דילוג לתוכן העיקרי

זבחים | דף נו | דם נפסל בשקיעת החמה

נאמר בגמרא (נו ע"א):
"אמר רב יצחק בר אבודימי: מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה? שנאמר: 'ביום הקריבו את זבחו יאכל', ביום שאתה זובח אתה מקריב, ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב".
רב יצחק בר אבדימי חידש, על בסיס דרשה מפסוק, שדמו של קרבן נפסל בשקיעת החמה. המפרשים התקשו להבין מהי ההשלכה המעשית של חידוש זה, שהרי ידוע לנו מדרשה אחרת ("ביום צוותו") שלא ניתן לבצע שום עבודת כפרה בלילה, וממילא כל דם שלא ייזרק במהלך היום ייאלץ להמתין עד הבקר שלמחרת ואז ייפסל בלינה!
הראשונים והאחרונים הציעו מספר תשובות לשאלה זו. רבנו תם (מובא בתוס' ד"ה מנין) הבין שרב יצחק בר אבדימי חידש שבניגוד לעבודות אחרות שיכולות להתבצע עד צאת הכוכבים, זריקת הדם כשרה רק עד שקיעת החמה. אפשרות אחרת הובאה בשאגת אריה (סימן יז), שכתב שהחידוש הוא בכך שגם זריקות שאינן מעכבות כפרה אסורות בלילה, בניגוד לשאר העבודות שאינן מעכבות (דוגמת הקטרת אימורים ושפיכת שיריים) אשר כשרות בלילה.
בעיון זה נתמקד בתשובתו של רש"י (ד"ה ביום) לשאלה זו, וננסה ללמוד ממנה על מהות חידושו של ר' יצחק:
"והכי פירושה: 'ביום הקריבו את זבחו' שתהא הקרבה וזביחה ביום אחד ולא מהניא ליה הלנה בראש המזבח לאכשורי לזריקה למחר".
כדי להבין את דברי רש"י יש להקדים ולומר שישנן דעות בגמרא (לקמן פז ע"א) שפסול לינה אינו קיים בראש המזבח. לפי דעות אלו אפשר היה להלין את הדם בראש המזבח ולזרוק אותו למחרת בבקר מבלי שייפסל, ועל כן יש צורך בדברי ר' יצחק שחידש שאי אפשר לעשות כן.
ועדיין יש לדון מהי מהות החידוש של ר' יצחק, ומדוע באמת לא תועיל הלנת הדם בראש המזבח. התשובה הפשוטה לשאלה זו היא שמדובר על דין חדש שאומר שמעשה הזריקה צריך להיעשות ביום שבו נעשתה השחיטה, וכפי שעולה מפשט דברי ר' יצחק – "ביום שאתה זובח אתה מקריב".
אך נראה שניתן לדייק אחרת מדברי השיטה מקובצת. בשיטמ"ק (אות ח) הובאו דברי רש"י בשינוי אחד קטן אך משמעותי:
"ופירש הקונטרס דבעי היכא שהעלוהו מיד אחר שקיעת החמה קודם עמוד השחר בראשו של מזבח..."
מדברי השיטמ"ק ניתן להבין שדווקא אם הדם הועלה לראש המזבח לאחר שקיעת החמה חידש ר' יצחק שהוא נפסל, אך אם היה מועלה למזבח מבעוד יום היה כשר לזריקה למחרת גם לאחר דברי ר' יצחק. מכאן ניתן לדייק שדין "ביום הקריבו" איננו דין במעשה הזריקה, שצריך להיעשות ביום השחיטה, שהרי לכך לא תועיל ההלנה בראש המזבח מבעוד יום, אלא רק הקדמה של דין הלינה בדם מעלות השחר לשקיעת החמה. כדברי השיטה מקובצת עולה גם מדברי רש"י במקומות אחרים (פסחים פב ע"א, מנחות כ ע"ב), שבהם הכניס את דינו של ר' יצחק תחת הכותרת של "פסול לינה".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)