קש"ת - נושאים תיאלוגיים
מרצה כותרת תקציר
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק בעיית הרע - ר' חסדאי קרשקש שיעור זה עסק בהסברו של ר' חסדאי קרשרש ל'בעיית הרע'. ר' חסדאי אינו מנסה להסביר מדוע הרע מוצדק ולמעשה 'אינו רע', אדרבה - לדעתו העובדה שהרע הוא רע היא שהופכת אותו לחיובי. על מנת להסביר את עמדתו יש להקדים שלשיטתו (בדומה ל'ספר החינוך') מעשי האדם הם הקובעים את תכונותיו ואופיו (אחר המעשים נמשכים הלבבות). האדם שהתגבר על הרע, סבור ר' חסדאי, אינו רק אדם ש'עמד בניסיון' או שקיבל את המגיע לו, הוא יצר בעצמו משהו שלא היה בו קודם לכן (זוהי הדוגמא של אברהם בעקדה שהוזכרה לעיל). הרע חשוב מכיוון שהוא מאפשר לנו להצמיח באמצעותו דברים טובים, דוקא בגלל שהוא רע - הוא טוב.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק בעיית הרע א' - מעמד העולם ביחס לאלוקים (חמש דעות בהשגחה) בשיעור מוצגות ארבע מתוך חמשת הדעות בהשגחה אליהם מתייחס הרמב`ם. עיקר השיעור עוסק בהתמודדות עם הדעה אותה מייחס הרמב`ם לפילוסופים המוסלמים - שהכל הוא רצון אלוקים. המוסלמים טענו שהיהודים אינם מייחדים מכיוון שהם מכפיפים את האל אל ערך אחר - אל הטוב. השאלה האם כל רצון של אלוקים הוא בהגדרה טוב או שאלוקים מכפיף את עצמו (כביכול) לטוב נשאלה כבר על ידי סוקרטס. התשובה היהודית היא חד משמעית - ישנה זהות (לפחות בתוך העולם) בין רצון האל לבין הטוב. אלוהים אינו רק בעל כוח (כפי שתפסו היוונים את אליליהם), הוא גם מוסרי. ייחוס אי מוסריות לרצון ה' מהווה כפירה לא פחות חמורה מאשר כפירה בקיומו כבעל כוח. על כן, לא ניתן לעמוד בענווה כלפי צו אלוקים ולומר שאם זה מה שהוא אומר כנראה שזה מוסרי. בסיום השיעור, הובאה הדוגמא של אברהם בסדום אל מול אברהם בעקידה (דוגמא שמפותחת בשיעור הבא)
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק בעיית הרע ב' - תיאור הבעיה והאופי של יישוביה בשיעור זה מוצגות מספר תשובות לבעיית הרע. חשוב להדגיש שבעית הרע אינה רק נושא שיש לפותרו 'בתשובה', עצם העיסוק בו מפרה את המחשבה הדתית. בנוסף, חשוב לשים לב שהיהדות מעולם לא קיבלה את הפיתרון הבודהיסטי התופס את הרע כאשליה וטוען שאין רע, שהרי ההשלכה של טיעון זה היא שגם לא מוטלת על האדם חובה לתקנו, דבר שאינו מתקבל על הדעת היהודית. בנוסף, היהדות לא קיבלה את ההנחה עליה התבסס מיל כשקבע שאלוהים עשה את העולם רק 99% טוב, שהרי ברור שאלוקים הוא כל יכול. כל דיון בבעיית הרע מתבסס על עיון במספר הנחות יסוד: א. אלוקים הוא כל יודע. ב. אלוקים הוא כל יכול ג. אלוקים הוא טוב, והוא מתעניין ועושה טוב. בהמשך השיעור נידונו האופציות לענות על בעיית הרע על ידי 'תיקון' של ההנחות השונות - אלוקים אינו כל יודע (רלב`ג), הוא אינו כל יכול (מיל דלעיל או הרמב`ם שהגדיר שבהגדרה לא ניתן ליצור צורה קבועה בחומר, ותלה בחומר את סיבת הרע), אלוקים אינו מחויב לטוב , אך הוא ציווה אותנו להתנהג על פי הטוב (שיטת המוסלמים) ואלוקים הוא טוב לכל, אך לא תמיד הוא עושה רק טוב. עונש לרשעים מהווה צדק ובכך הוא טוב (למרות סבלם).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק בעיית הרע ג' - שיטת הרמב"ן: אין ייסורין בלא חטא שיעור זה פותח בהצגת מספר שיטות אפשריות להתמודדות עם 'בעיית הרע' (שיטות שהוזכרו גם בשיעור הקודם). במהלך השיעור, הוזכרה השיטה הדואלית הפרסית (קיום אל טוב ואל רע השווים בכוחם), והמשמעות המוסרית הנגזרת משיטה זו (האדם בוחר בצד הטוב מכיוון שזהו הצד המוסרי ורק מסיבה זו). עיקר השיעור עוסק בבירור שיטתו של הרמב`ן ב'תורת האדם' אשר מכונה בשפה דתית 'אין ייסורין בלא חטא' ובמקבילתה הפילוסופית 'הגנת הבחירה החופשית'. לדעת הרמב`ן, הבחירה החופשית היא הטוב האולטימטיבי, ועל כן לשם קיומה על הקב`ה 'לסבול' את קיום תוצאותיה הרעות לעתים. במקביל, הרמב`ן מחלק בין שתי מערכות שיפוט - המערכת העקרונית 'צדיק' או 'רשע', אשר משליכה על השכר והעונש בעולם הבא, והמערכת המשנית, המעוניינת בדקדוק ההטבה או העונש, ועל כן מענישה את הצדיקים על חטאיהם על ידי ייסורים בעולם הזה, וגומלת את הרשעים על חסדיהם בהטבה בעולם הזה. ייסורים של צדיקים שאין להם הסבר על ידי שתי נקודות אלה, מבוארים אצלו באמצעות שלוש תירוצים - א. ייסורים של אהבה - ככפרה על חטאים שנעשו בשוגג. ב. כתוצאה מהגלגול הקודם. ג. אין הסבר ויש לבטוח בקב`ה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק ההוכחה הטליאולוגית - התכליתית יתרונותיה וחסרונותיה. השיעור עוסק באופיה ובמטרתה של הההוכחה התכליתית - הטליאולוגית. יתרונה של הוכחה זו הוא באופיה המפעים - החוכמה הטבועה בעולם (בין אם היא אסטרונומית כפי שהיה בימי הביניים ובין אם היא פיזיולוגית ועוסקת בתכנון ובייחוד של העין האנושית) מהווה ראיה לקיום מתכננה (משל השעון המפורסם). חסרונה (עליו עמד הרמב`ם כשמיקם אותה רק בהלכות יסודי התורה במסגרת האהבה והיראה ולא כחלק מההוכחות לקיום האל) הוא בקישור הבלתי נמנע שהיא יוצרת בין אלוקים לבין העולם. אלוקים הוא 'הרבה יותר גדול' מהעולם אבל לא יותר מזה. יתר על כן, הוכחה זו עלולה להוביל למסקנה אותה אמר ג'ון סטיוארט מיל (בלי ציניות) שהעולם הזה, על כל הרע שבו, הוא הטוב שבעולמות האפשריים, שהרי אם הכל מתוכנן לא ניתן לדבר על כישלון או חיסרון. בסיום השיעור הובאו הפירכות והקושיות אודות הוכחה זו מבחינה מדעית ופילוסופית כאחד.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק המשמעות הדתית וההשלכות של משפחות ההוכחות לקיום אלוקים (הטליאולוגית והקוסמולוגית) השיעור עוסק במשמעות הדתית של שתי משפחות ההוכחות. ההוכחה הקוסמולוגית, אשר מרחיקה את אלוקים מן העולם ועל כן כמעט ומונעת דיאלוג איתו. במקביל, יש לבחון עד כמה הלך הרמב`ם (כמיצג כמובן) עם הרחקתו את אלוקים מכל יחס ומדוע חשוב לו לעשות זאת. בנוסף, יש להבין את יתרונה של ההוכחה הטליאולוגית, אשר רואה את פלא ה' בחוכמתו בבריאה, זאת בניגוד לעבודת ה' אשר מדגישה את 'היחיד הפונה אל היחיד' ואת הנומינוזי המפחיד והאימתני מחד, ובניגוד לפניה אל 'המהות הרוחנית' העומדת בשורש הבריאה (כפי שקיים בבודהיזם וכפי שרווח בניו אייג' הרוחני בעולם כיום), מאידך. בשיעור הודגש המכנה המשותף בין התפיסה המדעית המודרנית לבין התפיסה הבודהיסטית ביחס להוכחה הטלאולוגית והפירכות שהם מציבים עליה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק מבוא: משמעות ההוכחות לקיום אלוקים. ההוכחה הקוסמולוגית (ההוכחה מן הסיבתיות) השיעור מחולק לשני חלקים: א. מבוא כללי - מדוע יש צורך בהוכחות לקיום אלוקים? מה הייתה חשיבותם בעיני חכמי ימי הביניים בכלל ובעיני הרמב`ם בפרט (משמעות הידיעה אצל הרמב`ם), חלוקת משפחות ההוכחות לשתי קבוצות: ההוכחה התכליתית - טליאולוגית וההוכחה הסיבתית - קוסמולגית (הוזכרו גם ההוכחה האונטולוגית המוראלית והרציונלית). בחציו השני, השיעור עוסק בהוכחה הקוסמולוגית, בדגש על משמעותה הדתית - הרחקת אלוקים מכל יחס אל העולם הזה. דווקא כלליותה ומופשטותה של הוכחה זו (התייחסותה לאלוקים כסיבה הראשונה למשל) מהווה גם את עוצמתה. בסיום השיעור, הוזכרו הקושיות והפירכות של הוכחה זו (תוך אזכור 'תיקונו' של ר' חסדאי קרשקש ופירכתו המדעית של קאנט).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק מהי השגחה פרטית? - הקדמה מהי השגחה פרטית? נחלקו בשאלה זו הרמב`ם והרמב`ן (או האסכולה הקרובה לאריסטוטליות וזו הרחוקה ממנו). מבחינת הרמב`ם, נושא ההשגחה ירד כרוך מן השמיים עם המשפט. ההשגחה היא תגובה של אלוקים למעשיו של האדם ומכיוון שמעשיו של האדם מוקרנים מהבנתו בשכלו, 'ההשגחה תלויה בהשכלה'. (אמנם הרמב`ם השאיר במעומעם את השאלה האם לצדיקים נעשים מעשי ניסים, ברור שלרוב בני האדם אין ניסים). הקצנה של עמדה זו נמצאת בעמדתו של הרלב`ג, שההשגחה כולה מצויה רק בחוקיות הכללית ולא בפרטים. עוצמתה של התייחסות זו, כפי שאמרנו בשיעורים קודמים, הוא שהיא משאירה מקום נרחב ביותר לבחירה החופשית ולאחריותו של האדם על מעשיו. הרמב`ן, לעומת זאת, שונה מן הרמב`ם בחוויה הדתית אותה הוא מתאר - הקב`ה משגיח על כל דבר בכל רגע. ההשגחה קשורה אצל הרמב`ן קשר הדוק לאכפתיות ולא רק לידיעה.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק עוצמתו המוסרית של האדם - עיון במעשה העקדה בשיעור זה מודגם הטיעון מהשיעור הקודם אודות היחס בין טובו של האל לבין כוחו על ידי דיון בסיפור העקדה. אברהם אשר כל שאיפתו היא לטוב עומד אל מול הצו האלוקי שאומר לו לשחוט את בנו. בספרות הכללית דילמה זו תוארה בהרחבה על ידי קירקגור כוויתור על המוסר והפיכה לאביר האמונה, אך נראה יותר להסביר שאברהם ידע מהו מוסר (כפי שנראה בהתייחסותו לסדום) והאמין בכוחו להבין אותו, אלא שכאשר הצו האלוקי עומד כלפיו הוא מחויב לציית לו תוך אי הזדהות מוסרית. רק לאחר העקדה, אברהם שואל את הקב`ה מה ההיגיון בדבר, לפני העקידה הוא אינו רשאי לעשות זאת. על כן, כפי שמבהיר 'השפת אמת', לאחר העקידה ניתן לכנותו 'ירא אלוקים'. קודם לעקידה אברהם עשה הכל מתוך הזדהות עם הטוב שבדבר (על כן הקב`ה בחר בו, כפי שאומר המדרש), רק לאחר העקידה קיים אצלו יחס אותו אנו מכירים מכל קימה לתפילה, יחס של ציות מתוך אי הזדהות.
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק פתיחה לשאלת ההשגחה: מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן על משמעות החוקיות המדעית שקיימת בעולם. שיעור זה עוסק בהבדל הקיים בתפיסת חוקיות העולם בין הרמב`ם לבין הרמב`ן. הההשלכה הישירה של הבדל זה היא בנושא ההשגחה ובה נעסוק בשיעורים הבאים. חוקיות העולם על פי הרמב`ם מהווה גילוי של חוכמתו של הקב`ה. על כן מבחינת הרמב`ם הניסים,הם כעין 'באג' בתוכנה אותה תכנת הקב`ה. גילויו הגדול והחשוב של אלוקים הוא בחוק ואילו הנס הוא גילוי פחות ממנו. הרמב`ן חולק עליו מן הזווית הדתית (ולא מהבחינה מטאפיזית) - לדעת הרמב`ן התודעה הדתית העליונה היא בחווית הנוכחות של אלוקים בעולם באופן יומיומי ופרוזאי. מבחינתו, כל תופעת טבע (כהדלקת גפרור) נובעת מהתייחסות ישירה של הקב`ה לאדם הספציפי שחווה אותה. עוצמתה של החוויה מגולם בשירת דוד `אם אסק שמיים - שם אתה' אשר מדגישה את אי היכולת של האדם לברוח מן אלוקים לפינה עצמאית וחופשית (עמדה שקיימת דווקא אצל הרמב`ם).
שיעורי אודיו הרב עזרא ביק צלם אלוקים - התשתית לעמידה המוסרית האנושית בשיעור זה נפרסת התשתית לעמדה שהוצגה בשיעור הקודם אודות יכולת העמידה המוסרית של האדם. היכולת האנושית להכריע הכרעות מוסריות מתבססת על 'צלם אלוקים' הקיים באדם. הביטוי 'צלם אלוקים' עוד לפני שהוא מתייחס לתוכן כל שהוא מצביע על העובדה שהאדם, בניגוד לשאר הנבראים, אינו זהה למה שהוא. המשמעות של 'צלם' היא 'התבנית' - כל נברא יכול להגיע עד לפיסגתו, עד ל'תבנית' בה הוא נברא האדם יכול להגיע עד 'לאלוקים'. (השלכה מוסרית של עובדה זו היא שההשתלמות יותר חשובה מהשלמות - שהרי כלפי האינסוף אין הבדל בין גדול לקטן). על עניין זה עמד הנחש, שקבע 'והייתם כאלוקים' אלא שהוא פיתה אותנו לחשוב שנהיה ממש כאלוקים ולא רק באופן פוטנציאלי. הצלם האלוקי שבנו יוחס על ידי הרמב`ם אל השכל , אך כיום למעט חלקים קטנים של הלוגיקה, לא ניתן כבר להתייחס לשכל ועל כן ניתן (כפי שאכן עשו קאנט וק.ס לואיס) ליחסו לכוח המוסרי או הראציונלי, ועל בסיסו לקבע את עמידתו של האדם על הבנת הטוב שלו.