומגדיר באופן אחר את האופי שני המודלים של המנחה האלו?
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 17 תוספת לבונה למנחות הסולת אחד ההבדלים בין מנחת הסולת למנחות המעובדות הוא חובת תוספת הלבונה, הנזכרת בפירוש רק במנחת הסולת. אם הלבונה בעלת הריח הטוב מייצגת "נחת רוח", מתאים היה להוסיף אותה במיוחד למנחות המעובדות, לצד השמן הרב שיש במנחות אלו, והדבר היה מסמל את השותפות שיש למכין המנחה המוכנה במאכל.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 18 'נספח' ראשון: איסור חמץ (ודבש) בסיום תיאור הקרבת המנחות המעובדות בויקרא ב' משולבים שני 'נספחים': איסור חמץ במזבח וחובת מליחה, ואחריהן בא ציווי על מנחת ביכורים. את שיעורנו הנוכחי נקדיש לחובה הראשונה: איסור להביא מנחת חמץ (על האיסור להקטיר דבש שאולי כלול בו – ראו להלן).
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 19 חובת מליחה במנחה ובשאר קורבנות בשיעור שעבר התחלנו לעסוק בנספחים המופיעים בשלהי פרק ב', והזכרנו שאלו קשורים לקורבן המנחה, גם אם יש להם רלוונטיות לקורבנות אחרים. בשיעור זה נבחן אם דין המליחה נוגע רק לקורבן מנחה או שמא לכל הקורבנות כולם.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 20 מנחת ביכורים לאחר איסור חמץ וחובת הוספת המלח – משולבת אופציית מנחה נוספת ("ואם") - מנחת ביכורים, הבאה מן השעורים ("אביב"). מה היחס בין מנחה זו להנפת עומר ראשית הקציר והבאת שתי הלחם (ויקרא כ"ג)?
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 21 קורבן זבח שלמים (פרק ג') בשמו המלא של הקורבן יש שתי מילים – זבח ושלמים – והיו שהתלבטו מה היחס בין שני הרכיבים האלו שבשם. בשיעור זה נבחן משמעויות שונות לשתי מילים אלו, ודרכן נעמוד על אופי הקורבן.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 22 זבח שלמי בקר לאחר שעמדנו על האופי הכללי של זבח השלמים נפנה אל הפסוקים עצמם. כמו בקורבן העולה, גם בזבח השלמים התורה מפצלת בין שלמי בקר לשלמי צאן, וכיוון שרוב דיני ההקרבה זהים, נדון בהם בשלמי הבקר שבו הם נזכרים לראשונה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 23 זבח שלמי צאן תיאור הקרבת זבח שלמים מן הצאן מפוצל לשניים – למביא כבש ולמביא עז. בשיעור זה נעמוד על ההבדלים המעטים והמינוריים בין האופציות, ובאמצעותם להבהיר היטב את אופי הקורבן.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 24 קורבן חטאת בשיעורנו אנו מתחילים את החטיבה השנייה שבפרשת ויקרא – קורבנות החובה, ומעתה השאלה היא כיצד יש בכוחו של הקורבן לכפר על החטא וכיצד פועלים הקורבנות השונים שיש בכוחם להביא נחמה ופיוס בין אדם לא-לוהיו ובין אדם למצפונו הרועש. קורבן החובה המרכזי הוא קורבן החטאת, ולמהותו נקדיש את שיעורנו היום.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 25 בין החטאת הפנימית לחיצונית הדיון בקורבן החטאת נחלק לפי זהות המקריבים: כוהן משיח, כל עדת ישראל, נשיא ויחיד. החלוקה הבולטת ביותר היא בין כוהן משיח וכל עדת ישראל שמביאים חטאת פנימית, ולעומתם הנשיא והיחיד שנדרשים להביא חטאת חיצונה בלבד. בשיעור זה נעמוד על המאפיינים של חלוקה זו.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 26 חטאת כוהן משיח כפי שראינו בשיעורנו הקודם, יש מן המשותף לחטאת הכוהן המשיח ולחטאת העדה כולה – הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מהותית. בשיעור זה ניגע בכמה מרכיבים של חטאת הכוהן המשיח: עבודת הדם; הקטרת האיברים על המזבח; ושריפת הבשר מחוץ למחנה.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 27 חטאת העדה וחטאת הנשיא בשיעור זה נדון בחטאת עדת ישראל ('פר העלם דבר של ציבור') ובהרחבה גם בחטאת הנשיא - מעמד הנשיא, עבודת הדם, הקטרת הבשר ועוד.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 28 חטאת היחיד יחיד בישראל שחטא בשגגה והתחייב בחטאת יכול להביא שעירה או כבשה. התורה מותירה את הבחירה בין שתי האפשרויות לפתחו של החוטא, והדבר מזכיר את הבחירה בין זכר לנקבה בזבח השלמים. דרך מאפיין זה ומאפיינים נוספים ננסה לעמוד על מהותו של הקורבן.
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 29 על טעם ועל ריח – כבש או עז? התורה פותחת בפני היחיד שהתחייב בקורבן חטאת שתי אפשרויות הקרבה – עז או כבש. בין כך ובין כך על הבהמה להיות נקבה תמימה. האם יש הבדל מהותי ביניהם, או בניסוח עדין יותר – האם יש עדיפות להקריב אחד מהם?
שיעורי טקסט פרופ' יונתן גרוסמן 30 קורבן עולה ויורד הבנת מהותו של קורבן עולה ויורד היא אחד האתגרים הגדולים בתורת הקורבנות, כי במבט ראשון קשה להבין מה ראתה התורה להגדיר שלוש אופציות להקרבה. לשם הגדרה מדויקת של האתגר הפרשני שאנו ניצבים בפניו יש להבין לאיזו פרשייה שייך קורבן 'עולה ויורד'.

עמודים