קש"ת - מנהגי רבותינו
מרצה כותרת תקציר
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי הלכות פיקוח נפש השיעור עוסק בהלכות פיקוח נפש במסורת בריסק - סולובייצ'יק. ר' חיים הקל גם בספק קל שבקלים בעניין זה (וצ`ע האם היה מקבל את גדרי האחרונים השונים - אחד לאלף וכדו'). מימרתו של ר' חיים אני מחמיר בפיקוח נפש מבוססת כנראה על קריאה (המוכרת גם מצפנת פענח של הרוגצו'בר) של דין פיקוח נפש בשבת כהותרה ולא רק כדחויה, בניגוד לקריאה המקובלת. ביום הכיפורים יש הבדל בעניין מעוברת, שאינה נחשבת כחולה. בשאר תעניות ר' חיים הקל אף יותר בכל חשש רפואי.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי חזרת הש"ץ וברכת כוהנים בתחילת השיעור, הובאו מספר השלכות הנגרמות מהאבחנה בין תפילה בציבור לתפילת הציבור: 1. הצורך לשמוע כל מילה ומילה בחזרת הש`ץ (כולל בשירים) 2. הצורך שהחזן יאמר בקול את 'מודים' לאחר שהציבור מסיים תפילתו 3 . הצורך שהחזן יחזור על 'מגן אבות' בערבית של שבת [ואכן הגרי`ד הקפיד בעניין]. בנוסף, השיעור עוסק גם ב'ברכת כוהנים' - ב'ברכת כוהנים' ישנו מנהג שבחוץ לארץ הכוהנים אינם נושאים כפיים בשבת או ביום חול משום טרדה בעסקי הפרנסה. נשיאת הכפיים מותרת רק ביום טוב, משום שמחת הרגל. הגרי`ד ניסה לבטל בתחילת דרכו את המנהג לא לישא כפיים ביום טוב שחל להיות בשבת. עניין נוסף בברכת כוהנים הוא ההקבלה הקיימת בין זמני העבודה במקדש לבין הברכה, הקבלה הגוררת מספר השלכות: א. יש לומר את הברכה ביום (נ`מ לתפילת נעילה, למרות שיש דעות הסומכות על שקיעה דר`ת בזה), יש מנהג שרווק לא יעלה (אם כי מנהג זה לא התקבל)
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי חנוכה חלק א השיעור נידונו מספר מנהגי חנוכה: א. מנהג חב`ד להדליק חנוכיה במקומות ציבוריים והשאלה האם מותר לברך עליהם (דעת הרבי מלובביץ' בעניין), תוך השוואה לברכה על חנוכיה בבית הכנסת. ב. מתי יש לומר את הפיוט 'הנרות הללו' - הזכרת המקור הראשוני ממנו נלמד המנהג (מסכת סופרים), ג. דיון בשאלת מעמדה של ברכת 'שעשה ניסים' - האם היא ברכת 'הרואה' ומשבח או שהיא ברכת הודאה, התייחסות לנ`מ האפשרית בין השיטות - זמן הברכה (לפני ההדלקה או דווקא לאחריה) והצגת פיתרונו של הגרי`ד לשתי האפשרויות - לברך לאחר הדלקת הנר הראשון (בב`י רעיון זה מוזכר בשם ר' יונה - שיש לברך שעשה ניסים לפני הדלקת הנר האחרון משום שהוא התוספת הייחודית של היום). ד. המנהג להדליק נרות חנוכה ביום בבתי כנסיות.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי חנוכה חלק ב בפתח השיעור, הוזכרו טענותיו של הרב סולובייצ'יק כנגד הדלקה בברכה במקומות ציבוריים (בניגוד לבית הכנסת). בהמשכו, נידונה חובת ההדלקה מן המקורות (מנהג הרמב`ם ותוס', הסבר הגרי`ז למנהג האשכנזים) עד למנהגים הרווחים בזמנינו ונימוקיהם, תוך התייחסות לשאלה האם נשים נשואות ובנות רווקות מדליקות נר חנוכה, תוך דיון נרחב בשאלה האם ראוי לומר כאן אישתו כגופו (עמדת הגרי`ד היא שאין אומרים). בסיום השיעור, הוזכרה שאלת זמן ההדלקה - גדר עד שתכלה רגל מן השוק, וחשיבות ההדלה בנר שמן אל מול ההדלקה בנר שעווה (הגרי`ד סבר בשלב מסויים שנר שבת נמשך אחר הפתילה הרבה יותר טוב, אך ישנו נימוק אחר אותו מביא ערוך השולחן - הקשר אל שמן המנורה ונימוקים מעין אלה).
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי טלית קטן וטלית גדול (ציצית) דיון בנוסח האם אומרים 'להתעטף' בברכה על טלית קטן (השוואה לסוכה) הגרי`ד מצא מקור לחיוב כפול משתי פרשיות הציצית. רוב רבותינו לבשו טלית קטן מצמר, למרות שמנהג הגר`א היה ללבוש טלית קטן מצמר גפן. דעת הגרי`ד בנוגע לבעיה של חוסר במסורת בפתיל התכלת 'המתחדש'. המנהג שחתנים אינם לובשים טלית על ראשם (או בכלל לא).
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ליל שבת חלק א בפתח השיעור הוזכר הצורך שהחזן יאמר 'מגן אבות' בקול רם מכיוון שברכה זו היא בבחינת חזרת הש`ץ. לאחר מכן הובאו מספר הנהגות בסדר ליל שבת: א. אמירת 'ויכולו' - האם יש לו תוקף של עדות, האם לאומרו בשניים. ב. אמירת 'שלום עליכם' - האם בכלל לומר פיוט זה (שהרי לא כל אחד הוא בר הכי שמלאכים ילווהו), האם ראוי לומר את 'צאתכם לשלום' או שיש בדבר משום גנאי (מסלק המלאכים ממנו), והאם ניתן לומר 'ברכוני לשלום' (לאחר דברי הרמב`ן שאין להתפלל למלאכים). ג. עמידה בקידוש - מחלוקת המנהגים בנוגע לעמידה בקידוש (מצד אחד יש עדות או קבלת 'פנים חדשות' - השבת, מצד שני מצד ברכת הגפן יש לשבת. הובא מנהג שו`ע הרב והגר`א לשבת דווקא). בסיום השיעור הוזכר בקצרה חילוק בין מנהגים בהם יש דעות שונות, שניתן לסמוך בהם על מנהג אבות, לבין הנהגות שיש לשנות גם בניגוד למנהגי אבות.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ליל שבת חלק ב' - עניני קידוש הלילה והיום בפתח השיעור הוזכרו המנהגים השונים אודות הפסוקים הנאמרים בפתח הקידוש (האם מתחילים מ'ויכולו' או מ'יום השישי' ומדוע), והאם יש בחלק מהמנהגים בעיה של הזכרת חצי פסוק. כפיתרון הוצע להתחיל בראש הפסוק, הצעת הרב מרגליות שאין בעיה להתחיל באמצע פסוק, והצעת החת`ס שאין בעיה לצטט פסוק לאחר טעם מפסיק (שאלה דומה קיימת גם במקומות אחרים, כגון ב'וזאת התורה אשר שם משה'). בהמשך, נידונה שאלת חיוב שתיית היין על ידי כלל המסובים בקידוש הלילה ובקידוש היום, הוזכר הדיון בין הגרי`ז והגר`ח בשאלה האם ישנה חשיבות מרובה יותר דווקא לשתיית היין ביום (בו אין חיוב קידוש), שאלת חיוב היין בסעודה שלישית (דעת הרמב`ם בנידון), ושאלת קידוש במקום סעודה בלילה וביום (הוזכרה דעתו של הרב עובדיה להקל בקידוש היום בעקבות דעת הראב`ד על אכילה לפני קידוש)
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי מנהגי חופה וקידושין השיעור עוסק במספר מנהגי חופה וקידושין: מנהג הגר`א לשכור את מקום החופה (היחס בין אירוסין לנישואין, מהו הרגע ממנו מוגדרים הנישואין), מנהג ר' חיים לשתות מעט מהיין של ברכת האירוסין, השוני בין המנהגים בנוגע לזמן בו העדים חותמים על הכתובה ומשמעותו, (תוך דיון בתפקיד העדים בכתובה המהווה שטר ראיה ולא שטר קניין)
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ספירת העומר נחלקו ראשונים האם ספירת העומר היא דאו' או דרבנן. הרמב`ם סבור שהספירה היא דאו' (מתבסס על כך שניתן כיום להקריב קורבנות והברכה היא על 'זמן הראוי' ולא על עצם ההבאה). תוס' במגילה סבורים שספירת העומר היא זכר למקדש (על כן אומרים - הרחמן הוא יבנה), ומכך ברור שהיא אינה אפילו דרבנן. הרב שטרנבוך מבהיר שיש חוסר היגיון (ואולי אף בל תוסיף) בלומר את גם 'הנני מוכן...לקים מצוות עשה' וגם 'הרחמן'. 2. דיון על נוסח השו`ע - 'בעומר' / 'לעומר' / ללא. (הדיון - הביטוי מופיע בסוגריים ויש להבין מהי כוונתו ואולי מקורו בשו`ת הרשב`א). נימוקי הנוסח מופיעים אצל הרב שכטר (לעומר - זכר לקורבן; בעומר - בתוך התקופה), במקום אחר נראה שהגרי`ד אמר את שני הנוסחים אך היה פותח ב'לעומר'. אמנם ר' וולועל היה אומר 'לעומר' בקול ומוסיף בעומר בשקט. 3. מנהגי אבלות בנוגע לספירת העומר. בפשטות, טוען פרופסור שפרבר - אמורים לנהוג אבלות. נוסח ספרדי - עד פרוס עצרת. אמנם לא מצאנו איסורים אחרים. אמנם, מצינו בראשונים מנהגים נוספים. כנראה שהמנהג בראש חודש על שבועות הוא בעקבות פרעות תתנ`ו. ר' אהרון סולובייצ'יק - אין כאן צורך במנהג קבוע או מנהג משפחה. גרי`ד: אבלות ספירה היא כי`ב חודש (לא מתחתנים; אסור רק לאביו ואימו עד 'שיעור גערה'. שיעור גערה כיום הוא דבר קצר, וע`כ יש להתגלח כיום גם בימי הספירה. ובייחוד בשבת משום כבוד שבת.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי עניינ שמונה עשרה חלק א' בתחילת השיעור, הודגשה אופייה של הסידרה - עיסוק במנהגי רבותינו (אשר ברור שיש להם שורש) ולא במנהגים שרווחו בישראל (כפי שעשה פרופסור אפשטיין), אשר אין הכרח שיש להם יסוד, עיסוק המנסה לבסס את המנהגים אך לא בהכרח להורותם למעשה. לאחר מכן תוארו מספר מנהגים הקשורים לתפילת שמונה עשרה: מנהג הגר`א להתפלל מתוך הסידור העומד בניגוד למנהגו של ר' חיים מבריסק. המנהג לומר בקול רם את 'גאל ישראל' (מנהגו של הרב הענקין 'הסבא', דיון אודותיו מצוטט בשו`ת בני בנים), מנהגו של הגרי`ד להשמיע לאוזנו (ולסמוכים לו בדרך אגב) את אשר הוא מוציא מפיו בתפילת לחש. הוזכרה גם הנהגתו של הגרי`ד להקפיד על חזרת הש`ץ כתפילת הציבור (ולעמוד ברגליים צמודות גם בתפילה זו), ואף הועלתה התלבטות בשאלה עד מתי המתפלל שמונה עשרה לאחר שהתחיל החזן את תפילתו נחשב ל'מתפלל עם הציבור'.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני ברכה אחרונה - בורא נפשות ומעין שלוש מספר דינים בענייני ברכת 'בורא נפשות' ו'מעין שלוש': א. נחלקו הבבלי והירושלמי האם לברך בשם, הגר`א ברך בשם (בנוסף, בנוסח שלו היה כתוב 'על כל מה שברא' ולא 'שבראת'). ב. מטבע הברכה - מהם 'נפשות רבות' (1. הבורא 'מאכלים' להחיות בהם נפש כל חי. 2. ?? . ג. אופי הברכה - האם היא ברכה אחרונה או ברכת השבח הבאה לאחר האכילה (כך סבר ר' שאול ליברמן). ??? בנוגע לברכת מעין שלוש נאמרו מספר דינים: 1. המטבע הכללי של הברכה הנה תמצית של שלוש הברכות של ברכת המזון. 2. נידונה המשמעות האפשרית של הביטוי 'ונאכל מפריה ונשבע מטובה' (הוזכר שהגר`א בעקבות דעה בטור היה מוחק ביטוי זה אשר נשמע מוגזם) - א. אכילת הפירות היא סממן לגאולה ב. בשם הגרי`ז: אכילת הפירות מתייחסת לאכילת מעשר שני, 'בקדושה ובטהרה'.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני ברכה אחרונה - מעין שלוש (המשך) השיעור דן במספר עניינים הקשורים לברכת 'מעין שלוש': א. דיון בשאלת האזכור הכפול של בניית ירושלים - 'ובנה ירושלים' 'ושמחנו בבניינה (גירסת הג`רא ו'שמחנו בה' ותירוצים שונים לגירסה המקובלת). ב. דיון בשאלה האם מותר לחתום בצירוף 'על המחיה ועל הכלכלה' (ודעת הגר`א שאין לחתום בכפילות זו). ג. דיון בשאלה מדוע לא הוזכרה הברכה הרביעית של ברכת המזון בברכת מעין שלוש (שלוש הברכות דאו', ברכת מעין שלוש היא דרבנן ולא מצרפים אליה ברכה נוספת מדרבנן) והבאת פירוש שמראה כיצד מזכירים אותה. ד. דיון בשאלה מדוע לא מזכירים 'ברית ותורה' בברכה מעין שלוש (וגירסת האור זרוע שמזכירים). ה. דיון בשאלה מהם התוספות שמזכירים 'מעין המאורע' בברכת מעין שלוש (מחלוקת בגירסאות ברמב`ם בזה).
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני ברכת המזון השיעור דן במספר עניינים הקשורים לברכת המזון: א. חובת 'מים אחרונים' (מנהג הגר`א להחמיר משום הכנה לברכה ומנהג ר' חיים להקל משום שאין חשש למלח סדומית). ב. עמידה בזימון בעשרה - הגרי`ד לא נהג לעמוד בין משום שקיים מנהג כזה (נפש הרב), ובין משום שלא סבר שיש בזימון משום דבר שבקדושה . ג. הקשר בין הפסוק 'פותח את ידיך' המופיע ב'אשרי' לברכה שתיקן משה והקשרה. ד. היחס בין הגוף השני בברכה השנייה לגוף השלישי בברכה הראשונה . ד. אזכור 'על בריתך שחתמת בבשרנו' ה. חתימת בונה ברחמיו ירושלים (לעומת אזכורים אחרים של רחמים בקשר לירושלים) ו. נוסח ידך המלאה הפתוחה והקדושה או 'הגדושה' (ע`פ נפש הרב). י
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני פורים ענייני פורים: א. מנהג הגר`ח לחשוש ולא לעלות לתורה במנחה (ודווקא במנחה) של תענית אסתר שהוקדמה (ודיון לגבי יום העצמאות בזה). ב. מנהגו של הגרי`ד בצעירותו לקרוא במקביל לבעל הקורא מתוך הקלף, למרות שבזקנותו חזר בו. ג. מקורו של המנהג להרעיש ב'המן', וחששו של הפרי מגדים (מובא במשנ`ב) ממנהג זה. ד. המחלוקת בנוגע למטבע הברכה של נשים (לשמוע מגילה בעקבות הבה`ג, או על מקרא בעקבות הגר`א). ה. מנהג הגרי`ז להקפיד לסיים את הסעודה ושמחתה עד צאת הכוכבים
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני פסח פירוט מנהגים הנהוגים סביב ליל הסדר, וסברות שונות על טעמיהם: קריאת מגילה בשבת הגדול – הגר`א והחסידים. אמירת הלל בערבית של פסח, ר' חיים והגרי`ז. לבישת קיטל בליל הסדר. אמירת ההבדלים בשבין סיפור לזכירה של יציאת מצריים [ר' חיים]. נטילת ידיים עם ובלי ברכה, ואכילת כזית מהכרפס, הגר''א [והרמב`ם] ומנהג העולם.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני פסח ב השיעור התייחס לשני מנהגים: א. המנהג לחצות את המצה האמצעית משום 'לחם עוני' - יישובו עם שיטת הגר`א שישנם רק שתי מצות ולא שלוש בקערת הסדר (יש לחם משנה בשבר; אין צורך בלחם משנה; העוני הוא שאין לחם משנה). ב. מנהג הגר`א שיש מצווה לאכול מצה כל שבעה (מקורו בסברא - המשך מנהג ישראל במצרים, בפסוק - דעת החזקוני על 'ששת ימים תאכל מצות'), דיון באחרונים (נצי`ב ועוד) האם ניתן לברך על מצה זו 'על אכילת מצה' (תוך אזכור דעת הגרי`ז והמהר`ל שגם לשיטות שסבורות שהמצווה בלילה הסדר היא על הכזית הראשון בלבד עדיין ניתן לברך על כל אכילה בהם).
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני קריאת התורה א השיעור דן במספר מנהגים הנוגעים לקריאת התורה: 1. על מה מחזירים את בעל הקריאה ועל מה גוערים בו. 2. דין ספר תורה שנמצא בו טעות - והאם הקריאה כשרה בדיעבד 3. מנהג הגר`א לא להוסיף קרואים מעל לשבעת הקרואים, ודברי אחרונים בניגוד למנהג זה (משום תוספת ברכה, משום צדקה, אין טירחה דציבורא). 4. האם ניתן לקרוא בתורה ביום שני במנחה ואף ביום שלישי במידה ולא הייתה אפשרות לקרוא ביום שני.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני שבועות (קריאת מגילת רות) השיעור עוסק בענייני שבועות: א. האם ישנה חובת ברכה על קריאת המגילה (מגילת רות) בשבועות (מנהג הגר`א ומנהגים נוספים), תוך דיון במקורות הברכה על קריאת המגילות השונות. ב. מהו מקור המנהג להישאר ערים בלילה והאם יש לומר תיקון. ג. דעת הגר`א שלא לשים ענפי ירק לקישוט בשבועות.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני שבת - לחם משנה וסעודה שלישית השיעור נפתח בהצגת מחלוקת האמוראים בנוגע לכמות הלחמים עליהם בוצעים ל'לחם משנה', ובשיטת הרשב`א הפוסק שאין חובה לבצוע את שתי הלחמים, ושאין חובה לאכול לחם משנה בסעודה שלישית (בעקבות חישוב כמות הלחמים שהייתה לאוכלי המן). את מנהג לבצוע את שתי הלחמים ולאכול לחם משנה אף בסעודה שלישית ניתן להסביר על בסיס הכפילות שקיימת בכל הלכות שבת. לאחר מכן, נידונה השאלה מדוע רק סעודה שלישית נקראת 'שאלש סידעס' (שלוש סעודות), מנהג לפצל את סעודת שבת על מנת להספיק סעודה שלישית (ומנהגים דומים אשר ניסו להספיק את הסעודה למרות קוצר הזמן והתיאבון), ומנהג החסידים לצאת ידי חובתה בדברי תורה, תשובת המתנגדים בעניין. בסיום השיעור הוזכר חיוב נשים בסעודה שלישית.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני שבת - שתיית יין הקידוש וענייני הבדלה בשיעור נידונו מספר מנהגים: א. שתיית יין לאחר ברכת המזון בסעודה שלישית בשבת ובשבע ברכות (הוזכרה הקולא שאדם שאינו רגיל בברכה על הכוס שלא ישתה, ולעומתה חובת השתייה בשבע ברכות). ב. המנהג שאישה לא תשתה מההבדלה (הצגתו וניסיון לבססו על ספק חיוב נשים בהבדלה, והשלכותיו של ביסוס זה על שתיית כלה מכוס של ברכת האירוסין). ג. שאלת ברכת בורא מאורי האש על אור חשמל - מנהגם של ר' חיים עוזר ושל הגר`ח היה לברך, ואילו הרב עובדיה פסק שלא לברך.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ענייני שמונה עשרה חלק ב שיעור זה המשיך את השיעור הקודם והתייחס למספר מנהגים הקשורים לתפילת שמונה עשרה: א. האם הפסוקים ה' שפתי תפתח ו'יהיו לרצון אמרי פי' אמורים להיאמר בקול רם על ידי החזן בתחילת חזרת הש`ץ (הגרי`ד סבר שכן ואמר אותם בקול, ויש לחשוב האם ההכרעה שהחזן אומר אותם בשקט מהווה 'פשרה' מסייעת). ב. אם לומר מוריד הגשם בקמץ (בדומה ל'סוף פסוק' בפסוקי התורה) או מוריד הגשם בסגול (דיון מקביל קיים אודות מוריד הטל בהגיה אשכנזית). ג. מהו הנוסח המדויק של ברכת ובנה ירושלים (האם יש בה אזכור של מלכות בית דוד, ומהו סדר המשפטים בברכה). ד. האם יש צורך לעמוד ברגלים מכוונות בכל חזרת הש`ץ (הסבר מנהגו של הגרי`ד על ידי האבחנה בין 'תפילה בציבור' ל'תפילת הציבור' וביסוסה על 'מעשה רב' של הגר`א). הגרי`ד נהג כך אף בימים נוראים, ובייחוד בראש השנה, שם ישנה חשיבות לתקיעות על סדר הברכות.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי עשיית מלאכה בשבת על ידי קטן השיעור עוסק בעשיית מלאכה בשבת על ידי קטן. הפסוק מרבה באיסור מלאכה 'אתה ובנך' את מלאכת הקטן. נחלקו ראשונים ואחרונים (אבן עזרא, ??, ר' חיים). במשמעות איסור זה וביחסו לאיסור האכלת ילד בטריפות ובנבילות.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי קריאת התורה ב' השיעור ממשיך בענייני קריאת התורה: 1. דיון בשאלה האם קריאת התורה היא דין 'בשמיעה' או דין בקריאה (חקירתו של האתוון בדין 'שומע כעונה), חילוקו של הגר`א בין קריאה רגילה לבין קריאת זכור, ופסק הגרי`ד ואביו שהחיוב הוא בשמיעה מכוח העובדה שגם קטן יכול לעלות לתורה ולקרוא מדינא דגמרא 2. מקורו של המנהג לעמוד בשעת קריאת התורה (חשש לשכחה של 'ברכו', התייחסות אל הקריאה כאל נתינת תורה - הגרי`ד), ושל המנהג לא לעמוד. 3. מנהג הגר`א לעלות דווקא שישי (ולא שלישי), כחסידים, ומסורת המובאת שהגביה את התורה לפני הקריאה, גם כן כחסידים. 4. מחלוקת אודות מנהג הגר`א בנוגע לאמירת 'זכר' ו'זיכר'.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ראש חודש חלק א הגר`ח בהליכות הגר`ח קבע שאין לומר ברכת החודש משום 'תחינות'. הרב יעקבוסון המקור להכרזה - מחזור ויטרי, וניתן לבססו על הירושלמי. ערוך השולחן התנהג אף הוא, והראה שמדובר בתפילת רב בגמ' בברכות, ושאינה קשורה לשבת. המהנג להחזיק ספר תורה הנו חסר מקור. על דרך הדרוש - הגרי`ד: ספרק התורה הוא שמאחד את הציבור (בדומה לכל נדרי), בדומה לבי`ד של 71 שיכול לתפקד גם כמייצג ציבור ולא כבי`ד. הלל בר`ח: הגמ' בערכין לא סופרת את ר`ח בימים שאומרים. אך אומרים ממנהג. הרמב`ם - לא מברכים על מנהג; תוס' - מברכים (ראייתו: יו`ט שני). בפוסקים ישנה מחלוקת האם מברכים רק בציבור או שלא מברכים אף ביחיד. בנפש הרב - בצעירותו לא ברך, באמצעיתו - ברך בציבור. בזקנותו - שמע מהחזן שמברך. יש שעושים כך אף ביום העצמאות. סיום ההלל יותר קל. סעודת ר`ח. המנהג ללבוש בגדים (ייתכן ומקורו במנהג הגר`א).
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי ראש חודש חלק ב השיעור ממשיך לעסוק במנהגים הנוגעים לראש חודש: 1. כאשר חל בשבת. על פי ערוה`ש: יש לומר קדשנו במצוותיך, בניגוד לכתוב בסידורים הישנים; 2. ישנה מחלוקת גדולה בנוגע לאמירת רצה אל מול יעלה ויבוא לאחר סעודה שלישית. הרא`ל - לאכול לפני כדי לא להכריע. הרב עמיטל - עדיף להכריע, ובכל מקרה ניתן לסמוך על כל כיוון; התניא - לומר את שניהם; ייתכן שמבוסס על דברי הריטב`א בנוגע לבין השמשות. דיון דומה קיים לגבי אכילה בסוכה בשמיני עצרת שנכנס מוקדם. 3. מנהג הגר`א בשיר של יום של החגים; דיון בנוגע למעמד המזמור ברכי נפשי. 4. הסברת המנהג לחלוץ תפילין (לא ניתן לומר קדושת כתר בתפילין), והיחס בין מנהג זה לקדיש שלפני מוסף. 5. הנהגות בנוגע לברכת הלבנה ולקידוש החודש.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי תחנון שיעור זה סיים את העיסוק ב'ברכת כוהנים' ועבר לעסוק בענייני תחנון - בברכת כוהנים יש לדון כיצד להתייחס אליה כדאו' על פי הרמב`ן הסבור שתפילה דרבנן. הגר`ח הסביר שברכת כוהנים היא מדין 'תפילת הציבור' (אמנם ההקבלה לעבודה בבית המקדש אינה מלאה - שהרי כוהן בעל מום נסתר יכול לברך). בעניין תחנון: הגרי`ד הבין ברמב`ם שתחנון הוא חלק משמונה עשרה, רב נטרונאי גאון, לעומת זאת, התייחס אל התחנון כאל תוספת. מחלוקת זו משליכה על השאלה באיזו קלות ניתן לוותר על אמירת התחנון, אמנם, חשוב לציין שגם אם התחנון הוא 'רשות' אין זה אומר שאיננו חשוב (על חשיבותו ניתן ללמוד מהסיפור אודות אימא שלום, ר' אליעזר הגדול ורבן גמליאל).
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי תפילין חלק א שיעור זה עוסק בהלכות יסודיות בענייני תפילין: א. האם ללבוש תפילין של רש`י ושל רבינו תם כאחד (תוארו מנהג הגר`א שלא ללבוש, ומנהג הרבי מלובביץ' ואף ר' משה פיינשטיין ללבוש (ר' משה לבש רק בתנאים מסוימים), תוך התייחסות לשאלת 'מחזי כיוהרה' שתוארה בפוסקים בעניין. בהמשך, ב. האם לברך ברכה אחת (כמנהג חב`ד) או שתי ברכות (כמנהג העולם), ובמידה ומברכים שתי ברכות על מנת לצאת ידי חובת שתי השיטות, כיצד עושים זאת לכתחילה? 1. יוצרים 'הפסק' מכוון. 2. נוסח הברכה או הפסוק ברוך שם, מהווה הפסק. על שיטות אלה קשה מדוע יוצרים ברכה 'לכתחילה'. 3. ערוך השולחן והגרי`ד: הברכה השנייה אינה ברכת המצוות אלא ברכת השבח (וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך), והפסוק 'ברוך שם כבוד' מהווה ביטוי לשבח ולא פסוק הבא 'לתקן' ברכה שנאמרה לבטלה.
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי תפילין חלק ב שיעור זה ממשיך את ענייני תפילין: א. המנהג שלא להניח תפילין בחול המועד - מנהג זה באופן עקרוני הוא מחלוקת אשכנזים (רמ`א) וספרדים בעקבות דברי הב`י שלא להניח תפילין בחוה`מ על פי האמור בזוהר. למעשה, מרבית העולם בארץ ישראל נוהג כיום שלא להניח תפילין, ובחו`ל יש שמניחים. הגרי`ד אף הוא לא הניח, משום שטען שיום טוב מהווה 'מועד' בפני עצמו. אצל הגר`א בבית בריסק נראה שלא הניחו, אם כי ישנן מספר מסורות בדבר. ב. המנהג להתחיל להניח תפילין לילד כחודש חודשיים לפני בר המצווה שלו - באופן עקרוני, אמורים להתחיל לקיים מצוות מהרגע בו 'מבינים' אותם, אלא שמובא ברמ`א שלא להניח תפילין לפני גיל שלוש עשרה. האחרונים מביאים מנהג להניח תפילין כחודשיים לפני בר המצווה, אלא שישנם חילוקי מנהגים בעניין זה. ג. המנהג לחלוץ תפילין (האם לאחר 'ובא לציון' או לאחר 'עלינו לשבח').
שיעורי אודיו הרב בנימין תבורי תפילין חלק ג שיעור זה חזר לעסוק בענייני תפילין: א.המנהג שהסנדק ואבי הבן מניחים תפילין בברית מילה (והא יש חילוק בין איסור הנחת תפילין בשבת לברית מילה) ב. כריכות התפילין - מנהג הגרי`ד בעקבות 'משכנות יעקב' ומנהג חב`ד לכרוך את תפילין של יד עוד לפני לבישת התפילין של ראש ג. האם אפשר לתת לנשים לקשור את התפילין של גבר (בברכה), והאם יש אבחנה בעניין זה בין תפילין של יד (בהם מברכים 'להניח' לתפילין של ראש 'על מצוות'). ד. רוחב הזמן שאבל פטור מתפילין (יום המיתה והקבורה בלבד או אף היום שלאחריו). הוזכר חידוש הגרי`ד שפטור האבל אינו 'ממצוות תפילין' אלא שהתפילין מהווים 'חפצא' הסותר את האבלות, ומנהג הגר`ח שלא ללבוש תפילין גם ביום השני לאבלות משום 'שב ואל תעשה' בספק איסור.