קש"ת - תפילה
מרצה כותרת תקציר
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק את צמח דוד הברכה מבוססת בין השאר על המדרש בו דוד שואל מדוע לא לא ניתן לברך על שמו. תשובת הקב`ה היא שיש להעמיד אותו בניסיון. הברכה, מבוססת על קבלת הניסיון העצמית של דוד, על ניסיונו לחרוג מעצמו, המתבטא בביטוי 'צמח דוד'. בפשט, ברור שמדובר בברכה על המשיח, אך גם המשיחיות במישור העולמי היא למעשה ביטוי של הכרה ביכולת ההתרוממות והחריגה העצמית של ההיסטוריה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת אבות ברכת אבות היא ברכה לה'. היא נקראת על שם האבות, מכיוון שהם הראשונים שנפגשו עם הקב`ה באופנים בהם הוא התגלה להם (זוהי הכוונה של 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' - שם ה' יקרא על שמך). ברור שהתפילות הם גם כנגד הקורבנות, אך ברור באותה המידה שמבחינה היסטורית האבות הם שהתפללו ראשונים, וראשוניותם אינה רק 'מקרית' (באותה הבחינה שהם הקריבו פסח ושמרו שבת), אלא מהותית - הם התפללו לה' מבחינה אוניברסלית, כביכול כגויים. סמך לדבר - הביטוי 'אל עליון...קונה הכל' נלקח מברכתו של מלכיצדק. מטרת הברכה, מבחינה זו, היא שנפנים שמצד אחד אנו נסמכים על המסורת, אך מצד שני המטרה הסופית היא שה' יקרא על שמי שלי.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת אבות ב' השיעור עוסק במספר ביטויים נוספים המוזכרים בברכה: 1. מגן אבות - נראה שמדובר במגן כשם עצם ולא כפועל. אנו מתבקשים להתפלל באותה הבחינה שאברהם, על פי המדרש, היה בה לאחר מלחמת ארבעת המלכים, 'אל תירא אברהם, אנוכי מגן לך'. אברהם, על פי פי המדרש 'התפחד' - הוא לא פחד לפני המלחמה, רק לאחריה זאת מכיוון שהוא היה חרד כתכונת אופי. חרדתו נבעה מכך שהוא היה הראשון, לא היו לו בריתות והבטחות לסמוך עליהם. כל חייו אברהם מפחד, וגם אנו, אמורים לפתוח את התפילה בבחינה זו, ולא בבחינת 'הברית הכרותה' ו'זכות אבות'. 2. הגדול הגיבור והנורא - בכל פירוש שהוא הכוונה היא ל'הכרת הנוכח'. 3. גומל חסדים טובים - בניגוד למלכיצדק שהתייחס לאל עליון בהודאה, אנו פותחים בשבח (שהרי עוד לא ביקשנו). 4. ומביא גואל לבני בניהם - כאשר מצד אחד אנו נאחזים ב'למען שמו' (למען התוכנית הגדולה של הקב`ה) ומצד שני ב'אהבה' (בדומה לשתי הסיבות להצלת נוח).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת גאולה ברכת גאולה עוסקת בפשטות בגאולת היחיד. פתיחתה המפתיעה - ראה נא בעניינו מלמדת על מהותה - מטרת הברכה אינה לבקש עזרה אלא לעורר את הזדהותו של הקב`ה עם כאבינו. הבקשה הפרטית אינה להצלה אלא לידיעה, לחיבור ולהכרה. גאולת הציבור תהיה במקבץ הברכות הקשורות לבניין ירושלים והמקדש
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת גבורות מהו המיוחד בתחיית המתים, שהוקדשה ברכה שלמה להתייחסותה אליה? בפשטות, הרי תחיית המתים אינה משמעותית לחיים הדתיים היום יומיים שלנו (בניגוד לגאולה, או רפואה, למשל). נראה שתחיית המתים משקפת את הניצחון הגמור של הטוב על הרע. הבחירה החופשית יוצרת מצב בו בעיקרון אין ניצחון שלם. האמונה בתחיית המתים היא האמונה בניצחון זה. שאר חלקי הברכה - רפואה, שבי ואף גשם, מתארים מצב בו אנו כבר מתקרבים אל המוות, והקב`ה מצילנו ומוציאנו לישועה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת דעת השיעור עוסק בברכת חונן הדעת, במהלך השיעור דוקדקו המילים חונן (מלשון ויחנך - יתקרב אליך) ו'חננו מאיתך'. הדגש על הקירבה ועל החנינה קשורה לייחוד של הדעת, כמהווה את גילוי עמוק יותר של הקב`ה ואת העובדה שבניגוד לשאר הדברים, נתינת דעת מעניקה לאדם שותפות עם האלוקי ולא רק 'שפע' הנמצא במובנים רבים מחוץ לו (כמו כסף), ייחוד זה של הדעת, הוא זה שכנראה הציב אותה כברכה הראשונה (מעבר להסברים הקלאסיים).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת המינים ברכה זו תוקנה על ידי שמואל הקטן, ולא בכדי - הוא אשר אמר בנפול אויבך על תשמח. הוא היה היחיד שהיה יכול לשפוך את חרון זעמם של חכמים על מינים בלא נגיעה אישית, ואף עליו מתואר בגמרא בברכות שכעבר 'שנה' הוא לא הצליח לכוון בברכה זו כראוי. ברכה זו יוצרת 'כאב בטן'. היא מכוונת לא רק לאובדן הרשעה (כדברי ברוריה) אלא גם לאובדן נושאי הרשעה. אמנם, הדגש שלה אינו על האנשים אלא על 'מלכות הרשעה' (כפי שקיים בנוסח אשכנז), מלכות אשר כל מהותה הוא להוות מסגרת לפיתוח הרשע בעולם. בשיעור הודגש גם היחס ההיסטורי האפשרי לברכה זו (היחס בין 'המינים' ל'מלשינים' ל'זדים').
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת המשפט מטרת הברכה אינה לבקש על חידוש מערכות המשפט שהיו, שהרי מעולם לא היה 'תור הזהב' למערכת משפט בישראל, אפילו לא בימי שלמה. מטרתה היא להציב בפנינו את האידאל שתואר בימי האבות - 'לעשות צדקה ומשפט'. אידאל זה, הוא שגרם לקב`ה לבחור בנו, (השיבה...כבראשונה - כמו שאמור להיות), הדגשת המשפט והצדקה קשורים לקביעת התורה שהצדקה מהווה השלמה של המשפט, קביעה המובעת בתוכחות הנביאים השונות בדגש על ישיעיהו; הביטוי 'אוהב צדקה ומשפט' מלמד על כך שהמשפט אמור להתבצע על ידי אנשים, הקב`ה אוהב צדקה ומשפט אך אינו שופט בעצמו. (בניגוד 'למלך המשפט' שמבטא את קיום המשפט בפועל).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת השלום לברכת השלום שני פנים, הראשון הפשוט, ברכה לשלום ולא למלחמה. השני, העומד בשורש הראשון - השלום מהווה אחדות של הניגודים (מדרש מפורסם בחז`ל מביא כיצד השלום אף הוא לא רצה שהאדם יברא - שהרי 'כולו קטטה'). ניגודים נלחמים זה בזה, השלום מחבר. על כן בברכה זו יש הדגשה ייחודית על כלליות - כולנו כאחד באור פניך.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת השנים מטרת הברכה היא לקבל שפע גשמי, אך העובדה ששפע זה מסומל באמצעות השנים והגשמים אומרת דרשני. שורש לברכה ניתן למצוא בספר יואל בנבואה אודות צרות הארבה והשפע שינתן לישראל אם יחזרו בתשובה. מנבואה זו נראה בבירור שכוח הצמיחה השפע והריבוי מופיע באופן ברור ביותר דווקא בשפע החקלאי. הברכה, אם כך, אינה על השפע הכלכלי עצמו, אלא על החיבור לקב`ה, אשר מוליד, כמעט בהכרח, ברכה ריבוי ושגשוג. (על כן, יפה לגרוס 'ושבענו מטובך' ולא 'מטובה')
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת התשובה השיעור עוסק בברכת התשובה. בברכה זו ישנה חריגה ייחודית במטבע הברכה - לא מתואר בסוף הברכה כיצד הקב`ה עושה את התשובה אלא שהוא 'רוצה'. להבנת חריגה זו ניתנו 4 הסברים: בלא תנועה מצד הקב`ה אין פיוס (אין תשובה), רצונו של הקב`ה הוא מעשה והוא המאפשר את שינוי העבר (בשם הרב הוטנר), רצונו של הקב`ה הוא שנותן לי את הכוח להתגבר על מה שהיה ולהפוך את עצמי לאחר, רצונו של הקב`ה בתשתית הבריאה הוא 'התשובה'.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת ירושלים ברכה זו מערבת שני נושאים: בניין ירושלים והמקדש וכיסא דוד. עירוב זה אינו במקרה, ובו נמצא העירוב שבין מלכות ישראל למלכותו של הקב`ה. עירוב זה, בין פוליטיקה לאומית ובין קדושה מהווה את אחד הסממנים הבסיסיים של היהדות, אשר לא מפרידה בין מלכות השמיים ומלכות הארץ.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת מודים ישנן מספר פירושים של מילה מודים בתנ`ך: הודאה על האמת, הודאה על הטוב, שבח. נראה שהמכנה המשותף של כולם, טמון במהות הברכה. הברכה במהותה קשורה לתפיסת היחסים בין אדון לעבדיו ובין מלך למשרתיו בימי הביניים (למשל). ההודאה היא אישור של הזהות שלי כתלוי ומתארת אותי כקטן אל מול הקב`ה 'הגדול'. בסיום השיעור היה דיון במספר ענייני נוסח של הברכה ובמיקום הכריעה וההשתחוויה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת סליחה ברכת סליחה פשוטה להבנה. עיקרה טמון בהבחנה בינה לבין הקודמת לה - ברכת התשובה. התשובה, כפי שראינו, עוסקת ברצון לחזור אל הקשר הישיר עם הקב`ה. הסליחה, לעומת זאת, עוסקת בבקשת מחילה אשר עיקרה הוא מילוט מעונש. הביטוי 'מרבה לסלוח' מכוון לכך שסליחתו של הקב`ה היא אינסופית, ויש בכך חידוש: שהרי לא הרי סליחה על חטא ראשון כסליחה על חטא שחוזר ונשנה פעמים רבות. הכפרה אינה מוזכרת בברכה זו, אך נראה שהיא רמוזה בברכה הבאה, ברכת הגאולה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת עבודה ברכת רצה הנה הברכה הראשונה לאחר בקשת הצרכים. (נ`מ הלכתית לגבי אדם שדילג או שכח). אלא שנראה שחציה הראשון עוסק באותו הנושא של שומע תפילה - בקשה לקבלת הצרכים. מטרת הברכה אינה לדבר על הצרכים. מטרתה מבוססת על המדרש המתאר כיצד היוצא מלפני המלך צריך לבקש רשות ולהיפטר מלפניו. נוסח הברכה מביע את תקוותנו שהקב`ה גם התעניין וכביכול 'הרוויח' מבקשותינו (עיקרון דומה נמצא בהקרבת הקורבנות, וע`כ הם מוזכרים בברכה - ע`י הביטוי ואישי ישראל). ישנם שינויי נוסחים בסיום הברכה: מנהג א`י היה לומר 'שאותך לבדך ביראה נעבוד', והוא נשתמר אצל האשכנזים בעת ברכת כוהנים.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת על הצדיקים עיון בברכה זו חושף בעיקר את הטרגיות שבה. הצדיקים והחסידים המתוארים כאן פועלים כביכול, בשדה קרב אבוד, הם מהווים 'פליטה'. אזכורם של גרי הצדק קשור בדיוק לנקודה זו - אנו מבקשים שדווקא גרי הצדק, אשר הלכו נגד הזרם, יקבלו שכר טוב. חשוב להבין שהשכר המוזכר כאן אינו גמול פשוט. בניגוד לתמונה המצטיירת מבעלי המוסר, בה הביטחון הוא העיקר וההשתדלות היא מעין חובה שיש לצאת בה, יש לומר (וכך נראה בעקידת יצחק על פעולות יעקב לפני המפגש עם לבן) שעל האדם מוטלת אחריות לעשות את הטוב ולפעול להשגתו. והיה אם תוצאות פעולותיו אינן כרצונו, סימן הוא שהקב`ה לטובתו, החליט לעשות אחרת.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת קדושה מטבע ברכת קדושה מהווה ביטוי לדברינו עד כה אודות הקדושה - מצד אחד אלוקים הוא הקדוש, מצד שני אנו טוענים ששמו קדוש ובכך מקדישים אותו, ואף נעשים קדושים בעצמנו (וקדושים בכל יום אלו ישראל שבכל יום מתעלים ומתרוממים ונעשים יותר קדושים). המילה 'יהללוך' מתפרשת על רקע האיסור לומר הלל בכל יום באופן הבא - אותם אנשים שבכל יום מצליחים להיקרא קדושים, יכולים גם 'להלל', המלאכים לעומת זאת, בדרך כלל משבחים, לא מהללים. סיום הברכה מהווה 'מעין חתימה' ייחודי - הקריאה 'כי אל מלך גדול וקדוש אתה' מהווה פעולה אקטיבית של הקדשה ובכך היא מהווה מעין חתימה. עניין נוסף הוא הסיומת 'המלך הקדוש' - בקדושה יש מימד של רוממות, של מלכות (כפי שאנו רואים בתוספת 'המלכות' המודגשת בימים נוראים), חלק מההגדרה של הקדושה היא 'המלכות' ובכך היא מצטרפת להגדרת המלכות כמשפט (המלך המשפט).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת קדושה מטבע ברכת קדושה מהווה ביטוי לדברינו עד כה אודות הקדושה - מצד אחד אלוקים הוא הקדוש, מצד שני אנו טוענים ששמו קדוש ובכך מקדישים אותו, ואף נעשים קדושים בעצמנו (וקדושים בכל יום אלו ישראל שבכל יום מתעלים ומתרוממים ונעשים יותר קדושים). המילה 'יהללוך' מתפרשת על רקע האיסור לומר הלל בכל יום באופן הבא - אותם אנשים שבכל יום מצליחים להיקרא קדושים, יכולים גם 'להלל', המלאכים לעומת זאת, בדרך כלל משבחים, לא מהללים. סיום הברכה מהווה 'מעין חתימה' ייחודי - הקריאה 'כי אל מלך גדול וקדוש אתה' מהווה פעולה אקטיבית של הקדשה ובכך היא מהווה מעין חתימה. עניין נוסף הוא הסיומת 'המלך הקדוש' - בקדושה יש מימד של רוממות, של מלכות (כפי שאנו רואים בתוספת 'המלכות' המודגשת בימים נוראים), חלק מההגדרה של הקדושה היא 'המלכות' ובכך היא מצטרפת להגדרת המלכות כמשפט (המלך המשפט).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת קיבוץ גלויות ברכת קיבוץ גלויות אינה עוסקת בארץ ישראל. עיקרה הוא בקיבוץ הגלויות, אם כי ברור שלא ניתן לעשות זאת בלא ארץ ישראל (כפי שנראה מסיום הברכה). נוסח הברכה החגיגי ומלא הפאתוס מעיד על ייחודה בשני אופנים: א. זוהי דרכם של חז`ל להביע את מה שאינו ניתן להבעה - שאחדות ה' תלויה באחדות ישראל. ב. ברכה זו היא הראשונה מתוך רצף ברכות הגאולה, אשר סדרן מעיד על כרונולוגיות: קיבוץ גלויות, משפט, ירושלים, מקדש.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת רפואה ברכת רפואה הנה פשוטה מצד אחד ומסובכת מצד שני. פשטותה מובנת מאליה. סיבוכיה נוצרים עקב הנוסח מלא הקושיות שלה. עיקרה של ברכת הרפואה אינה לבקש רפואה, אלא להצהיר על כך שהקב`ה אינו רק רופא כל בשר אלא רופא ישראל - חיבורנו, כישראל, אל הקב`ה מחבר אותנו אל החיים ומציל אותנו מהמוות השורר בכל פינה. זהו ההסבר לכפילות: רפאנו ה' ונרפא (בבחינת 'רפואה מונעת'). הביטוי כי תהילתנו אתה נלקח מספר ירמיהו ועיקרו - הקב`ה הוא הדבר אותו אני מהלל, אליו אני מתקשר, וממילא קישורי אליו מחבר אותי אל החיים ומסלק ממני את המחלה בבחינת כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. ההסבר ל'רופא נאמן' הוא באותו האופן - הקב`ה אינו מרפא רפואה חולפת מכיוון שהקישור אליו הוא שמסלק את המחלה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ברכת שמע קולנו הקושיה בברכה זו היא מדוע צריך אותה - מדוע יש צורך לבקש שיקבל את בקשותינו? הרי ברור שאם אנו מבקשים אנו מעוניינים בכך. התשובה טמונה במדרש אודות שמואל הקטן, אשר לאחר שירד גשם עוד לפני שהתחילה התענית, נזף בקהילתו ואמר שהגשם ירד מתוך רצון לפטור אותנו 'מעל פניו'. אנו מבקשים שהקב`ה יתיחס אלינו כאב הרחמן. המחלוקת בנוגע לסיום הברכה (כל בשר/עמו ישראל) משקפת עמדות שונות של תפילה - תפילה ייחודית לישראל או תפילה אוניברסלית.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק סמיכות גאולה לתפילה (עבד לפני ה') בשיעור הרב פתח את הסידרה בהצהרת כוונות: הלימוד על תפילת שמונה עשרה יהיה לימוד של התפילה כטקסט שנכתב על ידי חז`ל מתוך אוריינטציה אל הפסוקים אותם צטטו. הנחת המוצא היא שנוסח התפילה יכול להעיד על עולם המחשבה של חז`ל. לאחר מכן, נידונה הקביעה שיש לסמוך גאולה לתפילה. הובאו שני פירושיו של ר' יונה, המתבססים על מכנה משותף - גאולתנו מיד המצרים הופכת אותנו לעבדים של הקב`ה, וישנה חשיבות להתפלל מתוך עמדה של עבדות. מטרת בקשת הצרכים שלנו בתפילה: 1. מכוח תודעת העבדות שלנו, כעבדים שמבקשים לחם על מנת לעבוד את רבם (אלא שבניגוד לפרעה, ה' לא צרךי את עבודתנו, והעבודה אותה הוא מטיל עלינו היא לתקן את עצמנו). 2. על מנת להקנות לנו את מידת הביטחון בקב`ה, שמספק כל צרכינו.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק קדושה מהי הקדושה? בניגוד לשאר התארים, המייחסים לקב`ה משמעויות הקיימות בעולמנו. התואר קדוש מתייחס לקב`ה בלבד. בפשטות, אם כך, הקדושה היא ה'נשגבות' הטרנסצנדנטליות. אמנם, בעקבות דברי ר' יונה על המושג 'דבר שבקדושה' בתפילה (ברור לר' יונה שקריאת שמע היא 'דבר שבקדושה'), שמרכיבי התפילה המהווים 'דבר שבקדושה' הם עצמם מוסיפים קדושה בעולם, בדומה לברכה, בה אנו מוסיפים ברכה בעולם על ידי ברכתנו, כך גם בקדושה, עצם אמירת הקדיש, עצם קריאת שמע, מוסיפה קדושה ומהווה 'דבר שבקדושה'.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק קדושת הציבור (כתר, נקדש את שמך בעולם). מספר נקודות לגבי קדושת הציבור: (כתר, נקדשך, נקדש שמך) א. תשומת לב למבנה של קדושת הציבור מגלה שניות: מצד אחד, המלאכים אינם אומרים שירה או ברכה, אלא מצטרפים לשירתם של ישראל. מצד שני, אנו מקדשים את הקב`ה 'כשם שמקדישים אותו בשמי מרום'. אנו נעזרים בטקסטים של המלאכים על מנת לבצע את ההקדשה בעולם הזה. ב. מספר דיוקי נוסח: 1. הפתיחה מהווה הזמנה ועל כן ראוי שהחזן יאמר אותה במלואה. 2. בפסוק 'קדוש קדוש' ישנו ניגוד משמעותי בין תיאור הקדושה הנבדלת לבין התיאור שמלוא כל הארץ כבודו. המועצמת בקריאה 'ברוך כבוד ה' ממקומו'. שיא הקדושה נמצא בפסוק 'ימלוך ה' לעולם' שמהווה את הייחוד של ישראל, אשר ממליכים את הקב`ה ומגלים את קדושתו בעולם הזה (עיקרון זה משלב בין התפיסה ההומניסטית הרואה את הערכים כנוצרים על ידי האדם, לבין התפיסה התיאוצנטרית המגדירה ערך רק אם הוא נוצר מאלוקים - מקור הערך הוא מאלוקים, אבל אנחנו יוצרים אותו). לעיקרון זה יש השלכה אף לתפיסה ההלכתית של הפסוק השלישי (בניגוד לפסק המשנ`ב).
שיעורי אודיו הרב ברוך גיגי משמעותה של תפילה בשעת צרה הרמב`ן - הסבור שתפילה בכל יום אינה מצווה מן התורה - מודה גם הוא שתפילה בשעת צרה מחויבת מן התורה. גם הרמב`ם נותן מקום מיוחד לתפילה בעת הצרה. מהי משמעותה של תפילה זו? נדמה שלדעת הרמב`ן מטרת תפילה זו היא להחזיר את יחס התלות שהאדם אמור להרגיש כלפי הקב`ה למקומו הנכון. לדעת הרמב`ם מטרת התפילה בשעת הצרה דומה לתשובה על החטא, חזרה לעמידה ישירה אל מול הקב`ה. הבנות אלו של הראשונים קשורות להבנתם היסודית את מטרת התפילה היומיומית של האדם.
שיעורי אודיו הרב ברוך גיגי שיחה בענייני תשובה שיחה זו הועברה בצום גדליה ועוסקת בענייני תשובה. מהן הדרישות מיהודי בעשרת ימי תשובה? כיצד מעוררים בנו הימים הנוראים רצון המיוחד שיכול להוביל לתשובה ולהתקדמות? מהי משמעות המושג 'לפנים משורת הדין', וכיצד הוא קשור לתשובה?
שיעורי אודיו הרב ברוך גיגי תפילה דאורייתא או דרבנן - מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן הרמב`ם סבור שמצווה מן התורה להתפלל בכל יום. הרמב`ן חולק, ולדעתו מצוות התפילה אינה אלא מדרבנן. בשיעור זה ננסה לעמוד על יסודות התפילה לדעת ראשונים אלו. במסגרת שיטת הרמב`ם נראה כי יסוד התפילה הוא עצם הקשר שבין האדם לבין הקב`ה. הרמב`ן לעומת זאת ממקד את התפילה בבקשת הצרכים על ידי האדם. שתי גישות אלו באות לידי ביטוי גם בדברי תלמידי רבנו יונה בראשית מסכת ברכות באשר לחשיבות שבסמיכת גאולה לתפילה.