דילוג לתוכן העיקרי

חולין | דף קלא | נטילת מתנות כהונה

בסוגייתנו מובא ספקו של רב – האם לוי ששחט בהמה חייב לתת לכהן את המתנות או לא. ספק זה נובע מספק בהבנת הפסוק (דברים יח, ג):
"וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה".
האם הלויים נחשבים חלק מ"העם", ולכן הם חייבים במתנות כהונה, או שאינם חלק מהעם ופטורים ממתנות כהונה? רב הסתפק בשאלה זו, ומחמת הספק פטר את הלויים מנתינת מתנות. ישנם דיונים רבים בסוגיה זו, ואחת ממחלוקות הראשונים היא עד כמה רחוק מגיע הספק של רב – האם לוי יכול לקחת מתנות כהונה מידי ישראל במקום הכהן?
מדברי רש"י (ד"ה ורב) משמע שהלויים אינם שייכים כלל בתורת מתנות כהונה, ו'יתרונם' היחיד הוא הפטור מנתינת מתנות כהונה, הנובע מחמת הספק. לעומת זאת, בעל הלכות גדולות (בהלכות בכורות) כתב שאם ניתנו המתנות ללוי – אין מוציאים אותן ממנו. לפי דבריו עולה שחלק מהספק בסוגייתנו הוא האם הלויים רשאים ליטול מתנות כהונה. באופן דומה ניתן להבין את דברי רש"י (שבת נו ע"א ד"ה מתנות), המסביר שבני שמואל – שהיו לויים – לקחו מתנות כהונה.
להבנות אלה יש נפקא מינה לעניין המקרה המובא בסוגייתנו:
"ההוא ליואה דהוה חטף מתנתא, אתו אמרו ליה לרב, אמר להו: לא מסתייה דלא שקלינן מיניה, אלא מיחטף נמי חטיף?"
לדעת רש"י, הסובר שאין הלויים בכלל מתנות כהונה, ניתן להוציא מידי הלוי את מתנות הכהונה שחטף ולהעבירן לכהן. אולם לדעת בעל הלכות גדולות, הסובר שחלק מהספק הוא האם הלויים רשאים ליטול מתנות כהונה, לא ניתן להוציא את המתנות מידי הלוי.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)