חולין | דף סח | טריפה אין לה היתר
"אמר רבה: כטרפה, מה טרפה, כיון שנטרפה שוב אין לה היתר..."
מדברי הגמרא למדו הראשונים שלאחר שחל על בהמה מסויימת שם 'טריפה' – שוב אין לה תקנה לעולם.
הרא"ה כתב שמכאן יש ללמוד לכל הטריפות, שאם ארעו באחד מהאברים של הבהמה – אין להן היתר על ידי שיחתכו במקום שלמעלה ממקום הטריפה. כלומר – אם נקרע הטחול ונעשתה הבהמה טריפה, על אף שאם היה ניטל הטחול כולו לא הייתה נעשית טריפה, הסרת הטחול כעת לא תועיל והיא תישאר טריפה.
אולם הרמב"ן (דף עו, א) כתב שניתן להכשיר טריפה באופן זה, כלומר – שאם נחתכו רגלי הבהמה בצומת הגידין אפשר לחתוך למעלה ממקום זה ולהתירה.
דברי הרא"ה (וכן דעת הרשב"א, הר"ן והרא"ש) מתיישבים באופן פשוט עם לשון הגמרא שטריפה 'אין לה היתר'. אולם דברי הרמב"ן מוקשים, ויתכן להסביר זאת בכך שלשיטתו כוונת דברי הגמרא הם שלאותה בהמה אין היתר כמות שהיא, אבל אם ישנו את מצבה – יש לה היתר.
אמנם לדעת הרא"ה 'תיקון' על ידי אדם אינו יכול להוציא את הבהמה מהיותה טריפה, אולם יתכן שהוא יסכים שבהמה שנתרפאה בידי שמים מותרת, כמו במקרה של העלאת קרום בנקב הריאה, שבמקרה כזה – שבו הריאה נסתמת מאליה – אינה נחשבת לטריפה מלכתחילה, כלומר – הוברר לנו כעת שבהמה זו מעולם לא הייתה טריפה (עיין לעיל בדף מו).
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)